הקמפיינים של המפלגות הולכים ומקבלים כיוון, ובש"ס כך נראה מתמקדים הפעם בקמפיין כלכלי. יו"ר המפלגה, אריה דרעי, התראיין בכאן ב' וקידם את תוכניתו לחלק כרטיסי מזון לנזקקים בהיקף של "מינימום מיליארד שקל באופן קבוע (שיוכנס) בתקציב". הייתה לו גם המחשה לכך שמדובר במהלך אפקטיבי. "בתקופת הקורונה", הוא סיפר, "אני לקחתי 700 מיליון שקל… וחילקנו כרטיסי מזון וזה הציל אותם (את העניים), פשוטו כמשמעו". כשנשאל על מה מבוססים דבריו הוא השיב: "תיקח את הנתונים של הביטוח הלאומי, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה… כשחילקנו את ה־700 מיליון שקל הצטמצם העוני".
כשניסינו לבדוק את הטענה הזאת של דרעי, שלפיה חלוקת כרטיסי מזון בהיקף של 700 מיליון שקל במהלך הקורונה הביאה לירידה בנתוני העוני, נתקלנו בשתי בעיות. הראשונה קשורה לדרך שבה מחושב העוני. הפרסום הרשמי של הנתון הזה, שמכונה בתקשורת דוח העוני, נעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי - שאותו הזכיר דרעי בדבריו - על פי ההגדרות המקובלות ב־OECD. על פי המדד הזה, משק בית מוגדר כעני אם הכנסתו הכספית הפנויה נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית. מה נכלל באותה "הכנסה כספית"? התשובה מופיעה באתר הלמ"ס: "ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים, מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת". ומה לא נכלל בה? "סוגים שונים של הכנסות ב'עין'". כלומר, "הכנסה שאינה ניתנת בכסף אלא בשווה כסף". למשל, תלושי מזון. כן, בדיוק כמו אלה שחולקו בקורונה.
במילים אחרות, כרטיסי המזון לא היו יכולים להשפיע על הנתון שבו התגאה דרעי כי הם כלל לא משוקללים לתוך דוח העוני הרשמי. ליתר ביטחון בדקנו עם הביטוח הלאומי האם הם שיקללו בדרך כלשהי את כרטיסי המזון שחולקו בחישובים שלהם, ובתגובה נמסר לנו כי אין להם נתונים על כך, והנושא לא נבדק על ידם.
כשפנינו לדרעי עם הפרטים הללו הופנינו לפרסום אחר באתר של הביטוח הלאומי בו צויין כי "רמת החיים בשנת 2020 עלתה ב־2.4%... בעקבות מדיניות הרווחה ותשלומי הקצבאות שהועברו בשנה זו", וכי "לולא הסיוע בתקופת הקורונה שכלל, בין היתר, את החל"ת, מענקים, מניעת קיזוז קצבאות ועוד, רמת החיים הייתה צונחת בשיעור ריאלי של כ־10%". הפרסום הזה מבוסס על דוח אחר של הביטוח הלאומי בו נכתב כי בשנת 2020 הסיוע הממשלתי תרם לירידה בממדי העוני והאי שוויון יותר מבשנים 2019 ו־2021.
זה מביא אותנו לבעיה השנייה. בעוד הפרסום שאליו הפנו אותנו מטעמו של דרעי מדגיש את תרומת הסיוע הממשלתי במהלך 2020, הכרטיסים שעליהם מדבר יו"ר ש"ס חולקו במספר פעימות במהלך 2021. בשנה זאת, על פי אותו פרסום, דווקא נרשמה עלייה של 1.1% בשיעור העוני למשפחות ביחס לשנה שקדמה לה.
בשורה התחתונה: דבריו של דרעי לא נכונים. "דוח העוני" של הביטוח הלאומי כלל לא משקלל בחישוביו חלוקה של "כרטיסי מזון" כמו אלה שעליהם דיבר דרעי, כך שתרומתם לצמצום העוני, אם יש כזאת, לא יכולה לבוא בו לידי ביטוי. נתונים אחרים של הביטוח הלאומי מראים כי בשנה שבה חולקו הכרטיסים, 2021, נרשמה דווקא עלייה בשיעור העוני.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אריה דרעי
מפלגה: ש"ס
תוכנית: קלמן ליברמן
ציטוט: "תיקח את הנתונים של הביטוח הלאומי, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה… ותראו שכשחילקנו את ה-700 מיליון שקל של הקורונה הצטמצם מספר העוני"
תאריך: 30.8
ציון: לא נכון
בהמשך לקמפיין הכלכלי שמנהלת מפלגת ש"ס, התראיין לכאן ב' יו"ר המפלגה, השר לשעבר אריה דרעי - והציג את התכניות הכלכליות של המפלגה. דרעי הזכיר צעד מסוים שננקט בתקופת כהונתו כשר הפנים בזמן משבר הקורונה: "אני אתן לך דוגמה", אמר דרעי, "בתקופת הקורונה… מה עשינו אז? אני לקחתי 700 מיליון שקל מקופת הקורונה הכללית ונתנו, חילקנו כרטיסי מזון בצורה מכובדת וזה הציל אותם, פשוטו כמשמעו". על בסיס זה, דרעי הציע שכצעד חירום, "מינימום מיליארד שקל יהיה באופן קבוע בתקציב להמשיך את הכרטיסים הללו".
כשדרעי נשאל על היעילות של הכרטיסים הללו לצמצום העוני, הוא השיב: "תיקח את הנתונים של הביטוח הלאומי, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה… ותראו שכשחילקנו את ה-700 מיליון שקל של הקורונה הצטמצם מספר העוני". האם הנתונים אכן מצביעים על כך שחלוקת כרטיסי המזון בתקופת הקורונה הורידה את ממדי העוני? בדקנו.
כפי שעולה מדברי דרעי בריאיון, הסכום של 700 מיליון השקלים מתייחס לשווי המצטבר של כרטיסים נטענים לרכישת מזון שחולקו לאוכלוסיות זכאיות על ידי משרד הפנים בשיתוף הרשויות המקומיות. על פי מכתב ששלח מנכ"ל משרד הפנים לראשי הרשויות המקומיות בדצמבר 2020, המיזם נוסד כמענה לקשיים הכלכליים אליהם נקלעו אוכלוסיות רבות כתוצאה ממשבר הקורונה והשפעותיו על המשק. באותו חודש, באתר משרד הפנים פורסם שהכרטיסים יחולקו בשנת 2021 בשלוש פעימות: הראשונה תחולק החל מה-3 במרץ, השנייה החל מה-18 במרץ והשלישית החל מה-11 באפריל.
כדי לנסות להשיב על השאלה בדבר הקשר בין כרטיסי המזון לשיעור העוני, צריך להבין קודם כיצד נמדד שיעור העוני. על פי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הפרסום הרשמי של ממדי העוני במדינת ישראל נעשה על ידי הביטוח הלאומי. על פי ההגדרות המקובלות ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות), הביטוח הלאומי מחשיב משקי בית כעניים אם הכנסתם הכספית הפנויה נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית (ההכנסה שמחצית המשפחות מקבלות יותר ממנה ומחציתן מקבלות פחות ממנה), בהתאמה לגודל המשפחה. אם כן, שיעור העוני הוא שיעור משקי הבית שנמצאים מתחת לקו העוני - שנגזר מההכנסה הכספית (הפנויה) של משקי הבית.
ההבחנה ששיעור העוני מחושב על פי ההכנסה הכספית מאפשרת לנו לראות כבר עכשיו את הבעייתיות בדברי דרעי. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הכנסה כספית כוללת את "ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים, מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת". מה היא לא כוללת? "סוגים שונים של הכנסות ב'עין'", כלומר "הכנסה שאינה ניתנת בכסף אלא בשווה כסף". אחת הדוגמאות שמציגים בלמ"ס להכנסה "בעין" היא "תלושי מזון". המשמעות היא שתלושי מזון - מהסוג עליו דיבר דרעי - לא מחושבים כחלק מההכנסה שממנה גוזרים את שיעור העוני. המסקנה: כרטיסי המזון לא השפיעו על שיעור העוני כי מבחינה הגדרתית הם לא יכולים להשפיע עליו - זאת משום שחישוב שיעור העוני לא מביא את ההכנסות הללו בחשבון.
יתרה מזאת, במוסד לביטוח לאומי מסרו לנו כי כלל אין להם נתונים על כרטיסי המזון הללו וכי אין למוסד לביטוח לאומי מידע למי חולקו כרטיסי המזון ולמי לא.
כשפנינו לדרעי, הפנו אותנו מטעמו לפרסום באתר של הביטוח לאומי. בפרסום נכתב כי "רמת החיים בשנת 2020 עלתה ב-2.4%... בעקבות מדיניות הרווחה ותשלומי הקצבאות שהועברו בשנה זו". בנוסף, מצוין באותו פרסום כי "לולא הסיוע בתקופת הקורונה שכללה, בין היתר, את החל"ת, מענקים, מניעת קיזוז קצבאות ועוד, רמת החיים הייתה צונחת בשיעור ריאלי של כ-10%". ואכן, הדבר מבוסס על "דוח ממדי העוני והאי-שוויון הכנסות" העדכני ביותר שפורסם בדצמבר 2021. הדוח כולל נתונים עבור השנים 2019 ו-2020 ואומדן עבור שנת 2021. אחד הממצאים המופיעים בדוח הוא שבשנת 2020, הסיוע הממשלתי תרם לירידה בממדי העוני והאי שוויון יותר מבשנים 2019 ו-2021. כך, לסיוע הממשלתי בשנת 2020 מיוחסת 50% מהירידה בממדי העוני והאי שוויון, בעוד שבשנים 2019 ו-2021 מדובר על 42% ו-46% בהתאמה.
אלא שכאמור, התרומה המשמעותית ביותר לצמצום העוני מצד הממשלה הייתה בשנת 2020 - בעוד שכרטיסי המזון חולקו רק ב-2021. כלומר, זו עוד ראיה לכך שאי אפשר לייחס לחלוקת כרטיסי המזון את התרומה הממשלתית לצמצום ממדי העוני בשנת 2020. בנוסף, נציין כי בניגוד לטענה של דרעי לפיה כשחולקו מענקי המזון הצטמצם שיעור העוני, בשנה שבה חולקו כרטיסי המזון, 2021, דווקא הייתה עלייה של 1.1% בשיעור העוני (למשפחות) ביחס לשנה הקודמת (מ-20.4% ב-2020 ל-21.5% ב-2021).
לסיכום, בניגוד לדברי דרעי, אין נתונים שמצביעים על התרומה של כרטיסי המזון לצמצום העוני. יתרה מזאת, לא יכול להימצא קשר בין כרטיסי המזון לשיעור העוני, משום שכרטיסי המזון כללי לא נכללים בחישוב של שיעור העוני ומשכך הם ממילא לא משפיעים עליו. לכן דבריו של דרעי לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
