התחזקות השקל אל מול הדולר שאפיינה את הימים האחרונים אמנם נבלמה היום (ג') במקצת, אך אם היא תישאר סביב שערי החלפה דומים בעתיד הקרוב, יהיו לה השפעות נרחבות על סקטורים רבים בכלכלה הישראלית. גלובס ביקש משמונה בכירים בתחום ההשקעות בגופים גדולים להצביע על הענפים הכדאיים להשקעה לאור המגמה בשערי המטבעות, וגם על מי שעשויים להיפגע מהתחזקות השקל.
רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, מסבירה כי לאור המצב הקיים, בבנק הפועלים ממליצים על השקעה בארה"ב בשילוב של מניות טכנולוגיה עם מניות ערך. "מניות ערך יכולות להיות מניות של חברות בתחום התשתיות שהוא חם מאוד. אולי הוא לא יביא תשואה גבוה כמו מניות הטכנולוגיה, אבל גם התנודתיות שלו קטנה יותר. גם מניות של חברות בעולמות הפיננסים והנדל"ן ימשיכו להוביל וכך גם הצריכה הפרטית - לדוגמה ברשתות השיווק המקומיות, תיירות הפנים הרווחית והמסעדות. גם תחומי הפרמה וה-Health care ימשיכו ליהנות מצמיחה כל עוד העולם סובל מהקורונה", מציינת מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים.
רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים / צילום: גיא אסיאג
"בישראל סקטור הפיננסים ימשיך להראות רווחיות והכנסות גבוהות כי הצמיחה משקפת סיכון נמוך באשראי וראינו את תחום המשכנתאות פורח בשל הביקוש הגבוה לדירות. בתחום התקשורת יש חברות ספציפיות שאנו ממליצים עליהן, ובאופן כללי אנחנו מעדיפים מניות של חברות גדולות ופחות מתמקדים בחברות הקטנות, כיוון שבימים בהם יש התייקרות של חומרי הגלם ועלייה באינפלציה הן נהנות מכך יותר מאשר החברות הקטנות".
אלגריסי מוסיפה כי בבנק ממליצים לאורך השנים שלא לבצע חשיפה מט"חית כחשיפה מכוונת. "אנחנו לא ממליצים לקחת פוזיציה בדולר או ביורו. רק במקרים שללקוח יש התחייבות צמודת דולר או יורו והוא רוצה להשקיע את הכסף, אנחנו נעשה 'בק טו בק' כדי שהלקוח לא יהיה חשוף אם אותו מטבע יתחזק וההתחייבות שלו יגדלו, בזמן שההשקעות שלו לא גדלות", היא אומרת. לדבריה, באופן עקרוני אין כדאיות בהשקעה במטבעות האלו. "על היורו יש ריבית שלילית מזה כמה שנים ובארצות הברית הדולר בסביבה של ריבית אפסית בדומה מאוד לשקל", מסבירה אלגריסי.
"לא לקחת הימורי מט"ח"
ליאור גרינהויז, מנכ״ל מור בית השקעות ניהול תיקים, מעדיף להימנע מהמלצות מאקרו אלא מתמקד בשאלה היכן לא להשקיע כעת, וכאן הוא תומך בהמלצה של אלגריסי. "מי שאין לו צורך ספציפי במט"ח כדי לגדר את הפעילות שלו עדיף שלא ישקיע במט"ח. השקעה במט"ח צריכה להיות רק אם אתה חברה מט"חית או שאתה רוצה לגדל את עצמך כמדינה או חברה מסיבה גיאו-פוליטית. אם יש לך עסקים בחו"ל מאוד הגיוני שתפעל במטבע של המדינה שאתה פועל בה ולא תיקח סיכון מטבעי", הוא אומר.
"כשאני מדבר עם חברות אני ממליץ להן לא לקחת הימורי מט"ח, כשהמשמעות של הימורי מט"ח היא לקחת חוב שיקלי כשהחברה פועלת בחו"ל בדולר או ביורו. בעיני זה לפתוח פוזיציית מט"ח נגד השקל וזה לא חכם. אם יש לך פעילות בחו"ל תנסה לממן אותה בחו"ל. אם יש לך התחייבויות בחו"ל תחזיק יתרות במט"ח אבל אל תנסה לתזמן את ההחזקה או להמר נגד השקל, כי זה לא יהיה בריא", מסביר גרינהויז.
ליאור גרינהויז, מנכ''ל מור בית השקעות ניהול תיקים / צילום: יוסי צבקר
"זה לא אומר שלא צריך להשקיע בחו"ל. צריך להשקיע בחו"ל והרבה, אבל לייצר את החשיפה המט"חית שנכונה לך, ואם אתה גר בישראל אז כדאי שעיקר ההשקעות שלך לא יושפעו מהמט"ח. אפשר ליהנות מהבנפיט של השקעות בחו"ל גם עם חשיפה למט"ח ממותנת יותר, ולא צריך להשקיע רק או בעיקר בישראל רק בגלל זה", מבהיר מנכ"ל מור בית השקעות ניהול תיקים.
אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח ופיננסים, טוען כי בישראל הראייה היא פחות ראייה סקטוריאלית רחבה כמו שנעשית בארה"ב. "אם מסתכלים על הרכב החברות יש פה בעיקר שחקנים לוקליים שהם יותר אדישים לתנודות האלה. אבל כשמסתכלים על חברות תעשייה מסורתית כמו טבע, כיל וכדומה, שמתאפיינות ביצוא ובלא מעט הוצאות שקליות, הן מושפעות יותר לרעה מהשינוי בשערי המטבעות", מסביר ארגמן.
עם זאת, הוא מציין כי יש לבחון כל חברה לגופה. "אם 90% מההוצאות של החברה נעשות בדולר זה ההיחלשות של הדולר לא תשפיע עליה, אבל יש חברות טכנולוגיה רבות שכן יכולות להיפגע, תלוי באופי הפעילות שלהן. אבל אם כן נעשה הכללה, ההשפעה היא די משנית בהינתן עוצמת הפעילות שאנחנו חווים בתחום ההייטק", הוא אומר.
"בצד של הנהנים יש את היבואנים והחברות שמתבססות על לקנות תוצרת במט"ח בחו"ל, שהופכת להיות זולה יותר. כלומר היבוא של מוצרי צריכה נעשה במחירים יותר אטרקטיביים. לכן חברות שיש להן מרכיב יבואני משמעותי יהיו בצד שירוויח. אבל שוב, צריך להדגיש שאם בארה"ב כאשר מנתחים את המדד אפשר לאפיין תעשיות כיותר יצואניות או יבואניות, בישראל זה יותר סיפור של מיקרו - לקחת חברה ולראות את תמהיל ההכנסות וההוצאות ומכאן להציף תובנות לגבי השקעה בה".
חברות יבוא בענף הצריכה הבסיסית נהנות מעוצמת השקל
גם ארז קופטש, אסטרטג מניות בבנק דיסקונט, מציין את היבואנים כמי שכדאי להשקיע בהם. "היבואנים בישראל אמנם נפגעים לאחרונה כתוצאה מהתייקרות היבוא (על רקע התייקרות מחירי חומרי הגלם ומחירי התובלה), אולם התחזקות השקל מול מטבעות היבוא, מהווה עבורם כגורם מקזז (כוח הקניה במונחי שקל מתחזק). כשמנסים לחשוב על יבואנים נטו, אשר עשויים ליהנות מהתחזקות השקל, ניתן למצוא חברות מתאימות בענף הצריכה הבסיסית בישראל (הכלולות במדד אינדקס צריכה בסיסית בישראל). במדד זה כלולות לא מעט יבואניות של מוצרי מזון, אופנה, ניקיון וכו' כשעיקר המכירות שלהן בישראל, וכן גם יבואניות רכב ונותני שירותי ליסינג, הרוכשות רכבים במטבע זר ומוכרות / משכירות בשקלים", מסביר קופטש.
"באופן כללי ניתן לומר כי מאז פרוץ הקורונה המשק המקומי עדיין חווה ביקוש מוגבר (כתוצאה מהגבלות שונות ומחזרה חלקית לשגרה שהכרנו), ולכן בשורת ההכנסות יש לצפות להמשך חוזקה. גורם נוסף התומך בענף, הינו עליית מחירי הסחורות בעולם אשר עשוי להוות כ-'תירוץ' מספק עבור חלק מהחברות המקומיות להפחית במבצעים ואף להעלות מחירים לצרכן ובכך לשמר ואף לשפר את שולי הרווח", הוא מסביר.
דנאור ארז, מנהל השקעות בפסגות קרנות נאמנות, אומר גם הוא כי באופן מובן, התחזקות השקל מול הדולר תשפיע לטובה על היבואנים, ולרעה על היצואנים. "אם נפרוט את זה לענפים, נראה גם השפעות צולבות נוספות. על היבואנים הגדולים בתחום האופנה ומוצרי הצריכה ההשפעה תהיה חיובית מאוד, כי מלבד ההשפעה החיובית בגין המטבע (כאמור, הם קונים בדולר ומוכרים בשקל), נוספת פה השפעה של מיעוט הנסיעות לחו"ל לאור הקורונה, מה שהגדיל את הפעילות העסקית שלהן, דבר שבלט מאוד בדוחות האחרונים של 'דלתא מותגים' שפורסמו לפני יומיים. אגב, התייקרות עלויות ההובלה קיזזו מעט את המגמה, אך בגדול, הכיוון הוא חיובי", מציין ארז. לדבריו, בין החברות שיושפעו לטובה יהיו פוקס, קסטרו, אלקטרה צריכה, נטו, דיפלומט ועוד.
"מהצד השני, דולר חלש משפיע לרעה על היצואנים הגדולים והחברות שעיקר פעילותן בחו"ל, שברמת הסקטורים זוהי השפעה רוחבית - חברות הייטק, תעשיית הדשנים (כיל), חברות התעשייה הביטחוניות ועוד. חברות אלו מוכרות בדולרים אך חלק מעלויות העבודה שלהן בשקלים, מה שכאמור פוגע בהן. לדוגמא, אלביט מערכות - שהכיוון העסקי שלה מאוד חיובי אך השפעת המטבע כאמור, תקזז את הרווחיות. כמו כן, חברות הגז, שהחוזים שלהן מול הלקוחות בדולר ייפגעו מדולר חלש.
בדומה להן, גם חברות הנדל"ן המניב בחו"ל ייפגעו במונחי שווי נכסי, ובמיוחד חברות שלקחו חוב שקלי, כלומר התממנו בשקל והשקיעו בחו"ל, בנכסים, שמניבים תזרים במונחי דולר, כמו גזית גלוב, סאמיט וחברות הנדל"ן האמריקאיות", מסביר מנהל השקעות בפסגות קרנות נאמנות.
הנפגעים העיקריים: יצואנים
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מציין כי כתמונה הפוכה הנפגעים הם היצואנים, דבר שיכול לאיים על השרידות בענפים שבהם המרווחים מצומצמים. "הגורמים המבניים עדיין ממשיכים לתמוך בשקל: הגידול ביצוא השירותים ממשיך להרחיב את העודף בחשבון השירותים של ישראל (שהגיע לשיא ברבעון השני), כך גם הנפקות חברות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, כשבשבועות האחרונים הצטרפו גם העליות בשוקי המניות (בדגש על מדדי הטכנולוגיה בארה"ב), לצד צפי לעלייה מהירה יותר בריבית הקצרה", הוא אומר.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, אומר כי בחינת השלכות התחזקות השקל צריכה לקחת בחשבון שבימים האחרונים התהליך הואץ ללא הסבר מידי - מה שמגדיל את הסיכוי שבנק ישראל יתערב, גם בעוצמה ובמפתיע, אם יחשוב שזו התחזקות יתר.
"אולם, תחת הנחה שהשקל אכן יתקבע על רמה גבוהה יותר מול הדולר (והאירו) יש כמה אפיקים שיכולים ליהנות מכך. שוק המניות המקומי עשוי לקלוט כספים של משקיעים מקומיים, שבגלל העליות והשיאים שנשברים בחו"ל, יצטרכו להתאים את הפוזיציות דרך המרות נרחבות של דולרים לשקלים. נתוני המשק טובים, המדיניות הכלכלית טובה והתקציב עומד לעבור. יש עם מה לעבוד כאן", הוא אומר.
"בנוסף אפיק האג"ח הלא צמוד ייהנה הן מהאפשרות שהתחזקות השקל תהייה דומיננטית יותר מהתייקרות התשומות והשכר, ותוריד בחזרה את ציפיות האינפלציה, שעלו לאחרונה. גם מעבר אפשרי מאג"ח צמודות דולר לאג"ח לא צמודות יכול לסייע לו", טוען מנחם.
"במגזר העסקי, התחזקות השקל פועלת נגד חברות תעשייה ויצואניות ברמות הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת, כי המחיר של מוצריהן בחו"ל מתייקר. מנגד חברות המייבאות תחליפי ייצור מקומי מחו"ל תרווחנה מכך. בכלל, חברות שרוב עיסוקן בארץ, כגון רשתות שיווק ומזון, שגם עלויות היבוא שלהם הוזלו, תיהנינה מכך. התחזקות השקל תוזיל גם את הוצאות התיירות של ישראלים בחו"ל וחברות התעופה והשירותים בתחום תוכלנה לנצל זאת", אומר הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות.
רונן מנחם / צילום: בנק מזרחי טפחות
ענף הרכב וענף התשתיות נהנים מהמצב
דן אליס, מנהל יחידת המחקר של הבנק הבינלאומי ורם דנקוביץ', אנליסט ביחידת המחקר, מציינים כי השקל ממשיך "לעשות שרירים", כאשר ברקע מגמות ארוכות טווח, בראשן ביצועי היתר של תעשיית הטק המקומית שמכניסה לישראל כמויות גדולות של מט"ח בשילוב עם המדיניות העדכנית של בנק ישראל שצפוי להפחית את מעורבותו בניסיון למתן את התחזקות המטבע המקומי.
דן אליס / צילום: תמר מצפי
לדבריהם, במצב הנוכחי, הנשכרים העיקריים הינן חברות תעופה, תיירות, תעשייה ומזון שמתמודדות כיום עם תופעות הלוואי של הקורונה הכוללות, בין היתר, עליית מחירי חומרי גלם ואנרגיה ועליית מחירי תשומות. "כתוצאה, ניכרת פגיעה ברווחיות שכן חברות אלו 'ספגו' את מרבית עליית המחירים שהחלה לחלחל ולהשפיע גם על הצרכן הסופי. מנגד, התחזקות המטבע המקומי ממתנת את עליית מחירי התשומות המיובאות ובכך מאפשרת להן לשמר את רמת התחרותיות שלהן מול הצרכן הסופי", מסבירים אליס ודנקוביץ'.
"שני ענפים נוספים הנהנים מהתחזקות המטבע הינם ענף הרכב וענף התשתיות, הנשענים על יבוא של רכבים, ציוד ומכונות מחו"ל. עלות הציוד המיובא הופכת זולה יותר במונחי מטבע מקומי תומכת במרווחים שלהן ומקטינה את סעיף העלויות במאזני החברות. כמו כן, בשנים האחרונות אנו רואים שהיקפי הצריכה של מוצרים מחו"ל באמצעות האינטרנט גדלה מאוד. ראוי כאן להדגיש, שגם הצרכן הסופי שרוכש מוצרים אלו, צפוי בסופו של דבר ליהנות ממגמת השקל החזק", מסבירים במחלקת המחקר של הבנק הבינלאומי.
כתבות
ני"ע
