השנה מציינים יובל למותו של פבלו פיקאסו. אלו 50 התערוכות שכדאי לראות

1

בחודש אפריל מלאו 50 שנה למותו של פבלו פיקאסו (1881-1973). לציון היובל, השנה ובשנה הבאה יושקו בתמיכת משרדי התרבות של ספרד וצרפת 50 תערוכות, באירופה ובארצות הברית, שחלקן יציגו את יצירותיו של האמן הספרדי הנודע וחלקן יעסקו בחייו האישיים ובמורשתו התרבותית.

2

כמה מהתערוכות כבר יצאו לדרך: את זו המוצגת במוזיאון פיקאסו בפריז אצרה, למרבה ההפתעה, אישיות מתעשיית האופנה: המעצב הבריטי פול סמית'. האופנאי, הנודע בחיבתו לקיטש, אצר תערוכה צבעונית באופן יוצא דופן, שהפכה אותה לנגישה יותר לקהל הצעיר.

במוזיאון פיקאסו במאלגה בספרד, עיר הולדתו של האמן, נפתחה תערוכה מפסליו, הנחשבים בעיני מבקרים ליצירות משניות בקריירה האמנותית שלו. אולם עבור פיקאסו הפיסול היה צורת ביטוי דומה לציור. היסטוריון האמנות הצרפתי פייר דאיקס כתב: "הוא היה פסל גדול לפחות כשם שהיה צייר גדול. עבורו, שני ההיבטים הללו של עבודתו, תמיד היו משלימים, שכן הוא גילה בשלב מוקדם מאוד שהמעבר מאחד לשני איפשר לו לקבוע במדויק מהו ציור ומהו פיסול".

התערוכה במוזיאון ריינה סופיה במדריד, בו תלויה "גרניקה", היצירה המפורסמת ביותר של פיקאסו, מתמקדת בשנת 1906 בחייו, אשר על פי חוקרים נחשבת לשנת מפנה בקריירה שלו. בשנה זו החל לצייר בסגנון קוביסטי, בעזרתו פירק צורות והרכיב אותן מחדש על פי דמיונו. מחר תיפתח במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק תערוכה שחוזרת אל שנה אחרת בחייו, 1900, בה עבר לפריז. בתערוכה יוצגו ציורים ועבודות נייר שהאמן יצר לאחר הגעתו לעיר.

3

"יש רק שני סוגים של נשים: אלות ומרבדי דלת" - האמירה הזו מיוחסת לפיקאסו, והיא מתמצתת את יחסו לנשים בחייו. היו לו רבות, וחלקן לא שפר עליהן גורלן: מארי־תרז וולטר וז'קלין רוק התאבדו, והצלמת דורה מאר איבדה את שפיותה לאחר פרידתם. התערוכה "פרננד ופרנסואז", שהוצגה השנה ב"קונסט מיוזיאום" במינסטר בגרמניה, בחרה לעסוק ביחסיו עם הציירת פרנסואז ז'ילו, היחידה מבין נשותיו שעדיין בחיים, בת 101 כיום, ואם ילדיו, קלוד ופלומה, מעצבת תכשיטים ידועה בפני עצמה; ועם האמנית והדוגמנית הצרפתייה פרננד אוליבייה, הנחשבת למוזה הראשונה של הצייר. יחסיהם היו רווי סערות וקנאה ונמשכו בין 1905-1912. פיקאסו הודה כי אחת מהנשים בציור "העלמות מאביניון" מ־1907, מבוססת על דמותה של אוליבייה.

כשפרנסואז ז'ילו פגשה את פיקאסו היא הייתה בת 21 והוא בן 62. בעשור שחיו יחד, בין 1943-1953, הוא הקים עימה משפחה והנציח אותה בציוריו, אבל בגד בה ללא הרף. כשלבסוף היא עזבה אותו, פיקאסו, לטענתה, שכנע את בעלי הגלריות לא לרכוש את עבודותיה. 11 שנה לאחר פרידתם, ולמרות שפיקאסו ניסה לעצור את פרסומו, יצא ספרה של ז'ילו "חיי עם פיקאסו", החושף את יחסו הפוגעני של האמן כלפיה. הספר נמכר במיליוני עותקים, ומרגע פרסומו סירב פיקאסו לראות את קלוד ופלומה, ילדיו מז'ילו, עד יום מותו.

4

גבריותו של פיקאסו היא התשתית למה שמסתמנת כתערוכה המאתגרת מכולן, שתפתח ביוני במוזיאון ברוקלין בניו יורק. יצירתו תיבחן בפרספקטיבה פמיניסטית, תוך כדי הצפת שאלות הנוגעות לשנאת נשים, מאצ'ואיזם, יצירה וגאונות. אחת מאוצרות התערוכה היא הקומיקאית האוסטרלית האנה גדסבי. במופע הסטנד־אפ שלה "נאנט", שבגרסתו הטלוויזיונית ניתן לצפות בנטפליקס, היא מודה שהיא שונאת את פיקאסו: "אני יודעת שעליי להיות יותר נדיבה כלפיו כי הוא סבל ממחלת נפש: מיזוגניה".

5

על פי כתבה שפורסמה במגזין "ואניטי פייר" ב־2016, פיקאסו הותיר במותו כ־50,000 יצירות, ביניהן: 1,885 ציורים, 1,228 פסלים, 7,089 רישומים, 30,000 הדפסים, 150 ספרי סקיצות, 3,222 עבודות קרמיקה, ומספר עצום של ספרים מאויירים, עבודות נחושת ושטיחי קיר. על פי "ארטנט"', אתר המסקר את שווקי האמנות הבינלאומיים, היצירה היקרה ביותר של פיקאסו, "נשות אלג'יר" (1944-1945), נמכרה ב־179 מיליון דולר. ב־2021 סך מכירות הציורים של פיקאסו הסתכם בכ־532 מיליון דולר (עבור 60 יצירות בלבד). עבודות זולות יותר אפשר למצוא במחוזות ההדפסים והקרמיקה. מחיר ההדפסים הוא כ־10,000 דולר, וככל שההדפס צבעוני וגדול יותר - המחיר גבוה יותר. עבודות הקרמיקה אף יותר זולות, מה שהופך את תת־השוק הזה לשוקק במיוחד. פיקאסו יצר עבודות קרמיקה במהדורות ממוספרות: ככל שהמהדורה כוללת מספר פריטים רב יותר והאובייקט קטן יותר - המחיר נמוך יותר. את אלו ניתן לרכוש ב־3,000 דולר. מחיר שווה (כמעט) לכל נפש החפצה בפיקאסו תלוי בבית.