ממשלת ישראל פרסמה את הדוח הכספי לשנת 2022, הכולל נתונים כלכליים על הנכסים, ההתחייבויות, ההכנסות וההוצאות בכל תחומי הפעילות המגוונים של הממשלה הרחבה. על פי הדוח, ממשלת ישראל מחזיקה בנכסים בשווי כ-2 טריליון שקל, והתחייבויות בשווי כמעט 3.3 טריליון שקל. מדובר ביותר מכפול משווי נכסי המדינה בשנה שעברה, בה לפי הדוח, ישראל החזיקה בנכסים בשווי כ-800 מיליארד בלבד.
ישראל מחזיקה ב-191 מיליארד שקל בנכסים שוטפים ושווי-מזומנים, ועוד 110 מיליארד שקל בנכסי נדל"ן ודיור ציבורי. אך הנכס הגדול והחשוב ביותר שברשות מדינת ישראל הוא הקרקעות שלה, ששוות לפי ההערכה שמוצגת בדוח 1.2 טריליון שקל.
סך הפנסיה התקציבית ירד ב-17%
הדוח הכספי הצביע על צניחה של 173 מיליארד שקל בהתחייבות לתשלומי פנסיה התקציבית ב-2022, ירידה של יותר מטריליון שקל לסך כולל של 849 מיליארד "בלבד". מדובר בירידה של 17% בשנה אחת, אולם היא נובעת, כמעט כולה, מהעלייה בריבית בשנה האחרונה, שמשפיעה על האופן בו מחושבות התחייבויות עתידיות.
הריבית משפיעה באופן כל כך קיצוני על ההתחייבויות בפנסיה תקציבית, משום שהן מיועדות ברובן לטווח הארוך. ככל שהריבית עולה, כך השווי של הכסף היום עולה ביחס לכסף בעתיד. מכיוון שאנחנו מודדים במונחי כסף של היום, ובשפה מקצועית אנחנו מהוונים את התמורה לפי ערך נוכחי, יוצא שככל שהריבית עולה - כך הכסף בעתיד שווה פחות כסף של היום. בעקבות זאת, הערכת שווי ההתחייבות העתידית של הפנסיה התקציבית ירדה כאמור חזרה מתחת לרף טריליון השקלים. אך אם וכאשר הריבית תרד, ההתחייבות הזאת תעלה חזרה. מתי ועד כמה? אי אפשר לדעת היום.
כך או כך, התשלום השנתי לפנסיה תקציבית ילך ויעלה בשנים הקרובות, עד שנגיע לשיא בשנת 2039. באותה שנה, הקופה הציבורית תשלם 43.6 מיליארד שקל לגמלאי הפנסיה התקציבית. מתוך כך, 16 מיליארד יגיעו לפורשי מערכת הביטחון, ו-13 מיליארד נוספים יגיעו לפורשי מערכת החינוך. לאחר מכן, קצב הפטירה החזוי של מקבלי הפנסיה התקציבית יעלה על קצב הפרישה של הזכאים, והתשלום השנתי שלנו יירד. עם זאת, אלו לא כל ההתחייבות לפנסיה: פנסיית גישור היא פנסיה תקציבית קצרה שניתנת לפורשי צה"ל מפרישתם בפועל ועד כניסתם לפנסיה צוברת רגילה, והיא לא נכנסת כלל לחישוב בדוח הכספי.
מבחינת כל פורש בנפרד, הפערים בתוך המגזר הציבורי הם אדירים: שופטים ודיינים מקבלים פנסיה תקציבית בשווי ממוצע של 16.5 מיליון שקל, אך הם משפיעים מעט מאוד על סך ההתחייבויות של המדינה בשל מספרם המועט. מי שמשפיעים הרבה יותר הם פורשי צה"ל, שזכאים לפנסיה תקציבית ממוצעת של 8.2 מיליון שקל. אך גם כאן - זה לא כולל פנסיית גישור שעדיין לא יודעים להעריך את השווי שלה. גם שוטרים וסוהרים זכאים לפנסיה תקציבית נרחבת יחסית בשווי יחסי של 7 מיליון שקל. להשוואה, מורים במודל פנסיה תקציבית זכאים לפנסיה בשווי 3.1 מיליון שקל, ועובדים אחרים בשירות המדינה - 2.6 מיליון.
סבסוד העתק של תוכניות הדיור
דבר נוסף שמציג הדוח הוא את העלויות האדירות של תכניות "דירה בהנחה" לאורך השנים, החל מ-2015 ועד היום. עיקר העלויות נבע מאובדן הכנסות, מה שכמובן הקל על פוליטיקאים לקדם את אותן תוכניות מאחר ולא מדובר בהוצאת כסף מהקופה הציבורית.
בסך הכל, מדינת ישראל הוציאה ישירות ובעקיפין 19.5 מיליארד שקל על התוכניות השונות שהציעו דירות מוגרלות בסבסוד ממשלתי - "מחיר למשתכן", "מחיר מופחת" ו"מחיר מטרה" - זאת עבור 105 אלף זוכים. כלומר, הזוכים קבלו בממוצע סבסוד בשווי 186 אלף שקל לכל זוכה. סבסוד זה הגיע בכמה אפיקים: סבסוד פיתוח, מענקים לרוכשים, ובעיקר, כאמור, הפסד בהכנסות המדינה על שחרור הקרקעות במחיר מוזל.
יתרה מכך. החשב הכללי מציין בדוח שמדובר כנראה בהערכת חסר: חישוב שווי קרקעות המדינה התעדכן לאורך השנים, ובתכניות האחרונות מחשיבים את העלות הריאלית שלהן. אך ב"מחיר למשתכן", התוכנית הרחבה ביותר, אובדן ההכנסה היה גדול בהרבה, ו"הסכום הנקוב מהווה הערכת חסר משמעותית ביחס להנחה הריאלית שהיתה נרשמת בספרים מיישום שיטת חישוב ההנחות הנוכחית". כמה הפסדנו, בסך הכל? אי אפשר לדעת, אבל יותר מאותם 19.5 מיליארד שקל.
במקביל, בפרויקטי שכירות ארוכי טווח, שקיימים זמן רב אך זכו לזינוק אדיר בשנים 2021 ו-2022, נוספו 15,000 דירות שיושכרו לטווח של כ-20 שנה לפני שיימכרו בשוק החופשי. גם כאן, היזמים רכשו את הקרקעות בהנחה משמעותית לו היו נמכרות למכירה רגילה בשוק החופשי, ואובדן הכנסות המדינה מוערך בדוח בסכום העומד על 1.2 מיליארד שקל, מה שמשקף סבסוד של כ-83 אלף לכל דירה בשכירות ארוכת הטווח.
חסרה השוואה לאורך זמן
בעוד שיחידת החשב הכללי עושים מאמצים מרובים כדי לדאוג שהערכות השווי יהיו מדויקות ככל הניתן, ומעדכנים לעיתים תכופות את המתודולוגיה, יש לכך חסרון אחד גדול: קשה להשוות את הנתונים לאורך שנים. הדוח אינו כולל השוואה לאורך זמן של נכסי והתחייבויות המדינה, מה שיאפשר לציבור לעקוב אחרי מצבה הפיננסי של מדינת ישראל. רק בדוח הנוכחי לדוגמא, יותר מהוכפלו נכסי המדינה בשל הכנסת שווי קרקעות המדינה - ושינויים כאלה מקשים מאוד על השוואה לאורך זמן שתאפשר לנו הסקת מסקנות וקבלת החלטות מושכלת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
