המערב מתלבש על מסלול הכסף הכי קרוב לפוטין: האוליגרכים

בזו אחר זו הטילו השבוע מדינות המערב סנקציות על רוסיה בתגובה על שליחת כוחות לחבל דונבאס ולהכרה במובלעות הפרו-רוסית בו. חבילת הסנקציות, שגובשה מאחורי הקלעים בשבועות האחרונים, מהווה רק את "הגל הראשון", כפי שהקפידו להבהיר מנהיגי המדינות והגושים, ועדיין מותירה לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אפשרות לחמוק מסנקציות חמורות יותר, אם יימנע מהתקפה רחבה על שטח אוקראינה. "אם הפלישה לאוקראינה תתקדם, גם הסנקציות יוגברו", איים ביום שלישי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.

הסנקציות מרחיבות משמעותית את מעגל הבכירים הרוסים שיהיו חשופים להקפאת נכסים ולאיסורי כניסה למדינות המערב. הן נועדו להפעיל לחץ בעקיפין על הקרמלין על ידי איום בפגיעה נוספת באליטות הרוסיות, במעגל שנחשב לקרוב ביותר לפוטין. הסנקציות גם מהוות ״עונש״ על המעורבות בתוקפנות הרוסית עד כה, ומעין איום מרומז למי שלא נכלל ברשימות כרגע לגבי העתיד האפשרי. הן כוללות שרים בכירים, פוליטיקאים, מנהלי רשתות חברתיות ושורה של אנשי עסקים עשירים.

"עושקי המדינה הרוסית"

"האנשים הללו ניצלו את קרבתם לקרמלין כדי לעשוק את רוסיה", אמר נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בהצהרה ביום שלישי בה הודיע על הסנקציות. ברשימה החלקית שפורסמה נכללים בין היתר אלכסנדר בורטינקוב, העומד בראש ארגון המודיעין הרוסי (FSB) ובנו דניס בורטינקוב, סגן נשיא הבנק הממשלתי VTB; פטר פרדקוב, העומד בראש בנק PSB של הצבא הרוסי וכן סרגיי קיריינקו, המכהן כראש הסגל של משרד הנשיא ובנו ולדימיר, המכהן כמנכ"ל חברת VK, הרשת החברתית הרוסית הפופולרית.

 ולדימיר קיריינקו / צילום: Associated Press, Sergei Savostyanov

האיחוד האירופי הלך כמה צעדים רחוק יותר מהאמריקאים, והחליט הערב בין היתר על הטלת סנקציות אישיות (כולל איסור כניסה לאירופה והקפאת נכסים) לכל 351 המחוקקים הרוסיים שהצביעו בעד הכרה במובלעות הפרו-רוסיות ופנו לנשיא רוסיה פוטין בבקשה לעשות זאת. שמות נוספים שפורסמו ברשימה האירופית הם שר ההגנה סרגיי שויגו ("משום שהוא מוביל את המהלך הצבאי נגד אוקראינה", לפי מקור אירופאי) וגם ראש הצי הרוסי בים השחור וראש כוחות האוויר של הצבא הרוסי.

 פעילים פרו-רוסים חוגגים בדונצק אחרי ההכרזה של פוטין / צילום: Reuters, Alexander Ermochenko

במגזר העסקי, האיחוד הטיל סנקציות אישיות גם על נשיא הבנק הממשלתי VTB, דמיטרי גריגורנקו ונשיא בנק הפיתוח הממשלתי הרוסי VEB, איגור שובלוב. האיחוד גם מכוון על מי ששותפים לתעמולה הרוסית, ולמסע המידע הכוזב שנועד להצדיק פלישה רוסית לאוקראינה. בין היתר, על מרגריטה סימוניאן, העומדת בראש ערוץ הטלוויזיה RT המשמש כשופר של הקרמלין, דוברת משרד החוץ מריה זכרובה וגם מגיש לאומני מערוץ "רוסיה 1" בשם וולדימיר סולוביוב. גם "מפעל פייק ניוז" שלפי החשד ממוקם בסנט פטרסבורג, בשם Internet Research Agency, כולל מנהליו, נכנס לרשימת הסנקציות של האיחוד. יבגני פריגוז'ין, מיליארדר רוסי המממן את הסוכנות ונחשב למקושר גם לקבוצת שכירי החרב "וגנר", וגם אשתו ואמו המחזיקות בבעלות על כמה מהחברות, נכנסו גם הם לרשימה האסורה.

עד יום שלישי, היו רק 185 איש ברשימת הסנקציות האישיות של האיחוד על רקע הפלישה לאוקראינה ב-2014. כניסה לרשימה כוללת איסור כניסה מיידי לכל מדינות האיחוד האירופי והקפאת כספים. כעת תוגדל הרשימה פי שלושה.

האיחוד גם הודיע כי יחריג את המובלעות הפרו-רוסיות דונצק ולוהנסק מהסכם הסחר החופשי עם אוקראינה ויפסיק את הקשרים הכלכליים עמן. הממונה על יחסי החוץ באיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, צייץ בנוגע לסנקציות על הבכירים, כי זה "הסוף לחגיגות בסן-טרופה, ליהלומים באנטוורפן ולשופינג במילאנו" בעבורם.

 שר ההגנה סרגיי שויגו / צילום: Associated Press, Yegor Aleyev

הבריטים, מצדם, הצטרפו לגל הסנקציות באופן מינורי, כשהחליטו להסתפק בשלב זה בחרם פיננסי על חמישה בנקים רוסיים קטנים, ועל הטלת סנקציות אישיות על שלושה אוליגרכים, שנמצאים כבר מ-2018 ברשימה השחורה של ארה"ב. מדובר בגנאדי טימצ'נקו ובקרובי המשפחה בוריס ואיגור רוטנברג.

טימצ'נקו נמצא בתחתית רשימת 100 המיליארדרים הגדולים בעולם, עם הון מוערך של כ-20 מיליארד ד'. הוא מחזיק חלק מבנק "רוסייה", הנחשב למקורב מאוד לקרמלין, והוא הבעלים של חברת ההשקעות "וולגה" המתמחה באנרגיה, בתובלה ובתשתיות. בוריס רוטנברג מחזיק בחברת הבנייה הגדולה ברוסיה SGM, העוסקת גם בהנחת צינורות גז ותשתיות אחרות. אחיינו, איגור, שותף בחברה ובעל אחזקות גם בחברת הקידוחים של "גזפרום".

 בוריס רוטנברג / צילום: Associated Press, Alexei Nikolsky

איתות על הבנקים

בעוד בעבר כבר הוטלו סנקציות על אוליגרכים רוסים שונים, שלא שינו את עמדת רוסיה בנוגע לאוקראינה, וגם הביאו לטענות על התחמקות אפשרית בגלל שלל הדרכונים שהם מחזיקים ופיזור נכסים פיננסיים, ארה"ב הוכיחה כי היא מגבירה את הסנקציות במיוחד בתחום הבנקאות. ביידן פתח את ההצהרה לעיתונאים ביום שלישי בהכרזה כי ארה"ב "צועדת מעבר לסנקציות שהוטלו ב-2014 (בעקבות סיפוח קרים, א"א)". ואכן, הסעיף הראשון ברשימה היה "סנקציות חוסמות" - איסור לנהל יחסי מסחר עם שני בנקים רוסיים - VEB ו-PSB (הבנק הצבאי).

זו הפעם הראשונה שבה ארה"ב מטילה סנקציות כאלה על מוסדות פיננסיים רוסיים, והיא מהווה בעיקר "איתות" כי לא תהסס לנקוט צעד דומה גם לגבי בנקים גדולים וחשובים יותר (סברבנק, גזפרום-בנק ועוד) ב"גל השני", אם יגיע. הסנקציות הנוכחיות תקפות גם לחברות בנות של הבנקים, כולל מועדון הכדורגל "צסק"א" במוסקבה, ש-75% ממנו שייכים ל-VEB.

סעיף נוסף עליו הצהיר ביידן היה מתואם היטב עם האיחוד האירופי ועם בריטניה, וכולל איסור על סחר באג"ח ממשלתי רוסי, במטרה למנוע ממוסקבה את האפשרות לגייס חוב בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. לרוסיה יש עתודות מטבע חוץ גדולות (אותן היא בנתה בהדרגה מאז הסנקציות ב-2014), אך הצעד צפוי לשלול ממנה את היכולת לגייס חוב במהירות, אם המדינה תעמוד בפני משבר כלכלי.

 הפגנה במחוז דונצק / צילום: Associated Press, Sergei Grits

אין תותחים כבדים

אל הסנקציות הללו התווספה ההקפאה הגרמנית של פרויקט צינור הגז נורד סטרים 2, וכן סנקציות אישיות על "שמונה מנהלים רוסים בכירים בתעשיית הגז והאנרגיה" עליהם הכריזה אוסטרליה. זאת בנוסף להצטרפות לאיסור רכישת אג"ח רוסי מצד יפן, שגם הודיעה על סנקציות אישיות על בכירים רוסים ששמם טרם פורסם.

גל הסנקציות הראשון משאיר על השולחן את הסנקציות החמורות יותר שבהן דן המערב בשבועות האחרונים: ניתוק של רוסיה ממערכת הסחר הבנקאית "סוויפט", איסור יצוא רכיבים קריטיים לתעשייה הרוסית מהאיחוד האירופי, איסור יצוא שבבים על ידי ארה"ב ובעלות בריתה באסיה (טייוואן וסינגפור), וגם סנקציות אישיות על פוטין עצמו, שבשלב זה לא הוטלו. 

 קנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

הסנקציות:

● איסור סחר עם בנקים רוסיים (שוליים יחסית)
● הקפאת כספים ואיסורי כניסה לאירופה ולארה"ב לאוליגרכים נוספים
● מניעת יכולת גיוס חוב בשווקים הפיננסיים של ממשלת רוסיה
● ניתוק יחסים כלכליים בין האיחוד למובלעות הפרו-רוסיות
● סנקציות אישיות על 351 חברי הפרלמנט הרוסי שביקשו הכרה במובלעות
● הקפאת פרויקט נורד סטרים 2 על ידי גרמניה