מנכ"ל פנאקסיה: "מתכוננים לתרחיש שבו המצב הפוליטי לא יאפשר יצוא"

חברת הקנאביס פנאקסיה הודיעה אתמול (ד') על תחילת מכירות מוצריה בבתי המרקחת בגרמניה. מדובר בעוד צעד שמעיד על מימוש היצוא של קנאביס בישראל, שהיה חלום גדול עבור הסקטור כבר מ-2017, וכעת, באיחור, מתחיל להתממש. בעקבות ההודעה עלתה מניית פנאקסיה  במצטבר בימים האחרונים כ-9%. שווי החברה כעת עומד על 349 מיליון שקל.

שותפתה של פנאקסיה בגרמניה היא חברת התרופות Neuraxpharm והמוצר נקרא Naxiva-Panaxol. החברה הגרמנית כבר החלה לקדם את המוצר בקרב רופאים בגרמניה. המוצרים מעובדים במפעל פנאקסיה על בסיס חומר גלם של חברת שיח.

לדברי ד"ר דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה: "Neuraxpharm היא חברת תרופות בגודל בינוני ברמה הגלובאלית, אך היא גם אחת השחקניות המובילות בתחום של מחלות נוירולוגיות, פסיכיאטריות וכאב באירופה. ככל הידוע לנו, זו החברה הגדולה ביותר בתחום הפארמה שנכנסה בצורה כל כך מלאה למכירה של מוצרי קנאביס. יש להם קרוב ל-100 אנשי מכירות בגרמניה ונוכחות הכל אירופה".

במחצית הראשונה של השנה נמכר בגרמניה קנאביס ב-75 מיליון אירו, כלומר קצב שנתי של 150 מיליון אירו (קצת פחות מן השוק הישראלי), אך הוא הולך ומתרחב ככל שמטופלים רבים יותר מקבלים רישיונות עבור אינדיקציות (סוגי מחלות) רבות יותר. המטופל הממוצא מוציא כ-400-500 אירו לחודש עבור הקנאביס שלו, לעומת 500-800 שקל בממוצע בישראל. החברה מעריכה כי השוק הזה יכול לגלגל גם כמה מיליארדי דולרים בשנים הבאות. כמחצית מן המטופלים היום מקבלים שיפוי ביטוחי עבור הוצאתם, כלומר המוצר נמצא בסל הבריאות עבור מחלות מסוימות.

"המצב בפועל הוא שהכל תקוע"

מספר המתחרים הוא קטן והתחום מפוקח על ידי הרגולציה. "אנחנו פוגשים כמה חברות מקומיות, מספר ענקיות בינלאומיות קנדיות, ואת בדרוקן ההולנדית", אומר סגל. החברות הישראליות אינטרקיור ו-IMC כבר החלו בפעילות בשוק הגרמני וגם חברות נוספות מכוונות אליו. להערכת פנאקסיה, מספר המתחרות הקטן כרגע, יחד עם הדומיננטיות של השותפה בשוק הגרמני, עשויה לאפשר לחברה לבנות עמדה נוחה בשוק הגרמני לפני שהתחרות תתגבר.

הרגולציה סביב קנאביס משתנה ממדינה למדינה, כאשר למעט המוצרים של חברת GW (שנמכרה אתמול לחברת פארמה Jazz ב-7.2 מיליארד דולר), אף אחד מן המוצרים לא מוגדר בדיוק כתרופה, ולא נמכר בדיוק כתרופה. "בגרמניה אמרו - קנאביס אינו תרופה אבל אפשר לרקוח ממנו תרופה", אומר סגל. "הרופא רושם את המרשם שכולל גם את שם המותג ואת המינונים של החומרים הפעילים. הרוקח משלב את הרכיבים של החומרים הפעילים, שקיבל מהחברה, כך שיתאמו את ההרכב עליו המליץ הרופא. הוא מכין מזה עבור הלקוח בבית המרקחת באופן פרטני שמן לבליעה, או טבליה לבליעה, אנחנו מכינים גם תמציות לשאיפה מתוך משאף". 

"בשלב הראשון אנחנו יכולים לייצא רק מוצרים שרשומים בישראל, אלה השמנים", מסביר סגל. "משרד הבריאות לא נתן עדיין אישור לטבליות ותמציות השאיפה, ובתקינה נאמר שמותר לייצא רק מוצרים שמאושרים לשיווק בישראל. אין למשרד הבריאות או למדינה שום התנגדות עקרונית לאישור של המוצרים החדשניים יותר שלנו או ליצוא של מוצרים אלה, אבל המצב בפועל הוא שהכל תקוע. חלק מהתקינה לא ניתן לשנות כי אין ממשלה, ומה שנכתב במקור בהחלטת הממשלה המקורית - עם זה אנחנו תקועים. חלק מהתקינה אי אפשר לשנות בגלל העומס שבו נמצא משרד הבריאות. חשוב להדגיש שמהצד הגרמני, המוצרים האלה כבר אושרו ואפשר לשווק אותם ברגע שיפתר הפלוטר מהצד הישראלי.

"אנחנו מאוד מקווים שזה יפתר בקרוב, אבל אם לא, אז יש לנו גם מפעל במלטה, וכשהוא יקבל אישור GMP, כלומר אישור של מפעל יצור תקני, נוכל לעבד את המוצרים שם. אנחנו מאוד מקווים שנוכל לייצא אותם מהארץ, אבל מתכוננים לתרחיש שבו המצב הפוליטי לא יאפשר זאת".

מאידך משרד הבריאות מאפשר יבוא לישראל. "היום ישנה הקשחה מסויימת של הדרישות מבחינת היבוא, כאשר משרד הבריאות דורש היום איכות גבוהה יותר של מוצרי היבוא, ולא כל מוצר נכנס. היבוא התחיל בגלל מחסור בסחורה מקומית והיום יש אספקה מקומית בכמויות אדירות. יש היום אפילו מוצרים עתירי THC (החומר הפעיל ה'ממסטל' בקנאביס, ג"ו), שיש להם ביקוש גבוה יחסית בארץ, ובעבר המחסור בהם היה מודגש במיוחד. כאשר מגבילים את המרשם של אדם ל-10 גרם, הוא רוצה את החומר הפוטנטי ביותר, ולמגדלים הישראלים קשה להתחרות בריכוזים של המוצרים המיובאים, בעיקר שגדלו במתקנים סגורים עם תנאי גידול מאוד מבוקרים, אבל הם כן יודעים ליצר ריכוזים משיקים ל-20%, שגם הם מבוקשים. התחושה שלי היא שהיבוא ימשך ולא נראה אותו נעלם, אבל זו רק ספקולציה".

ברבעון השלישי של השנה רשמה פנאקסיה הכנסות של כ-43 מיליון שקל, גידול של כ-330% לעומת התקופה המקבילה, וזאת רק מהשוק הישראלי טרם פתיחת היצוא. החברה הפסידה 26 מיליון שקל בתקופה זו.

בעקבות תחילת היצוא בפועל הושגה אבן דרך שכלולה בהסכם המיזוג המקורי של פנאקסיה עם השלד הרודיום. בעקבות זאת אמורים לקבל בעלי המניות המקוריים של פנאקסיה 10% נוספים מן החברה.