מחלקות כוח האדם בהייטק צומצמו, והנשים הן הנפגעות העיקריות

יותר ויותר מועמדות למשרות בענף ההייטק מדווחות כי הן נשאלות על חייהן הפרטיים • ברקע, פיטורים מסיביים של אנשי כוח אדם ודרגי ביניים כתוצאה מקיצוצים

צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גלי הפיטורים ששטפו את ענף ההייטק בשנה האחרונה, פגעו במחלקות רבות ובפרט באנשי ונשות הגיוס ומשאבי האנוש. ענקית הטכנולוגיה מטא למשל, פיטרה בעת האחרונה למעלה מ־90% מנשות ואנשי משאבי האנוש שלה בישראל. ההיגיון מבחינת חברות רבות הוא פשוט: הן מגייסות פחות עובדים, ולכן הצורך במחלקות גיוס מצטמצם.

מספר חברות הקנאביס ממשיך להצטמצם וזו לאו דווקא בשורה רעה לענף
תחקיר: כך משרתת חברת התשלומים דיל אתרי מסחר מפוקפקים

הנפגעות הישירות מכך הן הנשים שעובדות בענף, שרוב מובהק מתפקידי אדמיניסטרציה וגיוס מבוצעים על ידן, והייצוג שלהן בתעשייה בלאו הכי קטן משמעותית מהגברים. מבדיקה שביצעה חברת ההשמה להייטק אתוסיה, לבקשת גלובס, עולה כי בחודש אוגוסט מספר מחפשות העבודה בענף הכפיל את עצמו בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מ־615 ל־1,230. בין המקצועות עצמם נרשמו פערים משמעותיים יותר: כך לדוגמה, מספר הנשים המחפשות עבודה לתפקיד מהנדסות פרונט אנד עלה מ־100 בשנה שעברה ל־300 כעת.

 

אחת ההשלכות המשמעותיות של צמצום מחלקות משאבי אנוש נוגעת להליך הגיוס עצמו. לאחרונה, יותר ויותר מועמדות משתפות כי בראיונות העבודה הן נשאלות שאלות חודרניות.

​"אם עד עכשיו צוות כלל שלוש נשות מקצוע, עכשיו מאחדים אותו תחת עובדת אחת, במיוחד בקרב מגייסות", מספרת שירי קונטס גילגון, מנהלת משאבי אנוש ומייסדת Hired, קבוצת אנשי ונשות משאבי אנוש שפוטרו בשנה האחרונה. "כתוצאה מכך, אין מספיק צוותים המוכשרים לעריכת ראיונות. יש פחות דגש על איכות הליך הגיוס".

השאלה שחוזרת על עצמה: "האם את נשואה?"

ליהי (שם בדוי), בעלת דוקטורט בנירו פיזיולוגיה, עבדה במחלקות מחקר ופיתוח בחברות גדולות ומוכרות, מספרת כי בכל ראיון עבודה שהגיעה אליו לאחרונה עלתה השאלה האם היא רווקה או נשואה. "שמתי לב שאפילו המנהלים הישירים מבררים מה הסטטוס שלך ולפי זה מחליטים אם להתקדם איתך או לא", היא אומרת. לדבריה, לאחר שהיא משיבה שהיא רווקה, מיד עולה השאלה האם היא מתכננת להביא לעולם ילדים בקרוב. "יש לחברות בתעשייה סינון מאוד קפדני. אישה ללא ילדים לא תתקבל למקום העבודה כי יש חשש שאולי בקרוב זה כן יקרה, ואז זה יאפיל על יכולת העבודה שלה".

דניאל עזר זקס, מנהלת משאבי אנוש, מספרת גם היא על תופעה דומה שחוותה: "התמיינתי לתפקיד בחברה גדולה ומוכרת. הדבר הראשון שאמרה לי המראיינת היה 'אשמח לשאול כמה שאלות לפני שנתחיל: בת כמה את, מאיפה את, האם את נשואה, כמה ילדים יש לך, ובני כמה?'". זקס מספרת שכאשר ביקשה לדעת מדוע גיל ילדיה רלוונטי, האחרונה השיבה לה: "לי זה רלוונטי".

ענת (שם בדוי), מנהלת מוצר, הזכירה בראיון שעברה לאחרונה, את נישואיה הטריים. בתגובה, המראיינת הטיחה בה: "תיכף תרצי להביא ילדים. אז למה שאני אתן לך לבוא אלינו? את תיכנסי להריון ואז תעזבי". במקום עבודה אחר, כך מספרת ענת, הבוס הישיר שלה היה שואל באופן תדיר מתי היא מתכוונת להיכנס להריון.

הגורמים: מנהלים צעירים ומצב השוק

דנה בש שלח, מנכ"לית חברת iTalent המתמחה בגיוס לתעשיית ההייטק, טוענת שיש קשר ישיר בין צמצום מחלקות HR לשאלות שמופנות כלפי נשים בראיונות עבודה. "בחברות רבות צוותי משאבי האנוש צומצמו מאוד, והרבה מנהלים צעירים, שלעיתים עורכים את הראיונות בעצמם, לא תמיד עוברים הכשרה מתאימה לאופן בו יש לבצע את הראיון", היא מסבירה. "הם לא יודעים אילו שאלות מותר ואסור להם לשאול".

בש שלח מוסיפה כי מצב השוק הנוכחי משפיע גם הוא על הראיונות. "במצב השוק הנוכחי, חברות מנסות לראות כיצד הן יצליחו להפיק את המיטב מן העובד/ת בטווח הקרוב". היא מסבירה כי ראייה מצומצמת כזאת עלולה להוביל מנהלים שלא להעניק עדיפות לנשים בטווח גילאים מסוים, טרם או במהלך הריון, מהסיבה שהן צפויות לצאת לחופשת לידה וחזרתן לארגון לא מובטחת.

טשטוש מקצועי בין חוקי ללא חוקי

על פי החוק, בראיונות עבודה יש איסור לשאול שאלות שעשויות להוביל להחלטה שהיא מפלה. לדברי ד"ר עינת אלבין, מרצה בכירה לדיני עבודה באוניברסיטה העברית, "קיים טשטוש מקצועי בין ההיבטים הפרטיים לבין שאלות שעשויות להיות רלוונטיות לדרישות התפקיד. בשוק העבודה, שמלכתחילה נוטה לרעת הנשים, בקשה להתחייב לשעות עבודה הנמשכות עד לערב, מהווה אתגר וקושי עבור אימהות".

ד״ר עינת אלבין, מרצה בכירה לדיני עבודה, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית / צילום: אופק בירנבאום
 ד״ר עינת אלבין, מרצה בכירה לדיני עבודה, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית / צילום: אופק בירנבאום

עוד מוסיפה אלבין כי "יש פה סוגיות שנוגעות גם בזכות לפרטיות, לדוגמה דברים שקשורים להריון, ללידה, למצב משפחתי ולנטייה מינית. יש מספר פסקי דין בנושא, באחד מהם עלתה השאלה האם מישהי שמתראיינת לעבודה מסוימת צריכה לגלות למעסיק העתידי את דבר הריונה? וישנו פסק דין שקובע שבאופן עקרוני זה תחת הזכות לפרטיות, כלומר מראוינת במקום העבודה לא מחויבת לגלות, אלא אם כן מהות התפקיד דורשת זו ממנה".

ד"ר אלבין, מספקת עדות נוספת לתופעה: "יש לי סטודנטיות שכאשר הן מתראיינות למקצועות התמחות, הן מורידות כיסוי ראש או טבעות נישואין כדי להסתיר כל סממן שיראה שהן דתיות או נשואות, על מנת שזה לא ישפיע על המראיין".