דוח מינהל הכנסות המדינה חשף את הפראיירים של ישראל

דוחות שפרסם מינהל הכנסות המדינה בשבוע שעבר מעידים על אוכלוסיית הפראיירים של ישראל • ב-2017 עלה משקל האזרחים העובדים שמשתכרים מתחת לסף המס לכ-55% • היקף ההכנסות החייבות במס בישראל: כ-552 מיליארד שקל ב-2017

מס הכנסה
מס הכנסה

1.

אם שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו חיפשו רוח גבית לכוונתם להוריד מסי הכנסה למעמד הביניים ולעשירונים העליונים (שהם לרוב מעמד ביניים לכל עניין ודבר, ובטעות נחשבים עשירים), אז הנה, הם מצאו אותה - בדוחות השנתיים שפרסם מינהל הכנסות המדינה בשבוע שעבר וכללו פרק נרחב על המיסוי הישיר על יחידים בישראל, שנכתב על ידי מתן גרייזס, מאגף הכלכלן הראשי באוצר.

תכירו את הפראיירים של ישראל: סיכוי טוב שאתם ביניהם

לפני ניתוח ממצאי הדוח, תזכורת לתהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות בתחום המיסוי הישיר של יחידים: רמת המיסוי הישיר ירדה, והמדיניות הממשלתית תרמה מאוד לגידול הכנסתם הפנויה של העשירונים העליונים - 5% בשלוש השנים האחרונות (בעקבות מס הכנסה שלילי, נקודות זיכוי ועוד). אבל דבר אחד לא ממש השתנה: רמת המיסוי השולי נותרה גבוהה מאוד - 50%. הדבר מוביל למצב אבסורדי: רוב המסים הישירים בישראל (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) משולמים על ידי העשירונים העליונים, שהם כאמור לרוב בעלי הכנסה של מעמד ביניים. אנשי העשירונים האלה מתוסכלים, ובצדק. הם מרגישים שהם הפראיירים שמשלמים מסים והמדינה אינה עושה בשבילם דבר. לא מעט אזרחים רואים כיצד כמעט חצי ממשכורתם מתעופף לטובת מסים, והתחושה הטבעית היא שהם מממנים אחרים שעושים הכול כדי להתחמק מתשלום מסים.

גם אם התחושה הזאת מוגזמת, יש בה משהו. כשהציבור הזה קורא לאן מנותבים כספי המסים שלו, ומבין שזה לא ממש למטרות רווחה טהורות, התסכול שלו גובר. נדמה לי שלרוב הציבור הזה אין בעיה לשלם מסים שהולכים לחלשים באמת, אבל כן יש לו בעיה להעביר כספים לקבוצות בעלות כוח מיקוח פוליטי גבוה וכוח סחיטה גדול.

2.

הטבלה המצורפת, מתוך הדוח של מינהל הכנסות המדינה, מדברת בעד עצמה. היא מראה את התפלגות ההכנסה ברוטו ונטו של ציבור השכירים, לפי עשירונים; את המס הישיר שהם משלמים כאחוז מהכנסתם (לפי סוג המס - מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות); ואת התפלגות המס הישיר באחוזים כחלק מהיקף המסים הכולל שמשלמים השכירים. שימו לב לרמות ההכנסה: עשירון 8 מרוויח כ-13 אלף שקל ומעלה ברוטו; עשירון 9 מרוויח כ-18,700 שקל ומעלה ואילו עשירון 10 מרוויח כ-37 אלף שקל ומעלה.

ואלו הנתונים שמעידים יותר מכול על אוכלוסיית הפראיירים של ישראל: שלושת העשירונים העליונים משלמים כ-95% (!) מהיקף מסי ההכנסה הכוללים בישראל. העשירון העשירי מעביר לקופת המדינה לבדו כ-68% מהיקף מסי ההכנסה. שלושת העשירונים העליונים משלמים כ-76% ממסי הבריאות והביטוח הלאומי הכוללים בישראל, והעשירון העשירי משלם לבדו כ-39% מהם. מבט על כלל המסים בישראל - מסי הכנסה, בריאות וביטוח לאומי - שלושת העשירונים העליונים משלמים כ-88% מסך המסים הישירים, והעשירון העשירי משלם לבדו כ-57% מהם.

תמונת המצב הזאת חייבת לדחוף את כחלון להוריד מסים ישירים למעמד הביניים. הבעיה הגדולה ביותר היא מדרגת המס למשתכרים בין כ-14,300 שקל בחודש לכ-20 אלף שקל בחודש, שעומדת כיום על 31%. על מדרגת המס הזאת "יושב" מעמד הביניים, שמגיע לו בזכות שהמדינה תפחית את המסים הישירים שהוא משלם. החשש שהורדת מסים, כמו כל הורדת מסים, תקזז הכנסות ותגדיל את הגירעון נשמע כמו תירוץ אוטומטי. יש סבירות גבוהה שהורדת המסים הספציפית הזאת דווקא תעודד צריכה באותו מעמד ביניים, וצריכה משמעותה גם יותר כסף בגביית מסים.

מי שחושב שהורדת מס כזאת היא הורדת מס לעשירים אינו יודע על מה הוא סח. הם אינם עשירים כלל. צריך לזכור גם שבעלי השכר הגבוה באמת משלמים תוספת מס. מדובר בהיטל עשירים של 3% המוטל על הכנסות מעל 53,333 שקל בחודש ברוטו.

שכירים
 שכירים

3.

הניתוח של הכלכלן הראשי באוצר מגלה עוד כמה נתונים מעניינים על רמת המסים בישראל והמשלמים אותם, ואני מביא אותם כאן בתמצית. צריך רק לשים לב לכך שהניתוח מבוסס על נתונים לשנת 2013, השנה האחרונה שבה זמינים נתוני ההכנסות, בהתאם לדיווח המעסיקים ומגישי הדוחות למס הכנסה. נתונים אלה קודמו לשנים 2016 ו-2017 על ידי גידול של מספר היחידים (שכירים ועצמאים) והכנסתם, בהתאם לגידול במספר השכירים ובשכר הממוצע במשק. כלומר, מדובר באומדנים.

■ השכר הנמוך בישראל, למרות השיפור בשלוש השנים האחרונות, גרם לכך שב-2017 עלה משקל האזרחים העובדים שמשתכרים מתחת לסף המס לכ-55% (!). כמובן, השכר הנמוך הוא לא הגורם היחיד לנתון המדהים הזה. גם העלאת תקרת מדרגת המס הראשונה ל-6,220 שקל בחודש והרחבת הזיכוי להורים לילדים עד גיל 5.
■ עוד על התפלגות השכר: כ-67% מהאוכלוסייה בישראל השתכרה פחות מ-10,000 שקל בחודש; כ-30% מהאוכלוסייה השתכרה בין 10,000 ל-40 אלף שקל בחודש; כ-3% מרוויחים מעל 40 אלף שקל ברוטו.
■ מה כוללת אוכלוסיית העובדים? כ-3.56 מיליון שכירים וכ-620 אלף עצמאים.
■ כמה מרוויחים עצמאים? בממוצע, הכנסתם ברוטו של עצמאים הייתה גבוהה פי 2 ויותר מזו של השכירים ועמדה על כ-20 אלף שקל בחודש.
■ היקף ההכנסות החייבות במס בישראל: כ-552 מיליארד שקל ב-2017. 79% מההכנסה מקורה בשכר, 8% מעסקים, 6% מפנסיה ו-7% נוספים מהכנסות בשיעורים רגילים ומיוחדים ורווחי הון.
האי-שוויון בישראל: גם הדוח של מינהל הכנסות המדינה קובע כי בשנת 2017 הצטמצם "במעט" האי-שוויון בהכנסות נטו לעומת שנת 2016, כתוצאה משינויים במערכת המס שצמצמו את הנטל על השכבות הנמוכות והבינוניות.
■ פערי שכר בין גברים לנשים: בשנת 2017 ההכנסה הממוצעת ברוטו של גברים הייתה גבוהה ב-67% מהכנסתן של נשים. עם זאת, הדוח מציין כי אין לראות בכל הפער כפי שנמדד אומדן להיקף אפליית הנשים בשוק העבודה (הכוונה לפער כפי שנמדד בדוח עצמו - 67%), שכן בחלקו הפער הזה הוא תוצאה של גורמים כלכליים אחרים וביניהם: ממוצע שנות ותק גבוה יותר אצל גברים, חוקי מסים, שוני בתמהיל עיסוקים כאשר גברים נמצאים בשכיחות גבוהה יותר בענפים עם שכר גבוה יותר מיעוט שעות עבודה אצל נשים. העבודה מציינת שאישה שכירה עבדה בשנת 2015 בממוצע 36.5 שעות שבועיות וגבר עבד בממוצע קרוב ל-45 שעות שבועיות. על פי נתוני סקרים של הלמ"ס הפער בין ההכנסה ברוטו לשעת עבודה של גברים ונשים עמד בשנת 1987 על 35% אך הוא ירד במהירות במשך השנים והגיע עד 18% בשנת 2015.
■ חלוקה גיאוגרפית של תשלום המסים: תושבי אזור המרכז הכולל את המרכז ואת תל-אביב אחראים על כ-58% מסך גביית המסים הישירים בישראל, הפריפריה (צפון ודרום) אחראית על כ-20% מסך גביית המסים ואילו מרכז-פריפריה (חיפה, ירושלים ויהודה ושומרון) אחראים על כ-22% מגביית המסים הישירים.