האם יש זכות חיסיון לבני זוג שעורכים צוואה הדדית?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

צוואה הדדית היא צוואה שעורכים בני זוג בעת ובעונה אחת, כך שכל אחד מהם יודע את תוכנה של צוואת האחר, ומסתמך עליה ועל חוסר האפשרות לשנותה ללא ידיעתו.

בשונה מצוואות רגילות, בהן נוכחותו של המוטב בצוואה בעת עריכתה פוסלת את תקינותה, בצוואה הדדית ניתן היתר לנוכחות ולמעורבות של בן הזוג בעת עריכת צוואתו של האחר, על אף שהוא הנהנה ממנה. 

● תופעה חדשה: הסכמים לעקיפת האיסור על תרומת זרע מגבר ידוע שלא יוכר כאב 
● סכסוך גירושים: בעל חברה חויב בכפייה לרכוש את מניות גרושתו 

הסדר ייחודי זה מעורר שאלות לגבי זכויות החיסיון של כל אחד מבני הזוג כלפי עורך הדין שערך את הצוואה. זכות החיסיון קובעת כי כל שנאמר בפגישות ייעוץ בין עורך הדין ללקוחו נשמר בסודיות מוחלטת, ונאסר על עורך הדין לחשוף פרטים מהייעוץ ללא הסכמת הלקוח. לכן במקרה של צוואה הדדית עולה השאלה: האם ניתן יהיה לזמן את עורך הדין לעדות בפני בית המשפט, משעה שהייעוץ הוא משותף וממילא אינו נשמר בסודיות בין בני הזוג.

הפסיקה כבר קבעה בעבר כי בני הזוג לא יכולים לטעון לחיסיון האחד כלפי השני, ולכן כאשר ההליכים מתנהלים בינם לבין עצמם, עורך הדין כשיר לעדות. כמו כן, נקבע כי אם בני הזוג הלכו לעולמם, יורשיהם מקבלים בנעליהם את הזכות לטעון לחיסיון או לוותר עליו. לכן גם במקרה שבו ההליך מתנהל בין היורשים לבין עצמם, וחלק מהיורשים מוותרים על החיסיון, עורך הדין כשיר להעיד. 

ביניים 

השבוע דן בית המשפט לענייני משפחה במקרה סבוך יותר, בו אחד מבני הזוג הלך לעולמו, ובן הזוג הנותר נתבע על-ידי יורשים פוטנציאליים, שטענו כי נתונה להם הזכות לוותר בשמו של המנוח על זכות החיסיון שלו כלפי עורך דינו.

הנתבעת, אלמנה בשנות ה-70 לחייה, ערכה צוואה הדדית עם בעלה, ולאחר מותו ירשה את כל רכושו מכוח הצוואה. הצוואה כללה גם הוראה עבור מקרה שבו האישה לא תהיה בחיים בעת מותו של הבעל, ואז הרכוש היה אמור להתחלק בין ילדיהם.

בחלוף מספר שנים האלמנה מכרה את אחד מנכסי העיזבון, ובעקבות זאת שניים מילדיה הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי, האוסר עליה לבצע כל דיספוזיציה נוספת ברכוש שירשה. הילדים טענו כי המנוח התכוון לקבוע הסדר של "יורש אחר יורש", המטיל חובה על האם לשמור את הרכוש שירשה מבעלה, כדי להורישו לידיהם לאחר מותה, ומקנה להם בכך את הזכות לפקח על ניהול האם את רכושה, ולהגביל את זכויותיה למכור רכוש מהעיזבון.

כדי להוכיח את טענתם, התובעים ביקשו לזמן לעדות את עורך הדין שערך את הצוואות ההדדיות, אך האם התנגדה למתן העדות, בטענה כי אינה מוותרת על חיסיון עורך דין-לקוח השמור לה עבור הייעוץ שקיבלה בעת עריכת הצוואה ההדדית יחד עם המנוח.

בנוסף טענה האם כי שמורה לה גם הזכות להתנגד להסרת החיסיון בשם המנוח, בהיותה היורשת היחידה בפועל של המנוח, בעוד שילדיה הם לכל היותר במעמד של יורשים פוטנציאליים.

שני הנימוקים התקבלו, ובית המשפט הורה כי בעת עריכת צוואות הדדיות, עורך הדין עורך הצוואות כפוף למגבלות חיסיון עורך דין-לקוח כלפי בן הזוג הנותר בחיים בשני כובעיו, הן כלקוח עצמאי של עורך הדין, והן כיורש זכויות החיסיון של המנוח.

להחלטה זו יש חשיבות רבה עבור מי שבוחר לערוך צוואה הדדית, ויכול להיות רגוע כעת שלא יופרו זכויותיו לשמור בסוד את כל שנאמר בחדרו של עורך הדין שערך עבורו את הצוואה, גם לאחר שבן זוגו ילך לעולמו.