האם מרבית האנשים העניים עובדים במשרה מלאה

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: נעמה לזימי
מפלגה: העבודה
תוכנית: הבוקר הזה
ציטוט: "מרבית האנשים בעוני הם אנשים עובדים במשרה מלאה"
תאריך: 8.12.22
ציון: לא מבוסס

לאחר שנודע ששכר בכירי השירות הציבורי צפוי לעלות, התראיינה ח"כ נעמה לזימי ונשאלה על הצעת החוק שלה להצמיד את שכר חברי הכנסת והשרים לשכר המינימום. "אני אומרת בעצם שלא יהיה מצב כזה יותר ששכר של ח"כים יעלה על אוטומט ואילו עם שכר המינימום כל הזמן ישחקו", לזימי הסבירה. אבל בהמשך היא הודתה שבבסיס ההתנגדות שלה עומד משהו עקרוני יותר: "אם תשאלי אותי בסופו של דבר, הכי הייתי שמחה ששכר המינימום היה עולה ל-40 ש"ח לשעה, כמו הצעת החוק שהגשתי וקידמתי בשנה האחרונה". כדי להמחיש את הצורך בהעלאת שכר המינימום, לזימי נקבה בנתון מעניין: "אני לא יודעת אם הציבור יודע שמרבית האנשים בעוני הם אנשים עובדים במשרה מלאה". האומנם מרבית העניים הם אנשים שעובדים במשרה מלאה?

במדינת ישראל, הגוף הרשמי שמפרסם נתונים על ממדי העוני הוא הביטוח הלאומי. בכל שנה הביטוח הלאומי מפרסם את "דוח ממדי העוני והפערים החברתיים", בו מתפרסמים נתוני ממדי העוני. אולם עיון בדו"חות, כולל הדו"ח האחרון שפורסם המתייחס לשנת 2020, מעלה שאין בנתונים פילוח של נתוני העוני לפי משרה מלאה או חלקיות משרה. פנינו לביטוח הלאומי והם אכן אישרו לנו כי הם אינם בודקים אם הפרטים עבדו במשרה מלאה - ולכן אין להם נתונים על כך.

החלטנו לפנות גם לנתוני ארגון "לתת" שמפרסם מדי שנה את "דו"ח העוני האלטרנטיבי". לפי הארגון, הדו"ח אמור "לשקף את המגמות העדכניות בנושא עניים בישראל ומשמש כלי אפקטיבי ומשלים להיכרות והבנה מעמיקה של התופעה", באמצעות אינטגרציה בין נתונים וממצאים הנאספים מנתמכי הסיוע, עמותות החברה האזרחית והציבור הרחב. אולם גם בדו"ח העוני האלטרנטיבי של הארגון לשנת 2022, לא הופיעו נתונים לגבי היקף העוני בקרב עובדים במשרה מלאה. פנינו לארגון וגם הפעם נענינו כי אין להם נתונים לפי משרה מלאה או חלקית.

פנינו ללזימי ושאלנו מהיכן היא שאבה את הנתון, אולם מטעמה לא התקבלה תשובה.

בחרנו בכל זאת לחזור לנתוני הביטוח הלאומי, כדי להבין מה כן אפשר להסיק מהם. כאמור, נתונים לפי חלקיות משרה לא מצאנו, אבל כן מצאנו נתונים על חלקן של משפחות באוכלוסייה הענייה לפי מספר מפרנסים במשפחה (בין במשרה מלאה ובין במשרה חלקית). מתברר שלאחר תשלומי ההעברה והמסים הישירם, מתוך המשפחות המשתייכות לאוכלוסייה הענייה, 14.8% הן משפחות בהן יש שני מפרנסים ומעלה. אם מתבוננים במשפחות בהן יש מפרנס אחד בלבד, שיעור זה עולה ל-41.9% מתוך אוכלוסיית המשפחות העניות. כלומר, משפחות בהן יש לפחות מפרנס אחד הן 56.7% מאוכלוסיית המשפחות העניות.

גם מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" עולה תמונה שאינה שונה בהרבה: בקרב משפחות נתמכות סיוע, ב-45.9% מהמשפחות יש מפרנס אחד, ב-16.3% שני מפרנסים ו-37.8% אין מפרנסים כלל.

לפיכך, מהסיבות שהזכרנו, הנתון המעיד כי יש מפרנס בכ-57% מהמשפחות העניות אינו יכול לאשר את טענתה של לזימי לפיה רוב העניים עובדים במשרה מלאה. ראשית, אין חלוקה לעובדים לפי משרה מלאה או חלקית. שנית, בשונה מטענתה של לזימי, הנתון אינו מתייחס רק לפרטים שעובדים, כך שגם משפחות בהן בני או בנות הזוג של המפרנס אינם עובדים נכללות באותם 57%. נציין כי בנתון זה נכללות גם משפחות חד-הוריות, אולם הן מהוות רק 5.3% מכלל המשפחות ו-6% מהמשפחות העניות - כך שסביר שהן לא משפיעות באופן משמעותי על התמונה הכוללת.

אולם לדברי פרופ' ג'וני גל, ראש תחום רווחה במרכז טאוב ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, חשוב לזכור כי "משבר הקורונה פגע ביכולת שלנו להבין את מצב העוני והאי-שוויון. אף על פי שכיום כבר יש לנו נתונים על העוני בתקופת הקורונה ושיש לנו הערכות לגבי עוני אחרי הקורונה, אנחנו עדיין לא בדיוק חזרנו למצב היציב שבו אנו יכולים לראות את התמונה המדויקת". יחד עם זאת, גל מדגיש כי "אנחנו כן יודעים שיש לא מעט משפחות בישראל, במיוחד משפחות גדולות, שבהן יש מישהו שעובד - ועדיין המשפחה חיה בעוני, לעיתים אף רחוק מקו העוני". לדברי גל, "אנחנו לא מצליחים להתמודד היטב עם הפערים שיש ברמת ההשתכרות ואנחנו עדיין לא מצליחים לשלב אוכלוסיות מסוימות בשוק העבודה בעיקר נשים ערביות, אף ששם המגמה היא כן חיובית; וגברים חרדים, שם יש מגמת קיפאון בשנים האחרונות".

לסיכום, אף שלזימי טענה שמרבית העניים הם עובדים במשרה מלאה, הנתונים הרשמיים של הביטוח הלאומי - כמו גם נתוני ארגון "לתת" - אינם כוללים חלוקה לעובדים במשרה מלאה או חלקית. יתרה מזאת, הנתונים הקיימים מציגים תמונה שונה מזו העולה מדברי לזימי, היות ש-15% "בלבד" מהמשפחות העניות הן משפחות שבהן יש שני מפרנסים ומעלה. אומנם רוב המשפחות העניות הן כאלה שבהן יש מפרנס אחד לפחות, אך גם נתון זה לא מבסס את טענתה של לזימי. לכן דבריה של לזימי לא מבוססים.