ג'ו ביידן | שאלות ותשובות

מאסיה לאירופה דרך ישראל: מה הסיכויים שפרויקט הענק של ביידן ייצא לפועל?

נשיא ארה"ב ביידן הכריז בוועידת G20 על קידום המסדרון הכלכלי שיחבר בין הודו, אירופה, המפרץ וישראל • התוכנית המלאה ומימונה צפויים להתפרסם בתוך חודשיים • מה הוביל להכרזה, מי תרוויח מהפרויקט והאם הסוגיה הפלסטינית תהווה מכשול? • גלובס עושה סדר

ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: Associated Press, Manuel Balce Cenet
ג'ו ביידן, נשיא ארה''ב / צילום: Associated Press, Manuel Balce Cenet

חיבור המזרח התיכון במסילות רכבת שב לשולחן: נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז בוועידת G20 על קידום פרויקט הענק שיחבר בין הודו לאיחוד האירופי, כשבתווך שורת מדינות, בהן איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל.

רכבת מישראל לסעודיה? ארה״ב הכריזה על פרויקט הענק. כך זה יעבוד
התחזקות הדולר הניבה לשיכון ובינוי עשרות מיליוני שקלים בטקסס
למה מנכ״ל החברה המדוברת בעולם מוכר מניות בשווי של 42 מיליון דולר? 

שאלות רבות עומדות על הפרק, כאשר התוכנית המלאה צפויה להתפרסם בתוך 60 ימים: מי יממן את הפרויקט הענק, אילו תנאים הבשילו שאפשרו את קידומו ומי המפסידים הגדולים ממנו? גלובס עושה סדר.

איך הנתיב צפוי להיראות?

הפרויקט צפוי להתחיל בנמל פיראוס שביוון. משם, על פי הערכות, יעבור בדרך ימית עד לנמל חיפה. בין ישראל למדינות המפרץ תחבר מסילת רכבת, שצפויה לצאת מחיפה לירדן, ומשם לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות עד לנמל ג'בל עלי. שם, הסחורות יועמסו על ספינות שייעשו את דרכן למומבאי שבהודו. לצד הנתיב הראשי, צפויים להיות להיבנות פיצולים למדינות נוספות באזור, בראשן בחריין ועומאן.

לגבי מימון הפרויקט - טרם ידועים הפרטים. התשובה לגבי שאלה זו צפויה להתקבל בתוך 60 ימים, עם פרסום התוכנית המלאה.

אילו תנאים הבשילו לקידום פרויקט שכזה?

"מבחינת מוחמד בן סלמאן, החיבור לישראל לא מחייב נורמליזציה כי הוא יכול לבוא ולהגיד 'זו לא נורמליזציה עם ישראל'", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "במקום זאת, בן סלמאן יכול לטעון: 'הודו והאיחוד האירופי רצו לקשר ביניהן, אני בדרך ומתחבר לירדן'. באותה מידה, כשפתח את השמיים בפני מטוסים ישראליים, הוא אמר כי יש את אמנת שיקגו שמחייבת אותו אז הוא מיישם אותה".

במקביל, הבחירות בארה"ב קרבות, וביידן מעוניין לרשום על שמו הישגים בינלאומיים. בנוסף, נשיא ארה"ב מעוניין לבלום את השפעתה של סין בזירה האזורית.

 

מה הסיכוי שהתוכנית תצא לפועל?

עוד מוקדם לדעת. ישראל הוכיחה את עצמה כמדינה שמתקשה לעמוד בזמנים בכל הנוגע למיזמי תשתית, והתוכנית שהציג ביידן היא כרגע בקווים כלליים בלבד.

סוגיה נוספת שתשפיע על עתיד הפרויקט היא המצב הפוליטי בישראל. תוכנית שכזו תדרוש השקעה כלכלית נרחבת גם מצד ישראל, ולכן ראש הממשלה בנימין נתניהו יצטרך להשיג הסכמה נרחבת מהקואליציה, וייתכן אף מהאופוזיציה. כלומר, נתניהו עלול למצוא את עצמו במלכוד בין שותפיו, כמו השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, לבין האופוזיציה ששואפת למנוע מנתניהו הישג מדיני שישפר את מעמדו.

מי המרוויחים הגדולים בישראל?

אחד המרוויחים המרכזיים מהמיזם השאפתני הוא נמל חיפה. המסדרון התחבורתי צפוי לעבור דרך הנמל, שצפוי להיבחר רק בשל מיקומו. לפני תשעה חודשים קבוצת אדאני ההודית רכשה את נמל חיפה תמורת 4.1 מיליארד שקל. אדאני חולשת על 13 נמלים שונים בהודו, כך שפרויקט שאפתני שכזה עשוי להועיל לה משמעותית. חברה נוספת שעשויה להרוויח מהנושא היא SIPG הסינית, הבעלים של נמל המפרץ.

מי המפסידים הגדולים?

בראש ובראשונה, מצרים, השולטת על תעלת סואץ, שדרכה עוברים 10% מכלל הסחר העולמי וכ־7% מתנועת הנפט. ההכנסות מתעלת סואץ זינקו בשנה הפיסקלית 2022/2023 ל־9.4 מיליארד דולר, מ־7 מיליארד דולר בשנה קודמת. עבור מדינה כמו מצרים, שהיקף החובות שלה לקרן המטבע עומד כיום על כ־12.5 מיליארד דולר, מדובר בצינור נשימה של ממש. הפחתת התלות האירופית וההודית בתעלת סואץ, ואף קיצור הדרך ביניהן באמצעות מסדרון תחבורתי ח דש, עלולה להוות עבור קהיר מכה אנושה.

שתי נפגעות נוספות מהמיזם שמובילה ארה"ב הן רוסיה ואיראן. שתי המדינות הללו הקימו את המסדרון "הצפוני־דרומי" הבינלאומי (INSTC) ביניהן, כדי לעקוף את הסנקציות נגדן ולהגדיל את ההכנסות.

גם סין מפסידה מתוכנית הענק, מכיוון שביידן מעוניין להפחית את השפעתה במזרח התיכון ככלל ובערב הסעודית בפרט. חיבור תשתית בין־מדינתית אזורית כזו במעורבות ריאד, בהחלט מעמידה את סין באתגר. בד בבד, מסדרון התחבורה המיועד יקצר את שרשראות האספקה, וכך יקטין את התלות של מדינות נחשלות בסין.

מהי מידת מעורבות הפלסטינים?

ערב הסעודית פועלת לחיזוק כלכלי של הרשות הפלסטינית. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ריאד הציעה לחדש את הסיוע הכלכלי לרמאללה, לאחר שבשנים האחרונות הוא צנח מ־174 מיליון דולר בשנה ב־2019 לאפס ב־2021, בין השאר בעקבות טענות לשחיתות עמוקה ברשות הפלסטינית. לכן, כחלק מהשאיפה הסעודית לשקם את הרשות, ייתכן כי בריאד ידרשו שהרכבת מחיפה לירדן תחצה בשטחים הפלסטיניים.

כיצד הפרויקט ישתלב עם התוכניות של בן סלמאן?

יורש העצר הסעודי עשוי לתלות את קידום הפרויקט בכפוף לחיבורו ל"עיר העתיד" שהוא מקים, ניאום. מיזם הדגל של בן סלמאן נפרס על פני 26.5 קמ"ר, וההשקעה המוערכת בו עשויה להגיע ל־500 מיליארד דולר. אלא שהעיר ממוקמת במערב המדינה, ועל כן תידרש מחשבה רבה איך לחבר אותה למיזם התחבורה האזורי.

אם ניאום אכן תתווסף לפרויקט השאפתני, העיר אילת שבצד הישראלי עשויה להרוויח מכך באופן משמעותי. הרי הקצה הצפון מערבי של ניאום נושק למיצרי טיראן, הכניסה לים סוף.

האם מדובר במיזם תקדימי?

התוכנית רחוקה מלהיות תקדימית. תחום הובלות המטענים בדרכים יבשתיות צובר תאוצה בשנים האחרונות. כבר ב־4 בדצמבר 2020, הובלת המטען הראשונה מטורקיה לסין באמצעות רכבות יצאה לדרך של כ־8,693 ק"מ שנמשכת 12 ימים.

מיזם דומה קידמו רוסיה ואיראן כבר ביולי 2022, כשחברת RZD לוגיסטיקה הפכה לראשונה שמשתמשת במסדרון הצפוני־דרומי שמיועד להוביל סחורות לאורך כ־7,200 ק"מ ממוסקבה, דרך איראן ועד למומבאי. לפי הערכות גורמי מקצוע בהודו, שימוש בדרך הזו, יקצר את משך ההובלה מרוסיה להודו לעשרה ימים בלבד, מ־45־30 ימים דרך תעלת סואץ.

אחד מהלקוחות של המסדרון הצפוני־דרומי היא לא אחרת מערב הסעודית. לפני כשבועיים, רכבת מטען עם כ־36 קונטיינרים מרוסיה חצתה לאיראן בדרכה לערב הסעודית. היא עשתה את דרכה לנמל בנדאר עבאס במיצר הורמוז, כאשר משם המטען מועמס על ספינה שהיעד שלה הוא ג'דה, תוך עיקוף חצי האי ערב.