להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
ח"כ יעקב מרגי מש"ס נכנס לאחרונה לתפקיד שר הרווחה ובראיון ל"רדיו קול חי" הסביר כי הוא עדיין לומד את ה"משרד הענק… עם הרבה מאוד משימות, מטלות ואנשים". לפי הנתונים שחלק עם המראיין "2 מיליון אזרחים ממדינת ישראל נדרשים לשירותי רווחה בצורה זו או אחרת". האם המספר הזה הוא נכון?
על פי סקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה, עיקר מקבלי השירותים מהמשרד הם מי שמטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. כל רשות מקומית נדרשת על פי החוק להחזיק מחלקת רווחה, ולכל משפחה או אדם שמטופלים בה נפתח תיק טיפול. תיק יכול להיות מוגדר משפחתי (משק בית נזקק) או להיות מזוהה פרטנית עם האדם שמקבל את השירות, לפי הסיבה (נזקקות) שהביאה לפתיחת התיק. לפי משרד הרווחה, תיקים של בודדים מהווים לאורך כל השנים קצת פחות ממחצית מסך התיקים בכל שנה. אם נסכום את כל הרשומים בתיקים האלה - שכוללים כאמור גם יחידים אבל גם משפחות שאדם אחד או יותר בהן הוא בגדר נזקק - נקבל נתון של 1.127 מיליון איש.
למעשה, גם מתוך אותם 1.1 מיליון איש, כ־370 אלף הם בני משפחה שמוגדרים בעלי "נזקקות תקינה". כלומר, הם רשומים במחלקה כחלק מהתיק המשפחתי, אבל אינם זקוקים בעצמם לשירותים חברתיים, וניתן להתווכח על השאלה האם יש לכלול גם אותם בספירה. מנגד אפשר לטעון כי ישנם נזקקים נוספים שאינם רשומים במחלקות של העיריות: מטופלי מינהל האזרחים הוותיקים ומטופלי מינהל הסיוע לבתי משפט ושירותי ּתָקֹון (שיקום עבריינים), שעל פי הערכות מונים יחד כ־200 אלף איש (ומידת החפיפה בינם לבין מי שכן רשומים דרך העיריות אינה ברורה דיה).
כך או כך, ברור שהמספר הסופי הוא רחוק מאוד מזה שהזכיר השר הטרי. אז למה התכוון מרגי? מטעמו הפנו אותנו לנתוני הביטוח הלאומי, מהם עולה כי בשנת 2021 (השנה שלגביה מופיעים הנתונים העדכניים ביותר) חיו בישראל כ־1.95 מיליון נפשות עניות.
אם אפשר לקבל את העירוב שעשה השר בין מקבלי שירותים ממשרד הרווחה לבין מי שמוגדרים כעניים? לפי פרופ' ג'וני גל, ראש תחום רווחה במרכז טאוב ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, התשובה היא שלילית. "לא כל מי שמקבל שירותי רווחה הוא עני - ולא כל מי שעני מקבל שירותי רווחה", טוען גל. "עוני הוא הגדרה שלקוחה מהשדה הכלכלי, בעוד ששירותי הרווחה מעניקים סיוע לקשיים שאינם בהכרח כלכליים". פרופ' גל הזכיר נתון אחר שעשוי להתקשר לדבריו של מרגי והוא כ־1.6 מיליון נפש שנכון ל־2021 חיו באי ביטחון תזונתי. כמובן שגם נתון זה אינו חופף בהכרח למונח שבו השתמש השר.
בהמשך העביר לנו השר מרגי תגובה נוספת: "א. השר לא אמר 'מקבלים שירותי רווחה ממשרד הרווחה' הוא אמר: 'נדרשים לשירותי רווחה בצורה כזו או אחרת'; ב. השר אמר במפורש 'בצורה כזו או אחרת' כוונתו גם למקבלי קצבאות מהביטוח לאומי שאמנם לא כל מי שמקבל קצבאות מהביטוח לאומי מוגדר כנדרש לשירותי רוווחה אבל כמות גדולה מתוך מקבלי הקצבאות כן; בצירוף הנתון של 1.1 מליון אזרחים שמקבלים שירותי רווחה ישירות מהמשרד יחד עם מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי זה מגיע למספר שהשר ציין בראיון".
נתייחס גם לכך בקצרה. ראשית, דבריו של השר נאמרו בהקשר לכניסתו לתפקיד שר הרווחה כך שנראה כי המאזין סביר יתרשם שהוא התכוון לפועלו של המשרד. אבל גם אם נשים זאת בצד, קשה לקבל את הטענה לפיה יש להוסיף את מקבלי הקצבאות מהביטוח הלאומי לסך הנזקקים לשירותי רווחה, וכי אם נעשה זאת אז נגיע למספר שאותו ציין השר.
כך, למשל, רק נתון הזכאים לקצבת ילדים מהביטוח הלאומי עומד על 3 מיליון איש, ואת קצבאות אזרח ותיק ושאירים מקבלים יותר ממיליון תושבים. לא ברור כמובן מה רמת החפיפה בין הנתונים האלה לבין נתוני הנזקקים לשירותי רווחה, והדבר גם לא עולה מתגובתו של מרגי, אך על פניו לא נראה כי צורת חישוב כזאת יכולה להצדיק דווקא את הנתון שבו הוא השתמש.
בשורה התחתונה: דבריו של מרגי לא נכונים ברובם. ההגדרה המדויקת של אנשים הנזקקים לשירותי רווחה היא כזאת שניתן להתווכח עליה, וישנן מספר דרכים לבחון אותה. כך, למשל, בשירות הרווחה העיקרי של המשרד, המחלקות לשירותים חברתיים, רשומים "רק" 1.1 מיליון תושבים, ונראה כי גם בבחינה מרחיבה של הנתון נראה המספר הסופי לא יעלה על 1.2 מיליון איש. ישנם נתונים חשובים ומדאיגים אחרים שנוגעים אף הם בצורה כזאת או אחרת למשרד הרווחה: ב-2021 היו כ-1.64 מיליון נפשות שחיו באי ביטחון תזונתי, וכ-1.95 מיליון נפשות עניות - אולם קשה להתייחס לאוכלוסייה זו באופן כולל כמי שנזקקת לשירותי רווחה.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: יעקב מרגי
מפלגה: ש"ס
תוכנית: המהדורה המרכזית
ציטוט: "שני מיליון אזרחים ממדינת ישראל נדרשים לשירותי רווחה, בצורה כזו או אחרת"
תאריך: 9.1
ציון: לא נכון ברובו
כששר הרווחה יעקב מרגי הגיע להתראיין ל"רדיו קול חי", הוא נשאל על ידי המראיין לגבי תקציבים לנוער בסיכון. מרגי השיב שכעת הוא עדיין "בתהליך למידה" והסביר שמשרד הרווחה הוא "משרד ענק… מאתגר, עם הרבה מאוד משימות ומטלות, עם הרבה מאוד אנשים". כמה עמוס המשרד הזה? לפי מרגי, "שני מיליון אזרחים ממדינת ישראל נדרשים לשירותי רווחה בצורה זו או אחרת". האם אכן משרד הרווחה מעניק שירות לשני מיליון אזרחים?
על פי סקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה והביטחון החברתי, עיקר מקבלי השירותים ממשרד הרווחה הם מקבלי השירותים במחלקות לשירותים חברתיים (המחלקות לש"ח) ברשויות המקומיות. כל רשות מקומית נדרשת על פי החוק להחזיק מחלקה לש"ח, כך שהרשומים למחלקות לש"ח מתפרסים על פני כל הארץ. לכל משפחה או אדם בודד המקבלים שירות של המחלקה לש"ח נפתח תיק טיפול שבו מרכזים נתונים על הנסיבות שהביאו לתחילת העבודה איתם ועל סוג הטיפול שהוענק להם (לצד נתונים רלוונטיים אחרים). תיק יכול להיות מוגדר משפחתי (משק בית נזקק) או להיות מזוהה פרטנית עם האדם שמקבל את השירות, לפי הסיבה (נזקקות) שהביאה לפתיחת התיק הטיפולי. לפי משרד הרווחה, תיקים של בודדים מהווים לאורך כל השנים קצת פחות ממחצית מסך התיקים בכל שנה.
במועד הפנייה למחלקה לש"ח נפתח למשפחה תיק שבו נרשמת הנזקקות, כלומר סיבת הפנייה העובד הסוציאלי המטפל במשפחה קובע נזקקויות עיקרית ומשנית למשפחה כולה ולכן בן משפחה. אם חלק מבני המשפחה אינם זקוקים לשירותים חברתיים, העובד הסוציאלי ירשום להם "נזקקות תקינה".
אז כמה תושבים רשומים במחלקות לשירותים חברתיים? לפי הנתונים העדכניים ביותר של משרד הרווחה הנכונים לנובמבר 2020, מדובר בכ-1.127 מיליון תושבים הרשומים בכ-452 אלף תיקים. יצוין כי כשליש מסך הרשומים במשרד הרווחה (כ-369 אלף מתוך ה-1.1 מיליון) הם בעלי "נזקקות תקינה", כלומר הם רשומים במחלקה לש"ח כחלק מהתיק המשפחתי, אבל אינם זקוקים בעצמם לשירותים חברתיים.
כשבוחנים את סיווג התיקים, רואים שהנזקקות הנפוצה ביותר היא "מוגבלויות וסיבות רפואיות" (29% מהתיקים), כשאחריה "זקנה" (27%), "תפקוד לקוי של הורים ו/או נוער וילדים" (22%), "עוני, בעיות הכנסה ותעסוקה" (15%), "אלימות" (4%) ו"עבריינויות והתמכרויות" (3%).
אף שהאוכלוסייה הרשומה במחלקות לשירותים החברתיים היא האוכלוסייה העיקרית שמקבלת שירותים ממשרד הרווחה, ישנה גם אוכלוסייה שמקבלת שירותים של המשרד ואינה רשומה במחלקות. אלה בעיקר מטופלי מינהל האזרחים הוותיקים ומינהל הסיוע לבתי משפט ושירותי ּתָקֹון (שיקום עבריינים). משרד הרווחה מציין כי מידת החפיפה בין האוכלוסיות המטופלות בשירותים נפרדים אלו אינה ידועה במלואה, אבל בתחום האזרחים הוותיקים מוערכת אוכלוסייה זו ב-140 אלף נפש ובמינהל הסיוע לבתי משפט ושירותי תקון - במספר עשרות אלפים נוספים. כלומר, גם אם נקבל את ההנחה הלא סבירה שאין שום חפיפה בין האוכלוסיות ונצרף ל-1.1 מיליון מקבלי שירותי הרווחה במחלקות לש"ח את 140 אלף מטופלי מינהל האזרחים הוותיקים ואת עשרות אלפי מטופלי המינהל הסיוע לבתי משפט ושירותי ּתקון - עדיין נהיה די רחוקים מהנתון שנקב מרגי בדבר 2 מיליון תושבים שמקבלים שירותי רווחה.
מטעמו של מרגי הפנו אותנו לנתוני הביטוח הלאומי, מהם עולה כי בשנת 2021 (השנה שלגביה מופיעים הנתונים העדכניים ביותר) חיו בישראל כ-1.95 מיליון נפשות עניות. במבט ראשון טענה זו אולי הייתה עשויה להתקבל על הדעת - במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את ההתבטאות הכללית של מרגי ומתייחסים ל"שירותי רווחה" באופן מרחיב. אולם פרופ' ג'וני גל, ראש תחום רווחה במרכז טאוב ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, מזהיר מפני העירוב בין אוכלוסיית ה"עניים" לבין אוכלוסיית "מקבלי שירותי הרווחה": "לא כל מי שמקבל שירותי רווחה הוא עני - ולא כל מי שעני מקבל שירותי רווחה", טוען גל. בשיחה איתנו הוא הסביר לנו כי "עוני הוא הגדרה שלקוחה מהשדה הכלכלי, בעוד ששירותי הרווחה מעניקים סיוע לקשיים שאינם בהכרח כלכליים". לדברי גל, "היות שלא כל מי שמוגדר 'עני' על פי נתוני הביטוח הלאומי הוא אדם שנזקק לשירותי הרווחה, לא נכון להסתכל על היקף העוני כמדד למספר האנשים שזקוקים לשירותי הרווחה. לכן, יש להתייחס בנפרד לאוכלוסיית מקבלי שירותי הרווחה ולאכולוסייה המוגדרת 'ענייה'".
יחד עם זאת, גל הפנה אותנו לנתון נוסף ששייך לסוגיה. לפי הסקר לביטחון תזונתי של הביטוח הלאומי, ב-2021 היו כ-1.64 מיליון נפשות שחיו באי ביטחון תזונתי. אף שלדברי גל נתון זה לא בהכרח משליך על מספר התושבים שאמורים להזדקק לשירותי רווחה, חשוב להיות מודעים אליו בהקשר זה.
משר הרווחה יעקב מרגי נמסר: "א. השר לא אמר "מקבלים שירותי רווחה ממשרד הרווחה" הוא אמר: "נדרשים לשירותי רווחה בצורה כזו או אחרת"; ב. השר אמר במפורש "בצורה כזו או אחרת" כוונתו גם למקבלי קצבאות מהביטוח לאומי שאמנם לא כל מי שמקבל קצבאות מהביטוח לאומי מוגדר כנדרש לשירותי רוווחה אבל כמות גדולה מתוך מקבלי הקצבאות כן; בצירוף הנתון של 1.1 מליון אזרחים שמקבלים שירותי רווחה ישירות מהמשרד יחד עם מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי זה מגיע למספר שהשר ציין בראיון."
אולם הטענה לפיה יש להוסיף את מקבלי הקצבאות מהביטוח הלאומי למספר המקבלים שירותים מהלשכות לשירותים חברתיים - היא בעייתית בדרכה. ראשית, יש להניח כי כבר קיימת חפיפה מסוימת בין שתי האוכלוסיות. שנית, אם מחשיבים את מספר מקבלי הקצבאות מהביטוח הלאומי, הרי שכבר עוברים בהרבה את שני מיליון התושבים. כך, למשל, את קצבת הילדים לבדה מקבלים יותר מ-3 מיליון ילדים ואת קצבאות אזרח ותיק ושאירים מקבלים יותר ממיליון תושבים. לכן, בחינת מספר מקבלי הקצבאות מהביטוח הלאומי אינה יכולה להצדיק את המספר בו נקב מרגי.
לסיכום, אף שמרגי דיבר על 2 מיליון אזרחים שנדרשים באופן כלשהו לשירותי רווחה, נתוני משרד הרווחה מעידים שבשירות הרווחה העיקרי של המשרד, המחלקות לשירותים חברתיים, רשומים "רק" 1.1 מיליון תושבים. ב-2021 היו כ-1.95 מיליון נפשות עניות וכ-1.64 מיליון נפשות שחיו באי ביטחון תזונתי, אולם קשה להתייחס לאוכלוסייה זו באופן כולל כמי שנזקקת לשירותי רווחה. לכן דבריו של מרגי לא נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
