רוצים משילות גם בהייטק: פיקוח הדוק יותר על בכירים ומעורבות של משרד רה״מ

הביקור של סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, בישראל וסירובו לפגוש את בכירי הממשלה,  בניגוד להרגלו - העלה את רף הפעילות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, שפרסם שלושה פוסטים ברשתות החברתיות.

נתניהו התפאר בשיחות הטלפוניות שערך עם אילון מאסק וסם אלטמן והבטיח להפוך את ישראל למעצמה של בינה מלאכותית, כפי שהיא ״סטארט-אפ ניישן״. אלא שמאחורי הקלעים עושה רושם שנתניהו מתכוון לשחזר מהלך שנוי בחלוקת שהוביל בעשור הקודם: אז הרבה לדבר על גדולתן של חברות הסייבר הישראליות ולבסוף דאג להקים תחת משרד ראש הממשלה את מערך הסייבר. מהלך שזכה תחילה לביקורת על כך שנטל סמכויות ממשרדי הממשלה האחרים, אבל התקבל בהבנה, מאחר וגופי ביטחון אחרים כמו השב״כ והמוסד בלאו הכי פועלים תחת אותו המשרד.

● שר האוצר החליט: זה האיש שיעמוד בראש רשות ני"ע
● החברות הישראליות שמובילות את המהפכה הבאה בפיתוח תרופות
● אפל בדרך לשווי שיא, וזו לא בהכרח בשורה טובה למשקיעים | ניתוח

כעת, נראה שפועלים במשרד ראש הממשלה להקים גוף דומה עבור התחום החדש - מינהלת בינה מלאכותית שתפעל במקביל לתכנית תל״ם - תכנית בין משרדית לקידום בינה מלאכותית ומחשוב על שעל נציגיה נמנים גם אנשי ות״ת ומפא״ת. את תל"ם מנהל זיו קציר מרשות החדשנות, גוף סטטוטורי עצמאי שאינו פועל לכאורה לפי הנחיות המדינה, ומהצד השני התוכנית מפוקחת על ידי משרד המדע, או בשמו החדש: משרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה.

מה מטרת הפיצול הממשלתי והאם הוא יטיב בטיפול בהיבטים החשובים של הטכנולוגיה - בסיכונים ובהזדמנויות? נראה שאיש אינו יודע. מקורבים ליוזמה מדברים על כך שמנהלת הבינה המלאכותית תעסוק ברגולציה, הסרת חסמים ומדיניות, בעוד שתכנית תל״ם תעסוק במימון והתוית מדיניות, זאת למרות שבתקופת הממשלה הקודמת כל הסוגיות האלה נדונו במשרד המדע תחת השרה אורית פרקש הכהן.

במשרד המדע עדיין לומדים את הנושא ובעיקר מחכים לראות מה תהיה החלטתו של נתניהו בסוגיה, ובמשרד ראש הממשלה עדיין לא יודעים מה תהיה החלוקה בין הגופים ועוסקים כעת באיוש צוותי חשיבה, ובכל מקרה - פיצול הסמכויות בין משרד המדע ורשות החדשנות לבין משרד ראש הממשלה איננו מבשר טובות למעורבות הממשלתית בתחום, דווקא בתקופה הקריטית בה הבינה המלאכותית צומחת באופן מעריכי.

בממשלה ״לומדים את הנושא"

לאחר שהממשלה הקודמת קיימה דיונים רבים והציגה תכנית מפורטת הכוללת תקצוב של מחשבי על, מענקי מחקר ולמידה, פיתוח מודל שפה טבעי בעברית וגיבוש מדיניות אתיקה ורגולציה - בממשלה הנוכחית רק ״לומדים את הנושא לאחר שהועבר התקציב״. כבר בחודש אוקטובר שעבר פורסמה הטיוטה הממשלתית בנושא, נקבע כי תתחיל עבודה על כלי לניהול סיכונים, להקמת מוקד ידע והרכבת פורום רגולטורים. בינתיים התחלפה הממשלה, ולמרות שטכנולוגיית הבינה המלאכותית מדלגת בקצב מעריכי, עוסקים בכירי הממשלה בלמידה מחדש של הנושא.

התקציב, אגב, זהה לזה שהציעה הממשלה הקודמת לפני שנפלה - למעט התיקון שביקשה לבצע בערוב ימיה. בעקבות הזינוק הגדול שנרשם בשנה האחרונה בביקוש לבינה מלאכותית יוצרת עם הצגת כלים כמו דאלי, מידג'רני ו- ChatGPT, סיכמו ביניהם השרה לשעבר פרקש-הכהן ואביגדור ליברמן להגדיל את התקציב בחצי מיליארד נוספים בתקציב 2023, אך זה מעולם לא מומש.

הפוליטיקה הגיעה לרשות החדשנות

הפוליטיקה לא הגיעה רק לתכנית הלאומית לבינה מלאכותית - אלא גם לרשות החדשנות, כיום רשות עצמאית בעלת מעמד סטטוטורי שחונה אמנם במשרד המדע, אך בעלת יכולת קבלת החלטות משלה.

עצמאות הרשות התקבלה דווקא בחתימתו של שר הכלכלה דאז, אריה דרעי, כאשר זו הוכפפה למשרדו, אלא שכעת מנצל משרד המדע את פרישתו הצפויה של יו״ר הרשות, עמי אפלבאום, לשינוי התנאים למינוי ולהכפפתו לכללים אדמיניסטרטיביים על מנת לחסוך בהוצאות הכרוכות בתפקיד. כך, למשל, תוגבל היכולת של יו״ר הרשות לנסוע לכנסים או ביקורים בחו״ל והוא יוכפף לכללי בקרה נוקשים יותר בהוצאותיו. יחד עם זאת, במשרד המדע מבהירים כי לא יתערבו בעניינים מקצועיים.

כך, למשל, בהסכמת נציב שירות המדינה, הוסרה ההמלצה למועמד בעל תואר שלישי ונותרה ההמלצה לתואר שני בעינה, אם כי לטענת המשרד, אפלבאום היה זה שביקש להסיר אף את דרישת החובה לתואר ראשון. גם בדרישות הנסיון המקצועי ירדה הדרישה משבע לשש שנות נסיון בהתאם לטבלת הנסיון הנדרשת ממשרות דומות. נראה כי במשרד המדע מתקשים לאתר מועמדים כבדי משקל לתפקיד שמסמל יותר מכל את נקודת הממשק בין הממשלה להייטק הישראלי המסוכסך עמה - על רקע יוזמות החקיקה המשפטית.

יש לציין כי בהגדרות התפקיד החדשות מדגישים לראשונה ניסיון בפיתוח מוצר תעשייתי או בהייטק - אך תנאי הסף לניהול גוף גדול נותרו נמוכים. נציבות שירות המדינה אף מדגישה כי חלק מהתנאים הוחמרו: שנות הנסיון הרלוונטי הדרושות הועלו מ-4 שנים ל-6, נוספה דרישה לניהול תקציב של 50 מיליון דולר לפרק זמן של 6 שנים והדרישה לניהול הררכי עלתה ל- 5 עובדים משניים בעבר. עדיין, יש לציין כי נסיון ניהולי על חמישה עובדים איננו מצדיק בחירה לאחד התפקידים החזקים בשירות הציבורי שאחראי על תקציב של 1.4 מיליארד שקל. גם ניהול של 50 מיליון דולר מתאים פחות או יותר להגדרה של כל סטארט-אפיסט שלוקח את עצמו ברצינות בישראל.

רכישת שירותים מאמזון וגוגל - במקום לבנות מחשב על

שינוי נוסף שעוברת תכנית הבינה המלאכותית נוגע להחלטה לצרוך שירותי אימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית מאמזון וגוגל במסגרת מכרז נימבוס הממשלתי, בסיוע מפא״ת, במקום לבנות מחשב על ממשלתי מאפס. תקציב התשתיות החישוביות החיצוני לתכנית הבינה המלאכותית, שהיקפו 270 מיליון שקל מיועד גם לפיתוח תשתית מעבדתית בסטארטאפים בתחום מחשוב העל בישראל וכן השקעה בתשתית חישובים מדעית באוניברסיטאות.

בעוד נתניהו ושר המדע אקוניס משוחחים עם אילון מאסק וסם אלטמן ולומדים את התחום, ישראל ממשיכה לפגר אחר מדינות מתפתחות ממנה בנושא: ישראל מדורגת במקום ה- 45 בעולם באינדקס (מדד) הבינה המלאכותית באסטרטגיה ממשלתית בנושא, ובמקום ה- 29 בתשתיות. התקציב השנתי של דרום קוריאה בתחום הבינה המלאכותית לבדה עומד על 3 מיליארד יורו, בעוד זה של הולנד, מדינה קטנה מישראל, עומד על 380 מיליון יורו. איחוד האמירויות - בה ביקר אלטמן לאחר ביקורו בתל אביב - הופכת למעצמת בינה מלאכותית אזורית על חשבון ישראל: לאחרונה מעוררת סקרנות חברת פורטרטס (Fortress) את התעשייה העולמית עם מודל שאומץ על ידי חברות רבות ומבוסס על קוד פתוח.

גאיה הררי, ראש תחום מדיניות ורגולציה במכון המחקר SNPI סיכמה את הדברים כהלכה במהלך דיון שנערך אחר הצהריים (שני) בועדת המדע של הכנסת: "הפעימה השנייה של תכנית תל״ם כוללת הרבה מאוד עשייה אבל לא הרבה מאוד כסף. לפני כמה שנים דיברו על 10 מיליארד לבינה מלאכותית, אחר כך דיברו על 5 מיליארד, יו״ר הוועדה ניסתה להגדיל ל- 2 מיליארד ועכשיו אנחנו מדברים על 500 מיליון שקלים שיכנסו לפעימה השנייה.

"אם ישראל רוצה להיות מעצמה בתחום היא צריכה להשקיע משאבים הולמים. אנחנו מאמינים ששותפות הממשלה בשוק הפרטי בישראל היא זאת שיצרה תעשייה כזאת משגשגת ומה שיעשה או לא ייעשה על ידי הממשלה הוא החשוב בעיננו. כוח מחשוב צריך להיתפס בממשלה כמשאב בסיסי״.