כך הפכו גיבורי העל של מארוול לכוכבי הסרטים הרווחיים בכל הזמנים

1

לפני שניגשים לקריאת הספר "הפוליטיקה ביקום הקולנועי של מארוול", כדאי ורצוי לדעת כמה פרטים בסיסיים: ב־2009 דיסני רכשה את אולפני מארוול ב־4 מיליארד דולר; סרטיהם הפכו לרווחיים ביותר בכל הזמנים, עם הכנסות של כמעט 29 מיליארד דולר; מאז הרכישה הפיקו האולפנים כ־31 סרטים ו־20 סדרות טלוויזיה; היקום של מארוול נקרא כך כי עלילות הסרטים מצטלבות ביניהן, מתרחשות ביקום דמיוני אחד ומובילים אותן גיבורי על, ביניהם איירון מן, אנטמן, קפטן מארוול, דוקטור סטריינג', הפנתר השחור וספיידרמן; שמונה מתוך 25 הסרטים הרווחיים ביותר בכל הזמנים הם סרטי מארוול, יותר מסרטי "מלחמת הכוכבים", "הארי פוטר" ו"ג'יימס בונד" גם יחד. ב־2021, סקר של Statista, חברה המתמחה בניתוח שווקים, קבע כי 82 אחוז מהמבוגרים בארה"ב בין הגילאים 18 עד 34 ראו לפחות סרט אחד של מארוול.

2

את הספר ערכו ניקולס קארנס, סופר ומרצה למדיניות ציבורית וסוציולוגיה באוניברסיטת דיוק בדרום קרולינה, ולילי ג'. גורן, היסטוריונית ופרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת קרול בויסקונסין, שבימים אלה שוקדים על ספר המשך. הספר מאגד כ־25 מאמרים שכתבו חוקרים אמריקאים בולטים בתחום מדע המדינה, במגוון התמחויות ומתודולוגיות, המוכיחים כיצד היקום הקולנועי של מארוול משחזר ומשקף רעיונות פוליטיים, כלכליים וחברתיים. לשיטתם של הכותבים אין מדובר בסרטים רווי אקשן, פעלולים ומתח קלי משקל, אלא ביצירות קולנועיות העוסקות בנושאים עמוקים ומורכבים דוגמת סחר בנשק (ב"איירון מן"), הפרת החירויות האזרחיות על ידי הממשל (ב"קפטן אמריקה") קולוניאליזם (ב"וואקאנדה" וב"הפנתר השחור") ומעמד האישה (ב"אלמנה שחורה").

3

הספר מחולק לשלושה חלקים: הראשון חוזר אל מקורות גיבורי העל - מי הם וכיצד קיבלו את כוחם. בשלב הראשון של היקום הקולנועי של מארוול, כל גיבורי העל היו, באופן לא מפתיע, גברים לבנים: טוני סטארק, גיבור הסרט איירון מן, הוא מיליארדר וממציא גאון, שקיבל את כוחו מירושת ענק. השני, סטיב רוג'רס, קפטן אמריקה, הוא חייל מצטיין שקיבל את כוחו מהממסד הצבאי. השלישי, ברוס באנר, הענק הירוק, הוא פיזיקאי מהולל שקיבל את כוחו מהממסד המדעי. הרביעי, ת'ור, הוא לא בן אנוש כי אם אל, המיועד לרשת את ממלכת אביו.

חלקו השני של הספר עוסק באופן בו משתקפות ממשלות, צבאות, סוכנויות ביון וריגול בסרטים. החלק השלישי מדגים כיצד היקום של מארוול התפתח בעקבות תמורות פוליטיות וחברתיות חיצוניות לו, דוגמת הרחבת הייצוג המגדרי והאתני, זהויות מיניות, מודלים של גבריות ומבנים חדשים של משפחה וזוגיות.

4

לכל אורכו, הספר מספק גילויים מעניינים לגבי התוצרים הקולנועיים מבית מארוול. לטענת אורה סקלי מאוניברסיטת קלארק במסצ'וסטס הצלחת הסרט "הפנתר השחור", שהכניס כ־1.5 מיליארד דולר, השישי ברשימת עשרת סרטי מארוול המצליחים בכל הזמנים, נעוצה בעובדה כי הגיבור הוא שחור, דמות חדשה ורעננה בנוף של מארוול, וגם בכך שהיחס בין דמויות גבריות לנשיות שווה. בת'אני לאצ'ינה מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק קובעת במאמרה כי חברי הקהילה האפרו־אמריקאית, מגיל 18 עד 74, הם קהל היעד של סרטי מארוול בארצות הברית.

רבים ממחברי המאמרים מבקרים את ההחפצה של גיבורות העל. קריסטין קנת'ק מאוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה, תוהה מדוע גיבורת הסרט "קפטן מארוול", הטייסת קרול דנברס, בגילומה של ברי לארסון, צריכה להביס לבדה את האויב ובו זמנית לשמור על בית נקי, משפחה למופת ומראה סקסי.

דניאל קאסינו מאוניברסיטת פיירלי דיקינסון בניו ג'רזי סבור שסרטי מארוול מתמקדים דווקא במיניות הגברית ולא הנשית, על ידי הבלטת הגופות השריריים של הגיבורים. לצד המאצ'ואיזם, מתגלים צדדים רכים מפתיעים באופי הגיבורים. איירון מן, למשל, סובל מפוסט טראומה, ות'ור מדיכאון.

5

הצלחת היקום הקולנועי של מארוול נעוצה בסיבות רבות, כשהמרכזית שבהן היא שהסרטים מבוססים על נרטיב המעורר הזדהות בקרב כל הקהלים: הנבל מנסה לשבש את אורח החיים הנורמטיבי, והגיבור מסכל את מהלכיו כדי לשמר את הסטטוס קוו. מהספר עולה כי הפופולריות ההולכת וגדלה של סרטי מארוול בשני העשורים האחרונים מקורה באי ודאות שאוחזת באנושות, לנוכח חוסר היציבות החברתית, הכלכלית והפוליטית בעולם. כשמעבר לפינה ממתינים קטסטרופה או אויב בלתי מוכר וידם של הפוליטיקאים קצרה מלהושיע, תמיד יהיו שם גיבורי העל כדי להציל אותנו.