העליון לכנסת ולממשלה: נמקו למה לא להתערב בחוק לצמצום עילת הסבירות

15 שופטי בית המשפט העליון הוציאו הערב (ד') צו על תנאי לכנסת ולממשלה והורו להן לנמק מדוע לא לבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה שבו נקבע כי בית המשפט לא יכול לדון עוד, וממילא להתערב, בהחלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.

● בלבול בפרקליטות בעקבות ביטול עילת הסבירות: ביקשה לדחות דיונים בתיקים
● גלובס עושה סדר: בג"ץ ידון בביטול עילת הסבירות: מה המשמעות של הרכב של 15 שופטים?  

בהחלטה הקצרה הבהירו השופטים כי הטעם להחלטה הוא הצורך להחליט בה במהירות, וכי אין בכך ללמד כלל על תוצאת ההליך. "מטעמים של יעילות הטיפול בעתירות ומטעמים אלה בלבד, בלא שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים", נכתב בהחלטה. "החלטנו להורות על מתן צו על תנאי כמבוקש בעתירות שבכותרת". בהחלטה, כמו גם בצו שעליו חתומה באופן מסורתי המזכירה הראשית של בית המשפט העליון, לא פורט מה בדיוק היה נוסח הצווים שהתבקשו בעתירות.

הדיון בעתירות יתקיים ב-12 בספטמבר, ואלא אם תהיה התנגדות מטעם מי מהצדדים, הוא ישודר בשידור חי. עד ה-3 בספטמבר יגישו המשיבים, הכנסת וממשלה, את עמדותיהם. עד ה-7 בספטמבר יגישו העותרים ב-8 העתירות שאוחדו, את עיקרי הטיעון מטעמם. העתירות הנוספות שהוגשו בשבועות האחרונים לא יאוחדו, וההכרעה בהן תיקבע לאחר פסק הדין שייתן בעתירות המאוחדות.

טרם נודע מה עמדת היועצת הממשלה ביחס לחוקיות התיקון, וכן עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת. אם מי מאלה יסבור כי התיקון אינו חוקתי, ייתכן שהממשלה ואולי אף יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, יעתרו להתיר להם ייצוג נפרד.

יצוין כי זו לא הפעם הראשונה שבה בית המשפט העליון מדלג על השלב הראשון בעתירות חוקתיות, ומוציא צו על תנאי מטעמי יעילות דיונית. כך קרה למשל גם בעתירות נגד הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו בשל כתבי האישום שהוגשו נגדו, שהסתיימו, כזכור, ללא התערבות של בית המשפט העליון.

המשמעות של מתן צו על תנאי היא העברת הנטל, לפחות ברמה הפורמלית, מן העותרים - להראות שהתיקון לחוק היסוד שנגדו הם טוענים אינו חוקתי, למשיבים, הפעם בעיקר הכנסת, להראות שאין להתערב בו. הכלל שנהג בבית המשפט העליון בעבר הוא שדי בשופט אחד בהרכב שסבור שיש להוציא צו על תנאי על מנת שהנטל יעבור לידי המדינה, אולם בשנים האחרונות כבר היו מקרים שבהם ניתנו עמדות מיעוט בבית המשפט העליון אפילו ביחס לשלב המקדמי הזה.