המנכ"ל המיתולוגי של שטראוס פורש: "לחברה אחרי משבר בגודל הזה נכון להתרענן"

גיורא בר דעה מסיים 26 שנה בצמרת ענקית המזון שטראוס • בשיחה לרגל הפרישה הוא מדבר על הדרך הניהולית הארוכה ("אני יודע לבנות יחסי אמון נכונים עם אותנטיות וגובה עיניים") ומתייחס למשבר הריקול וחזרת האמון ("אתה לא רואה מישהו שאומר: 'אני לא סומך עליהם, רימו אותי, גנבו אותי'") • הראיון המלא יפורסם בגיליון G בסוף השבוע

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם גיורא בר דעה / צילום: איל יצהר
חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם גיורא בר דעה / צילום: איל יצהר

על ערן גפן ומה זה "חצי שעה של השראה"

"חצי שעה של השראה" הוא פודקאסט של ערן גפן: שיחות עם מנכ"לים ממגוון תחומים בנושאי ניהול, חדשנות מגמות צמיחה ועוד. גפן הוא מומחה לחדשנות ומייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי (כולל קבוצת שטראוס), שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם חברות מובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. 

ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי ׁ(כולל קבוצת שטראוס), בשיחה עם גיורא בר דעה, נשיא ומנכ"ל שטראוס

אחרי 26 שנה, מסיים החודש גיורא בר דעה, נשיא ומנכ"ל שטראוס, את דרכו הארוכה בענקית המזון הישראלית. הפרישה של המנכ"ל המיתולוגי, שבמאי הקרוב יחגוג 70 שנה, יוחסה בעיני רבים למשבר הריקול והשבתת מפעל השוקולד של החברה, אבל בר דעה מציין כי היא תוכננה שנה קודם לכן, ומדגיש כי הוא עוזב "כשכל המוצרים על המדף גם בארה"ב וגם בישראל, והמשבר מאחורינו".

הראיון המלא יופיע בגיליון סופשבוע הקרוב של מוסף G של גלובס, במסגרת "פודקאסט חצי שעה של השראה״ של ערן גפן.

מה עזר לך לעבור מסע כל-כך ארוך?
"אני חושב שזה סוג של זהירות או צניעות בכל כניסה לתפקיד. בחיים אף אחד לא שומע אותי אומר: 'טוב, עזוב, זה אני עושה עם יד קשורה מאחורי הגב'. לא משנה אם מדובר במכולת של חמישה אנשים או בחברה של 15 אלף, בסוף אתה עובד עם אנשים, אתה קונה מאנשים, אתה מוכר לאנשים, אתה ממתג לאנשים, אתה נשען על אנשים, אתה לומד מאנשים, הכול בסוף זה אנשים. זה לא להיות נחמד או לא להיות נחמד, זה מתי להקשיב ומה לקחת, איפה להתנגד ואיפה לשאול עוד 12 שאלות. אני יודע לבנות יחסי אמון נכונים עם אותנטיות וגובה עיניים. זה אפשר לי לעשות את המסע גלובלי כי חלקו הוא עם שותפים. הסכמנו, לא רק אני, גם עפרה שטראוס היו"ר ומנהלים לדורותיהם, ללמוד איך בונים אמון. זו אמנות".

כעת, משבר הריקול יכולה להיקשר לכל המורשת שאתה משאיר.
"הייתי רוצה אחרי 26 שנים לגמור עם רבעון מצליח, תוצאות נהדרות וכותרות יפות. מנגד, אני מאמין שהמסע שעשיתי עם החברה - בסכימה שלו הוא הרבה יותר גדול מהמשבר. לחברה אחרי משבר בגודל הזה גם נכון להתרענן עם מנכ"ל כזה או אחר. יש בזה ערכים, ואני כבר רואה אותם כשאני שומע את המנכ"ל החדש (שי באב"ד) ואת המנהלים שלידו. הם ייקחו את החברה למחוזות מאוד מוצלחים, אני ממש רגוע".

איפה פגש אותך המשבר?
"זה היה בפסח. לקחתי את כל שבט בר דעה - שלושת הילדים שלי, אשתי והנכדים - לעשות את הקניונים בארה"ב. בלילה שלפני החזרה לארץ קיבלתי שיחת ועידה. יש לנו קבוצה מאוד מסודרת של ניהול משברים. ברגעים האלה שואל את עצמך את השאלות הכי קשות, הכי קשות. אני מדגיש בפעם בשלישית, הכי קשות".

אתה בעצם מקבל החלטה שיש לה מחיר גדול, אם צריך להמליץ לבורד לעשות ריקול, שזה עשרות מיליונים או מאות מיליונים, אל מול סיכון שאתה עדיין לא מבין אותו עד הסוף.
"נגעת בול בעניין של אי-הוודאות. אבל דבר ראשון אתה אומר: אפס סיכון לצרכנים. אתה במיליון בתי אב, ואתה בעשרות אלפי מדפים. זה מה שאמרנו פה, וכולם קיבלו את זה, בבורד ובקרב בעלי המניות. קראנו לזה בשפה שלנו - עושים קרחת ולא תספורת. מנקים את השוק, הכול מהכול".

בשלב כזה כבר מחפשים מי אשם?
"לא היה רגע אחד כזה. היה גיבוי טוטאלי שלי של האנשים שלי כלפי מטה. היו רגעים קשים של מנהלי בתי האיכות - לא מפחד, אלא מתחושה כבדה. אבל לא היו האשמות, לא מעופרה שטראוס ולא מהבורד, אפס. יש פה בחברה הזאת אחריות הדדית של הבנה".

מה היה הרגע הכי קשה בכל הדבר הזה?
"מפעל שיש לו ריח של שוקולד עם מאות עובדים מחייכים ונהנים ומקבלים פרנסה, והמוצרים נשפכים מהמכונה, אותי זה מרגש. לראות הכול shut down ולראות בחוץ מוצרים שחזרו מהחנויות, זה קשה מאוד. הקושי הוא לא הכסף, כל מוצר כזה הוא ילד. כל מוצר כזה - אתה שם בו את הנשמה, את העובדים, את חומרי הגלם, את האיכות, ופתאום אתה רואה שזה הכל נמחק ברגע.

"אחד הסיכונים במשבר זה הסכנה לאבד את האמון - גם של המנהלים שלך, של העובדים שלך, ולא רק מה יכתבו באיזשהו עיתון. הנוסחה שלנו פה בשטראוס היא שקיפות טוטאלית, והיא כמעט, לטעמי, התרופה היחידה. אגב האמון הכי גדול בא לידי ביטוי עכשיו. כמעט כל המוצרים על המדף, ואתה רואה את זה בקנייה, הציבור חוזר. אז עדיין לא מדובר על נתח השוק שהיה לפני, אבל אתה לא רואה מישהו שאומר: 'אני לא סומך עליהם, רימו אותי, גנבו אותי'. ממש ממש לא".

עכשיו, אחרי שהביאו את שי באב"ד, אתה לא מרגיש שזו קצת הצנחה מבחוץ? יש פה אמירה שרוצים לשנות דברים.
"בסדר גמור. אם החברה, בעלי מניות וההנהלה חושבים שיש צומת דרכים או סיטואציה עסקית, אז כן".

אני רוצה להתערב איתך שאם לא היה משבר, לא היה מגיע שי באב"ד.
"זה לגיטימי. אני לא בטוח מה היה קורה אילו וכאשר, אבל אני חושב שלגיטימי להגיד: עברנו שנה כזאת, אלה הנתונים ולשם אנחנו רוצים ללכת. אני השלמתי עם ההנהלה תהליך של חזון ואסטרטגיה עסקית לשנים הבאות עוד לפני הריקול. הצענו את זה לשוק ההון ולתקשורת בחודש מרץ, כמה שבועות לפניו".

מה למדת בניהול? תן לי את ראשי הפרקים של ספר הניהול שלך.
"הראשון הוא שאתה חייב שיהיה לך כוכב צפון ואז את הצעדים בדרך אליו. אגב, בחלק תיפול ותקבל מכה או תשבור את הרגל, ובחלק תטעה ותחזור חזרה, אבל אתה חייב להבין לאן אתה הולך. אם לא תבין לאן אתה הולך, לא תגיע. זה לא משנה אם זה בנק דיגיטלי או קרן גידור או חברת מזון. אתה יכול להסתכל סביב, אבל בלי שמות וחברות מסביב, אתה מאבד את הדרך. יכול להיות שבפוקס תצליח".

מה הלאה? מה כוכב הצפון הבא שלך?
"תראה, זו שאלה שאני עוד לא סגור עליה. אני אגיד לך מה אני מרגיש. אני בטוח שאני הולך לשים את כוכב הצפון, כי אני מלא אנרגיה ומרגיש שיש לי עוד ים של דברים לעשות. אני בסוף גם איש של בטן, ושמעת את זה, ואני צריך לראות מקומות עם אימפקט, שאני יכול באמת להביא אליהם ערך - זה יכול להיות מנכ"ל צעיר שמחפש מישהו שילווה אותו או להיכנס לאיזושהי השקעה".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי (כולל קבוצת שטראוס), שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה-קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על-ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".