השימוש הגורף במצב חירום מעקר את החוק לחדלות פירעון

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, שהתקבל כהוראת שעה בתקופת הקורונה והוארך כעת בשנית, אינו יעיל לעסקים שנקלעו למשבר פיננסי מורכב

חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi
חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

הכותבת היא נשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר ושותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון

בימים אלה, בהם המצב הכלכלי יוצר תנאים של אי-ודאות, ויוקר המחיה משפיע על משקי הבית והעסקים כאחד, יש להיערך לכך שעסקים רבים מאוד עלולים להגיע לחדלות פירעון ולפשיטת רגל.

יש לנקוט משנה זהירות במטרה למנוע הידרדרות ולתת לעסקים את הכלים הדרושים לביצוע תוכניות שיקום והבראה כלכלית, לטובתם וכן עבור העובדים והספקים שלהם והמשק כולו.

הסביבה הכלכלית כיום מורכבת. היחלשות השקל, עלויות המימון הגדלות כתוצאה מעליית הריבית, האינפלציה, הקיצוץ באשראי על־ידי הבנקים לענפים בסיכון. הכול מתייקר, ויש לכך השלכות על האיתנות העסקית והפיננסית של עסקים רבים, מקטנים ועד גדולים.

מסלול מיוחד

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, שנחקק בזמן הקורונה כהוראה שעה, הוארך לשנה נוספת עד לאמצע מרץ בשנה הבאה (17.3.24), זאת על אף שמשבר הקורונה מאחורינו. התיקון מאפשר הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך 3-4 חודשים, במהלכם יוכלו החייבים, יחידים ותאגידים, לפעול לגיבוש הסדרי חוב, בליוויו מנהל הסדר שימנה לכך בית המשפט - וזאת גם כיום, כשאין קשר בין מגבלות הקורונה ליצירת החוב. הראייה היא שלהסדרים יש יתרונות וביניהם, דירוג אשראי טוב יותר, סיכוי להמשך פעילות כלכלית, הם מאפשרים לעסקים מסלול שיקום בלי לוותר על השליטה ולקבל הגנה מנושים.

הוראת שעה זו מתאימה לרוב ליחידים ולעסקים שצריכים תוכנית לסיוע ולביצוע שיקום עצמאי, תוך שימור שדרת הניהול והשליטה של הבעלים וההנהלה, פריסה מחודשת של החוב ומספר כלים נוספים, במטרה לצלוח את תקופת המשבר.

אולם, החיסרון המשמעותי הוא בכך שהוראת השעה לא מתאימה למקרים הקשים והמורכבים יותר, בהם מצב החברה אינו מאפשר שההנהלה הקיימת היא זו שתוביל גם את תוכנית השיקום וההבראה הכלכלית. כשמדובר במצב המצריך מהלכים דרסטיים ויסודיים, הרי שהתיקון שנועד לשעת חירום אינו מספיק, והוא מעקר מתוכנו את החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד לסייע לעסקים שנקלעו למשבר מורכב.

המצב כיום, בו בתי המשפט מפנים את הרוב המכריע של החברות לשיקום במסגרת תיקון 4, חייב להשתנות. מוצע לשנות את התהליך, לדרוש מהחברות להגיע לבית המשפט מוכנות מראש עם תוכנית שיקום פוטנציאלית, אשר לפי הפרמטרים המרכזיים שלה, על בית המשפט יהיה להכריע מהו המסלול המתאים להן.

זו המשמעות של ניהול חדר המיון שייעשה בהחלטת בית המשפט, וכך יוכל לקבל החלטה מושכלת האם נכון להיכלל בפעילות במסגרת התיקון או ללכת למהלך המלא של העברת סמכויות הניהול לנאמן.

חוק חדלות פירעון עבר שינויים מקיפים טרום הקורונה, בשנת 2018, במטרה לאפשר ליותר חברות לבצע תהליך שיקום כלכלי במקום פירוק וחדלות פירעון. במסגרת השינויים נעשה מהלך למינוי רואי חשבון לנאמנים, במטרה לאפשר לרואי חשבון שהם בעלי מומחיות פיננסית, להתעמק במצבה של החברה, לנתח את הפעילות העסקית, לבחון את החוב הפיננסי כולל מבנה ההון והרכב החוב, נזילות, יחס הון חוזר, עלויות מימון. לנוכח עליית הריבית המתמשכת, יש לבחון בקפידה יכולת החזר, צורך בפריסת החובות או מימוש נכסים שאינם מניבים מספיק לשיפור התזרים, בעיקר נכסים שהתשואה נמוכה מעלויות המימון על המינוף. רואי החשבון יסייעו בבניית מודל כלכלי שיהיה בו כדי לשרת את החוב הפיננסי של החברה.

בפועל, בתי המשפט ממעטים להשתמש באופציה זו, וחבל. המהפכה החקיקתית עדיין לא באה לידי ביטויי. שימור המצב הקיים טרום השינוי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והעובדה שברוב המקרים עורכי דין מתמנים להוביל כנאמנים ראשיים תהליכים אלה, מכריעה ברוב המקרים לכך שהחברה תלך לפירוק.

דרך המלך

במהלך 2022 הסתיים תהליך המיונים למאגר של משרד המשפטים, במסגרתו הצטרפו עשרות רואי חשבון, המתמחים בראיית הצד הכלכלי המוביל ומנתב חברות למסלול של שיקום כלכלי ומסייע בגיבוש פתרון כלכלי.

הגיעה העת לעשות שימוש נרחב במאגר ולהיערך לסיוע להיקף נרחב של חברות שבשל המצב הכלכלי עלולות להגיע לצומת דרכים להמשך פעילותן, וסיוע זה יכול להציל אותן מפירוק וחדלות פירעון, ולהעלותן על דרך המלך.