רכש גומלין במכרזים ממשלתיים: 1,100 מפעלים ועסקים בישראל נהנו אשתקד ממיליארדי שקלים

חברות זרות הזוכות במכרזים לאומיים מחויבות לבצע בישראל רכש או השקעות חוזרות בשיעור של בין 20% ל-50% מגובה המכרז שבו זכו • ב-2021 עמדה ההשקעה החוזרת בחברות ישראליות על יותר מ-4.3 מיליארד שקל • משרד הכלכלה אחראי על שיתוף הפעולה התעשייתי ורכש הגומלין בישראל

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רכש גומלין במכרזים ממשלתיים: כ-1,100 מפעלים ועסקים בישראל נהנו מפעילות רכש הגומלין בשנת 2021, כ-437 מהם חברות קטנות ובינוניות. כ-264 חברות ועסקים מתוכם, נהנו מרכש גומלין לראשונה בשנת 2021. מדובר בלמעלה מ-4.3 מיליארד דולר מימושים (עסקאות שהחלו בשנת 2020 והסתיימו) - נתון המשקף גידול של כ-10% לעומת אשתקד; בנוסף, היקף המחויבויות החדשות עומד על 926 מיליון דולר.

נתונים אלה מתפרסמים היום (א') במסגרת סיכום פעילותה לשנת 2021 של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), בתחום רכש הגומלין של ישראל.

חובת רכש גומלין המעוגנת בחוק קובעת, כי על חברות זרות הזוכות במכרזים לאומיים לבצע בישראל רכש או השקעות חוזרות בשיעור של בין 20% ל-50%. שיעור חובת רכש הגומלין משתנה בהתאם למדינת המקור של החברה: היקף של 50% אם מדובר בעסקאות ביטחוניות, היקף של 20% בעסקאות אזרחיות מול מדיניות החתומות על הסכם GPA ו-35% ביתר סוגי העסקאות.

הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה (הרשפ"ת) הינה הגוף המנהל ומפקח האחראי על שיתוף הפעולה התעשייתי ורכש הגומלין במדינת ישראל. הרשפ"ת עוקבת אחר מילוי חובת רכש גומלין, החל משלב המכרז, דרך בניית תוכנית עסקית יחד עם החברות הזרות, שבה מוצעות אפשרויות ההשקעה בחברות הישראליות, ועד מעקב אחר מימוש החובות.

בעבר עלו טענות רבות מהתעשייה על כך שבאוצר מתנגדים לכלול במכרזי המדינה שהיו על הפרק סעיף רכש גומלין, המחייב העדפת תוצרת מקומית באחוזים מסוימים מכל מכרז, ואף התקיים על כך דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. גם במשרד הכלכלה עלו טענות דומות נגד האוצר, אשר נחשפו לראשונה בגלובס.

מהסיכום, שהוגש לשרת הכלכלה והתעשייה, האלופה במיל. אורנה ברביבאי ולמנכ"ל המשרד, הד"ר רון מלכא, מצטיירת תמונה משופרת ביחס לעבר. מהנתונים עולה, כי בשנת 2021 היו 183 התחייבויות חדשות של חברות זרות בגין התקשרויות עם 15 גופי ממשלה שונים, בהיקף כולל של 926 מיליון דולר. הרכש הביטחוני היווה כ-60% מסך המחויבויות והרכש האזרחי היה אחראי ל-40% הנותרים.

הגופים המובילים ב-2021 ברכש גומלין היו משרד הביטחון עם מחויבויות בסך 231 מיליון דולר; מינהל הרכש הממשלתי עם מחויבות של כ-200 מיליון דולר בגין פרויקט מיחשוב הענן הממשלתי "נימבוס", שבו זכו החברות אמזון וגוגל; חברת החשמל עם מחויבויות בסך 108 מיליון דולר; קופות החולים עם מחויבויות בסך 27.3 מיליון דולר; נתג"ז עם כ-12 מיליון דולר; רשות המסים עם כ-10 מיליון דולר ומשטרת ישראל עם כ-5.2 מיליון דולר.

מתוך החברות שנהנו מרכש הגומלין, כ-437 חברות מוגדרות כקטנות ובינוניות ואלו נהנו ממימושי רכש גומלין בהיקף של 804 מיליון דולר. 85 חברות מהפריפריה נהנו מרכש והשקעות בסך 727 מיליון דולר.

החוב של טיסנקרופ נסגר

עוד עולה מהסיכום השנתי, כי בשנת 2021 צוות הרשפ"ת הצליח להסדיר את חוב העבר של חברת טיסנקרופ בתוכנית מימוש ברורה איכותית ומגוונת עם תעשיות ישראליות בסך 300 מיליון דולר, ובכך לסיים בהצלחה הליך אכיפה ממושך.

רכש גומלין הנו מנוע צמיחה משמעותי המייצר לתעשייה הישראליות הזדמנויות עסקיות בשווי מיליארדי דולרים מדי שנה, התורמות להתפתחות התעשייה ולפריצה לשווקים חדשים של תעשיות אלו. רכש גומלין מהווה מנוף להשקעות בתעשייה הישראליות וצמיחה כלכלית, יצירת קשרים עסקיים בין חברות ישראליות לזרות, והשקעה איכותית ארוכת טווח לחברות הזרות, אשר מבינות היום יותר ויותר כי רכש גומלין בישראל הוא השקעה משתלמת ביותר.

לדברי שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, "בשנה האחרונה ראינו את החשיבות הרבה של שיתוף הפעולה התעשייתי והערך המוסף הגבוה שכלי זה מביא לכלכלה ולתעשייה הישראלית, עם דגש על חיזוק התעשיות הקטנות והבינוניות והחברות בפריפריה".

ינון אלרועי, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל הרשפ"ת (בפועל), הוסיף כי "הרשפ"ת פועלת להחיל שיתוף פעולה תעשייתי איכותי על ההתקשרויות של גופי הממשלה עם חברות זרות כאשר מעבר לפיקוח, לבקרה ולמספרים המרשימים, מטרת הרשפ"ת היא להביא ערך מוסף משמעותי לתעשייה ולכלכלה הישראלית. אנו רואים מספר רב של חברות קטנות ובינוניות ושל חברות מהפריפריה שנהנות מפירות רכש הגומלין וכן מספר מאד מכובד של חברת חדשות שהצטרפו לרשימת החברות הישראליות שנהנות מיתרונות רכש הגומלין".