לשכת עורכי הדין יוצאת נגד החוק שיסכל הגשת תביעות ייצוגיות

הצעת החוק שהגיש ח"כ ארז מלול קובעת בין היתר כי הגשת תביעה ייצוגית נגד גוף מפקוח כמו בנקים וחברות ביטוח תדרוש אישור של הרגולטור • ראשי הפורום לתביעות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין: "הצעת החוק פוגעת במישרין באזרחים הקטנים ומסייעת רק לבנקים, לחברות הביטוח, לחברות כרטיסי האשראי ולחברות הסלולר"

לשכת עורכי הדין נגד החוק שיסכל תביעות ייצוגיות / צילום: איל יצהר
לשכת עורכי הדין נגד החוק שיסכל תביעות ייצוגיות / צילום: איל יצהר

לשכת עורכי הדין מתנגדת להצעת החוק, אשר הוגשה על-ידי חבר הכנסת מש"ס ארז מלול ונועדה לסרבל ולהקשות על הגשת תובענות ייצוגיות. 

לפי הצעת החוק, שסיכוייה להתקדם נמוכים מאוד, הגשת תביעה ייצוגית נגד גוף מפקוח כמו בנקים וחברות ביטוח תדרוש אישור של הרגולטור. בנוסף, לפי ההצעה, לא יוגשו תביעות ייצוגיות נגד גוף שהונו העצמי פחות מ-90 מיליון שקל, ולא יוגשו יותר משתי תביעות ייצוגיות בשנה על-ידי אותו האדם. 

מי עומד מאחורי הצעת החוק המשונה לסיכול הגשת תובענות ייצוגיות 
העליון מצמצם משמעותית את היכולת לתבוע מונופולים בגלל גביית "מחיר מופרז" 

עו"ד רועי ביטון, ראש הפורום לתביעות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין, וסגן ראש הפורום, עו"ד אוהד רוזן, כתבו לח"כ מלול כי "מדובר בהצעת חוק אשר פוגעת במישרין באזרחים הקטנים ומסייעת רק לבנקים, לחברות הביטוח, לחברות כרטיסי האשראי ולחברות הסלולר". 

ביטון ורוזן טוענים כי ההצעה תייצר "עומס משפטי ובירוקרטיה מיותרת ובלתי הגיונית", וכי היא "חוסמת את הגישה לערכאות". לדבריהם, "תביעות ייצוגיות היא הדרך העיקרית, אם לא היחידה, שעומדת לאזרח הקטן להילחם בעוולות שגורמים לו תאגידים".

"במסגרת הצעת החוק כפי שהוגשה על-ידך תיפגע באופן דרמטי ודרסטי יכולתם של האזרחים לנהל תובענות ייצוגיות, וכנגזרת ישירה מכך, יצומצם מספר התובענות הייצוגיות שיוגשו, ותאגידים יוכלו להמשיך לעוול כלפי לקוחותיהם והציבור בכלל באין מפריע, ומבלי שיהיה כלי אפקטיבי לאכיפת החוק ולפיצוי הנפגעים".

נציגי הלשכה הציעו לח"כ מלול, להיפגש עמם, כבעלי ניסיון רב בתחום התובענות הייצוגיות, כדי לדון בבעיה העולה לדבריו במצב הקיים - תביעות סדרתיות. 

עו''ד רועי ביטון, יו''ר הפורום לתביעות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין / צילום: טל פורמן
 עו''ד רועי ביטון, יו''ר הפורום לתביעות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין / צילום: טל פורמן

חבר הכנסת מלול השיב לביטון ולרוזן כי מכתבם משקף "פטרונות ויוהרה" וכי "התביעו הייצוגיות שהיו אמורות להיות כלי חברתי ראשון במעלב שיעזור לאזרחים מן השורה מול עסקים גדולים הפכו לכלי שמשמיד עסקים קטנים ובינוניים". עוד הוסיף חבר הכנסת כי קיבל כמות עצומה של פניות מעסקים קטנים ובינוניים שמצאו את עצמם "נסחטים באיומים" בשל תביעות ייצוגיות ע"י עורכי דין חזקים.

מלול הוסיף כי לא תהיה בעיה להגיש תביעות ייצוגיות נגד בנקים, חברות ביטוח וחברות סלולר. הוא הבהיר שלפי ההצעה ניתן יהיה להגיש ייצוגית נגד חברות שהונם פחות מ-90 אך לא לבקש סעד כספי אלא הצהרתי. "אין לי כל כוונה לגנוז את הצעת החוק ויש בדעתי לעמודג על כך כי חוק תביעות ייצוגיות יהווה כלי חברתי ראשון במעלה, המאפשר לאזרח בודד להתאגד במאבקו מול גופים גדולים ובמקביל ימנע מתובעים סדרתיים ליטול את ממונם של העסקים הקטנים והבינוניים באצטלה של לוחמי צדק".