דוח העוני: יותר מחמישית מאזרחי המדינה נמצאים מתחת לקו העוני

על פי דוח העוני של ביטוח לאומי שהתפרסם היום (ה'), מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני בישראל עומד על 1.95 מיליון איש, 21% מאוכלוסיית ישראל. קו העוני ל-2021 עומד על 2,849 שקל לנפש תקנית במשק בית, לעומת 2,772 שקל לנפש תקנית בשנת 2020.

● הארנונה תוקפא, התייקרות החשמל תמותן: התוכנית של נתניהו וסמוטריץ' יצאה לדרך
● ותודה לאינפלציה: מדרגות המס מתעדכנות, מה יקרה לנטו שלכם?
● מה צפוי במדד המחירים לצרכן הישראלי לחודש דצמבר?

קו העוני של ביטוח לאומי מחושב כ-50% מחציון ההכנסה לנפש תקנית. נפרק את ההגדרה למרכיביה: חציון ההכנסה הוא ההכנסה (למשק בית) שמחצית ממשקי הבית מרוויחים יותר ממנה ומחצית פחות ממנה. ב-2021, חציון ההכנסה נטו עמד על 12,134 שקל בחודש למשק בית. הנפשות התקניות במשק בית הן כמות בני האדם במשק הבית, תוך נרמול שמפצה על גודל המשפחה. זאת מכיוון שכל ילד נוסף שנולד עולה פחות מהילד הקודם - תוך שמירה על רמת חיים זהה.

ההכנסה נטו לנפש תקנית עמדה על 5,698 שקל בחודש. חצי מזה הוא 2,849 שקל, שהוא רף העוני לנפש תקנית. משמעות מספר זה היא שמשפחה של שני הורים ו-5 ילדים, שהם 4.75 נפשות תקניות, נחשבת עניה אם היא מכניסה (אחרי מסים וקצבאות) פחות מ-13,533 שקל בחודש, בעוד שזוג ללא ילדים (שתי נפשות תקניות) ייחשבו עניים עם הכנסה של פחות מ-5,698 שקל בחודש. 

שיעור העוני עלה בכחצי אחוז ביחס לשנה שעברה. עלייה זו יוצאת דופן על רקע ירידה כמעט עקבית בעשור האחרון, וספציפית בין 2017 ל-2020 שיעור העוני ירד ב-1.4%. עם זאת, העלייה מגיעה לאחר ירידה ניכרת ב-2020. ירידה המוסברת בעיקר בעזרת הצניחה בשיעור העוני אצל קשישים, מ-19.8% ב-2019 ל-16.4% ב-2020, שנגרמה ככל הנראה משום שבתקופת הקורונה רבים מהקשישים קיבלו סיוע ממשלתי. בסך-הכול, שיעור העוני ירד בין 2019 ל-2021 ב-0.4%.

16.5% מהשכירים ו-15.2% מהעצמאיים חיים מתחת לקו העוני

ברמה הגיאוגרפית, העוני בישראל מתחלק בצורה בלתי-שוויונית: בעוד בהרצליה יש 9.5% אנשים מתחת לקו העוני ובתל אביב 12% - בירוחם 23.6% מהתושבים חיים מתחת לקו העוני, ובירושלים 42% מהתושבים מתחת לקו. גם בני ברק היא עיר עניה למדי, עם 38%, ולפי הדוח ברהט כמעט חצי מהאנשים (45.5%) חיים מתחת לקו העוני. באר שבע נמצאת מתחת לממוצע הארצי, עם 18.1% המתושבים מתחת לקו העוני.

גם בפילוחים נוספים, העוני הטרוגני מאוד: בעוד הממוצע הארצי עומד כאמור על 21%, בחברה הערבית הוא מגיע ל-38.8%, ובחברה החרדית - 39.7%. השתתפות בשוק העבודה משפיעה אף היא: בעוד 73.1% מהלא-עובדים בגילאי העבודה נמצאים מתחת לקו העוני של דוח הביטוח הלאומי, רק 16.5% מהשכירים ו-15.2% מהעצמאיים נמצאים מתחתיו. קשישים נמצאים מתחת לממוצע הכללי, עם שיעור עוני של 16.8%.

הדוח מתבסס על "נתוני אמת" של הביטוח הלאומי

דוח העוני מתבסס החל מ-2019 על נתונים מינהליים שברשות ביטוח לאומי. זאת בניגוד לעבר, בו הדוח הסתמך על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס, השינוי קרה מכיוון שבלמ"ס לא העבירו את הנתונים בזמן. לנתונים מינהליים מספר יתרונות, ובראשם שמדובר בהכנסות של כלל הישראלים, ולא מדגם. בנוסף, מדובר ב"נתוני אמת" ולא בנתונים המדווחים על ידי המשיבים לסקר.

מנגד, בנתונים המינהליים של הביטוח הלאומי אין הכנסות שאינן מעבודה או מפנסיה, כמו הכנסות מהון (כמו שכר דירה או דיבידנדים) והכנסות מקצבאות שאינן ניתנות על ידי הביטוח הלאומי. ביטוח לאומי מבצע אומדן של נתונים אלו, אך הם אינם נתוני אמת כמו ההכנסה ה"פשוטה". בנוסף, ביטוח לאומי אינו יכול לספור הכנסה מעבודה בלתי-מדווחת.

שיעור העוני בישראל נחשב גבוה ביחס לעולם, ובעוד ששיעור העוני בישראל במתודולוגיה של ה-OECD (שמחשבים אחרת נפשות תקניות) עומדת על 19.8%, ממוצע ה-OECD עומד על 12.1% בלבד. ישראל נמצאת במקום השני ב-OECD בשיעור העוני, כאשר רק בקוסטה ריקה שיעור עוני גבוה יותר. גם מקסיקו, שידועה בשיעורי העוני הגבוהים-יחסית שלה, נמצאת מתחת לישראל.

בעוד שאיסוף הנתונים לדוח העוני על ידי ביטוח לאומי הוא מינהלי (מה משלמים בפועל), ברוב המערב מקובל לדווח על פי סקרי הוצאות. עם זאת, על פי ביטוח לאומי התמונה שמתקבלת דומה מאוד גם עבור סקרי ההוצאות של ישראל.