"מבריק ומקצועי": המסלול של ספי זינגר מהישיבה החרדית לצמרת של הרגולציה הפיננסית בישראל

עו"ד ספי זינגר, היו"ר החדש של רשות ני"ע, הוא הראשון שמגיע מהחברה החרדית אל צמרת הרגולציה הפיננסית של ישראל • הוא אומנם היה ממובילי חוק חדלות פירעון החדש ונחשב לאחד שמכיר את מערכת המשפט לעומק, אך אינו בעל ניסיון בולט בתחום ניירות הערך

עו״ד יוסף (ספי) זינגר / צילום: עידן גרוס
עו״ד יוסף (ספי) זינגר / צילום: עידן גרוס

בתחילת השבוע הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מינויו של עו"ד יוסף (ספי) זינגר לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך. זינגר, בן 44, הוא בעל ניסיון במגוון תפקידים משפטיים. 

הסיפור של זינגר מרשים במיוחד ושונה מרוב המינויים שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. הוא הראשון שמגיע מהחברה החרדית לצמרת אחד המוסדות הפיננסיים בישראל, בוגר ישיבת חברון ומיר, ואנשים שעבדו איתו מספרים על אישיות יוצאת דופן, מבריקה ובעלת פוטנציאל רב.

100 שקל, בפריסה ל-12 חודשים: התמורה האמיתית למהלך פורץ הדרך של בנק לאומי | דרור מרמור, פרשנות
התעשייה האווירית מודה: ההנפקה בבורסת תל אביב לא תתבצע השנה

מהישיבה ללימודי משפטים

אביו של זינגר היה היועץ המשפטי של משרד הפנים במשך שנים ארוכות. בשנת 2018 הצטרף זינגר למשרד הרצוג פוקס נאמן כשותף במחלקת חברות וניירות ערך. במשרד ליווה וייעץ לחברות במגוון תחומים ובסוגיות מורכבות בדיני חברות וניירות ערך, ואף טיפל במכירת גרעין השליטה של חברת פרטנר, הסדר החוב בקבוצת אי.די.בי, עסקות בינלאומיות מורכבות וחוצות גבולות, מימון הפרטת נמל חיפה, עסקאות מסוג מרג'ין (Margin), עסקאות איגוח ועוד.

עו"ד ספי זינגר (44)

אישי: נשוי פלוס ארבעה ילדים. מתגורר בירושלים
מקצועי: עבד במשך שבע שנים כעורך דין במשרד המשפטים, במסגרת תפקידו היה ממובילי חוק חדלות פירעון החדש. כיום שותף במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן
השכלה: תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו

לפני הצטרפותו למשרד, עבד זינגר כשבע שנים כעורך דין במשרד המשפטים בתפקידים שונים במחלקת ייעוץ וחקיקה. זינגר היה אחראי על תחום חדלות הפירעון והוביל בממשלה ובכנסת את המהלך לחקיקתו של אחד החוקים הכלכליים המרכזיים ביותר בשנים האחרונות - חוק חדלות פירעון החדש.

זינגר גם היה שותף לחלק גדול מהרפורמות המשקיות שנערכו באותן השנים, כאשר הבולטות שבהן היו הסדרת תחום האיגוח, הסדרת חלק המדינה במשאבי הטבע של ישראל (ועדות ששינסקי) ומתווה הגז, הסדרת תחום האשראי החוץ־בנקאי והוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.

בראיון לגלובס, מספרים מקורבים לזינגר על אישיות מקצועית ומבטיחה. "זינגר הוא אדם בעל יחסי אנוש מרשימים. הוא מכיר את המערכת המשפטית על בוריה. הוא יודע להוביל תהליכים ולגייס קואליציות".

מקורבת מוסיפה: "הוא בחור מבריק ויוצא דופן, עשה מסלול לא סטנדרטי, מבחור שהולך לישיבה, עבר ללימודי משפטים והתקבל להתמחות אצל עו"ד אבי ליכט. העובדה שהוא המשיך לעבוד אצלו גם אחרי ההתמחות, זה דבר שבהחלט מעיד עליו".

מקורביו של זינגר התייחסו למינויו כבשורה על פריצת דרך בשילוב חרדים בשירות המדינה: "שילוב חרדים אמיתי זה שילוב שלהם בתפקידים ציבוריים ולא רק כמשגיחי כשרות ורבנים".

תקופה מורכבת עבור שוק ההון

לפני כחודשיים דווח בגלובס על הקשיים הפוליטיים שקדמו למינויו של זינגר, כחלק מהליך איתור המתמודדים לתפקיד, זאת לאחר פרישתה של היו"ר הקודמת ענת גואטה.

היעדר יו"ר מכהן לרשות ניירות ערך זהו מצב חריג ובעייתי שלא קרה מאז הקמת הרשות בשנות ה־60. ללא יו"ר לתקופה ארוכה, לא ניתן לקיים חקירות חדשות של פעילות לא חוקית, למנות ועדות אכיפה להטלת עיצומים כספיים, עולה הקושי בביצוע פרוצדורות שוטפות, וחל עיכוב בקידום מדיניות וחקיקה. השלכות אלה הציבו בסכנה את כספי המשקיעים שתחת אחריותה של הרשות.

עם סיום תפקידה, גואטה הזהירה מפני האתגרים הצפויים בעתיד הקרוב. "המשק הישראלי, אשר עמד בעשור האחרון כאי איתן של וודאות בים הכלכלה הגלובלית, אינו מספק למשקיעים מקומיים וזרים את תחושת הביטחון אשר אפיינה אותו עד עתה. אנליסטים מרכזיים של גופי השקעות ובנקים זרים הביעו דאגה בשבועות האחרונים מהשפעת מהלכים פוליטיים על יציבות המשק והורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל מ'חיובי' ל'יציב'. זה תמרור אזהרה אליו יש להתייחס בכובד־ראש".

ברקע המצב, שר האוצר סמוטריץ' בחן מספר מועמדים לתפקיד היו"ר, כאשר המובילים ביניהם היו עו"ד מאיר לוין, המשנה הכלכלי ליועצת המשפטית לממשלה; פרופ' יגאל נוימן; ועו"ד שרה קנדלר. לפי ההערכות, היה זה לוין שנחשב למועמד המועדף על סמוטריץ', אולם גורמים שונים מעידים כי במפלגת השלטון יש שהסתייגו מבחירה זו לאור חשש שינקוט מדיניות קשה מדי מול החברות.

לצד זה, יש הטוענים כי מינויו של לוין לתפקידו הנוכחי על־ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד, וכן עבודתו תחת היועמ"ש לשעבר מנדלבליט, עשויים להוות סיבה נוספת להסתייגות זו, ויתכן כי תרמו להחלטתו של שר האוצר על מינויו של זינגר.

הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, ועדת גילאור, עוד צריכה לאשר את מינויו של זינגר, שלא סומן בין המועמדים המובילים לתפקיד, וכן מעולם לא עסק באופן ישיר בניירות ערך.

בכירים לשעבר ברשות לניירות ערך מספרים לגלובס: "באופן טבעי, ברשות יש הרבה עורכי דין, והם מהווים מעל לחצי מההון האנושי, כמובן שיש גם רואי חשבון וכלכלנים. הם מקצוענים ומכירים את השוק מבפנים, גם את הצד התפעולי והרגולטיבי, ועוקבים אחרי החברות.

"מכיוון שזה גוף מאוד מקצועי, מנהל צריך להכיר את שוק ההון באופן אינטימי. צריכה להיות לו אג'נדה ברורה, כיצד לאכוף באופן בלתי מתפשר את כל השחקנים בשוק ההון, ומהצד שני לקיים יכולת לעבוד באופן מתוקן ולא מתוך חשש".

אחד ממקורביו של זינגר מסביר מדוע חוסר ניסיון הוא לא סיבה לדאגה. "כשאתה ממנה אדם, לרוב מסתכלים על הניסיון. בעיניי זו שאלה לא נכונה. השאלה הנכונה היא מה הוא עשה ואיזה פוטנציאל יש לו. זה מינוי אמיץ במובן שאפשר היה להביא מישהו שעל הנייר 'מנוסה יותר', אבל לזינגר יש את תכונות האופי המתאימות, הוא יכול להוביל תהליכים ולשנות את ה־DNA".

עם זאת, זינגר עסק רבות במשפט מסחרי ופעל בתחומים משיקים לניירות ערך. "יש לו ראייה כלכלית. בסוף זה לא מדע טילים, פשוט צריך אדם טוב שיעשה את זה. לפעמים צריך לעשות דברים מחוץ לתבנית".