הפיתוי להוסיף את התווית "היסטורי" למהלך פוליטי הוא לא פעם חשוד, אבל המאורע המתואר כאן עשוי להסתווג יום אחד כפרשת דרכים בתולדות הפוליטיקה האמריקאית. אולי יהיה אפשר להגיד עליו, שבאמצעותו המפלגה הדמוקרטית השלטת העניקה גט כריתות אלקטורלי למעמד העובדים הלבן.
● נאום פאוול: יו"ר הפד יוצא למלחמה באינפלציה - והפעם באמת
● חובות בשקלים, נכסים באירו: הנדל"ן הישראלי שקוע בצרות של אירופה
ביום רביעי, הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו, המבטל חלק מחובותיהם של סטודנטים לממשלה הפדרלית בגין לימודיהם הגבוהים. הוא הסיר בזה 300 מיליארד דולר מכתפיהם של סטודנטים בעשר השנים הבאות, וכמובן גם מחק 300 מיליארד מטור ההכנסות העתידיות של הממשלה. (הבית הלבן חולק על הסכומים האלה. מקורות בממשל מעמידים את הסכום על 240 מיליארד דולר.)
ספציפית, 10,000 דולר יקוזזו מן החוב השנתי של אלה המשתכרים פחות מ־125,000 דולר בשנה. 20,000 דולר יקוזזו מחובותיהם של סטודנטים, בהווה או בעבר, שנהנו מאשראי ממשלתי מיוחד למעוטי יכולת.
בית הספר למינהל עסקים ע"ש וורטון באוניברסיטת פנסילבניה מעריך, כי 70% ממוטבי הקיזוז נמצאים בשש עשיריות ההכנסה העליונות של אמריקה. סקרים מראים כי 40% מן האמריקאים לא קיבלו כל חינוך גבוה. בהם נכללים בעלי מקצועות שבלעדיהם לא יתכנו חיים נורמליים, כמו שרברבים, חשמלאים ובנאים. פירושו של דבר שהרוב הגדול של עובדי הצווארון הכחול לא יפיקו כל תועלת ממחילת החובות, אף כי המסים שהם משלמים יעזרו במימונה.
"אני מבין, כי לא כל מה שאני מודיע היום ישמח את כולכם במידה שווה", הכריז ביידן במעמד החתימה על הצו, בשבוע שעבר, "אבל אני מאמין שהתוכנית שלי הוגנת ואחראית".
טראמפ אוהב את "מעוטי ההשכלה"
על הסכנות הכרוכות בה אפשר לעמוד על נקלה באמצעות האזנה לא רק ליריבים פוליטיים מוצהרים, אלא לאנשי מפלגתו של הנשיא. גינוי רועם בא למשל מצד ג'ים רייאן (Ryan), ציר קונגרס דמוקרטי ממדינת אוהיו, המנסה להיבחר לסנאט.
אוהיו, השביעית בגודלה בארה"ב, נמצאת בלב המערב התיכון, במרכז התעשייתי ההיסטורי של אמריקה. רייאן מוחה על סיוע כספי ל"בעלי הכנסה של שש ספרות" בשעה ש"מיליונים מתושבי אוהיו ללא תארים אקדמיים עובדים קשה לא פחות כדי למלא את צורכי משפחותיהם".
מאז 2016, אוהיו אימתה את האקסיומה, שהתמיכה בדונלד טראמפ גוברת ככל שמתמעט החינוך הפורמלי. טראמפ עצמו הכריז פעם, "כמה שאני אוהב את מעוטי־ההשכלה". הם השיבו אהבה לחיקו. בזכותם הוא נעשה מועמד מפלגתו לנשיאות, ובזכותם הוא גבר על הילרי קלינטון בהפרש קטנטן, במדינות מפתח במערב התיכון, שהיטו את הכף לטובתו (אף כי הפסיד במניין הארצי של הקולות).
הצבעתם בעד טראמפ הייתה אקט של מחאה נגד "האליטות", בעלי תארים אקדמיים מן האוניברסיטאות המובחרות, אשר טענו למומחיות ולמנהיגות. הפחתת עול החובות של האליטות על חשבון כחולי־הצווארון היא סיכום כמעט־קריקטוריסטי של מה שמתחולל בחברה האמריקאית זה 25 שנה ויותר: תחושת הקיפוח והטינה של חלק ניכר מן האוכלוסייה, המרגישים שאין להם חלק ונחלה בשגשוגה של אמריקה.
עלויות פנומנליות: אזיקים פיננסיים כבדים
אבל הקריקטורה אינה מדויקת. מוטבי הקיזוז אינם שייכים רק ל"אליטות". 43 מיליון אמריקאים מתחלקים בחוב של 1.6 טריליון (1,600 מיליארד) דולר לממשלה הפדרלית בגין לימודיהם הגבוהים. התשלום השנתי לפירעון החוב הזה שקול כנגד הריבית שארה"ב משלמת על כל חובותיה (thebalance.com).
עלויות ההשכלה הגבוהה בארה"ב הן פנומנליות. אף כי מוסדות רבים מציעים הקלות ניכרות, אפילו לילדי משפחות מבוססות, הרוב מתייחדים בחוסר נדיבות. מדריך של ה'וול סטריט ג'ורנל' מתחילת השנה מראה שסטודנטים נדרשים לשלם בין 18,000 ל־53,000 דולר בשנה באוניברסיטאות פרטיות מכובדות, אבל לאו דווקא המובחרות ביותר. מכללה אחת בניו יורק גובה שכר לימוד שנתי ממוצע של 28,600 דולר מסטודנט הבא ממשפחה שהכנסתה השנתית היא 30,000 דולר. הסטודנט הזה נפלט אל שוק העבודה עם אזיקים פיננסיים כבדים על ידיו.
התוצאות יכולות להיות מרחיקות לכת, לא רק בגלל המחסור במזומנים, אלא בגלל הנזק ארוך־הטווח לדירוג האשראי של הבוגר. נתוני 2018 של הבנק המרכזי הראו כי בערך אחד מכל חמישה צעירים אמריקאים (בני 18 עד 29) אינם מצליחים לעמוד בתנאי הפירעון של חובם. חלקם של שחורים ושל היספאנים גדול במיוחד (25%) לעומת לבנים (9%).
דמוקרט בכיר אומר ל'וושינגטון פוסט', כי הנשיא ביידן חזר ודחה את ההכרעה בגלל חרדתו מפני תגובת המעמד העובד. הוא הכריע לבסוף לטובת הקיזוז, והגן עליו בהתרגשות בנאום בבית הלבן, אל נכון מפני שהוא ויועציו הגיעו למסקנה כי היתרונות הפוליטיים רבים מן הסיכונים.
"יצק שמן על מדורת האינפלציה"
סקר דעת קהל אחרון מראה, כי האכזבה מנשיאות ביידן בין צעירים חמורה במיוחד. הוא צנח בכל הסקרים בשנה האחרונה, אבל רק 33% מן הצעירים, בני 18 עד 29, סומכים את ידיהם על התנהלותו. הסקר הזה קדם לקיזוז החובות. סביר להניח שהודעת הקיזוז שינתה, או תשנה, את דעתם של חלק מן הצעירים. שינוי כזה אולי ישכנע אותם להצביע בנובמבר, לטובת סיכוייה הלא־רבים של המפלגה הדמוקרטית להגן על הרוב הקטנטן שלה בקונגרס.
כיוצא בזה, שיעור חסר־יחס של שחורים קיבלו הלוואות מן הממשלה הפדרלית לשם לימודיהם. במקרה שלהם ההלוואות היו גדולות אפילו יותר, והם ייהנו מקיזוז שנתי של 20,000 דולר. אלה סכומים משני־חיים, בייחוד בזמן של קשיים כלכליים. גם כאן תיתכן תמורה אלקטורלית.
הביקורת על הנשיא היא שהוא "יצק שמן על מדורת האינפלציה". למרבה העניין, המלים האלה בקעו מגרונו של ג'ייסון פורמן, שהיה יועצו הכלכלי הראשי של ברק אובמה בבית הלבן. אין כנראה מילה אחת במילון הפוליטי המפחידה את המצביעים יותר מ"אינפלציה". עוד מעט נראה אם הפחד גדול מהכרת הטובה.
התנ"ך ומחילת החובות: "תעשה שמיטה" - או "לווה רשע"?
בימין הנוצרי רב־ההשפעה, התומך בדרך כלל ברוב גדול במפלגה הרפובליקאית, ויכוח על מחילת חובות הסטודנטים לבש בימים האחרונים אופי תיאולוגי, עם ציטוטים וציטוטי־נגד מן התנ"ך.
במדיה החברתית היה אפשר למצוא מובאות, באנגלית כמובן, מספר 'דברים', "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה". מתנגדי המחילה ציטטו ממזמור ל"ז בספר תהלים, "לווה רשע, ולא ישלם".
ד"ר אלברט מוהלר, העומד בראש האקדמיה של הכנסייה הבפטיסטית הדרומית, הזרם הפרוטסטנטי הגדול ביותר באמריקה, הטיף בהתרגשות ניכרת נגד "האסון הפיננסי, החוקתי והמוסרי", והאשים את הנשיא ביידן שהוא "דוחף את ארה"ב אל פורענות לאומית" באמצעות מחילת החובות, ונוהג כמו היה "צאר". אבל למחרת הוא הסביר, בתשובה לשאלות חסידיו, שאין לו כוונה לכפות את דעתו על "מצפונם של נוצרים", והוא יעץ להם לשוחח על העניין עם חברים אחרים בקהילותיהם.
נראה בעליל שהתיאולוג רב־ההשפעה הזה הגיע למסקנה כפולה: (1) כתבי הקודש אינם מספקים תשובה חד־משמעית; (2) קשה להניח שאפילו נוצרים חסודים ידחו את נדיבותה של הממשלה הפדרלית, גם אם הם מתנגדים לה ושוחרים את נפילתה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
