רשמת בבית משפט הסמיכה את הקלדנית להציע לצדדים פשרה

הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים, הוגש היום (ד‘) לשרת המשפטים איילת שקד ולנשיאת בית-המשפט העליון, אסתר חיות, על-ידי הנציב, שופט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין.

הדוח מפרט את אופן הטיפול ב-‭855‬ תלונות שהתבררו במהלך שנת ‭ - 2017‬על שופטים, שופטים צבאיים ודיינים. הדוח מתמקד בעיקר ב-‭81‬ תלונות שנמצאו מוצדקות.

אחד הממצאים המרכזיים העולים מן הדוח עוסקים בנושא העומס על השופטים, והעיכוב במתן פסקי דין. בהקשר הזה נכתב בדוח: "השוואה לדוח השנתי קודם מלמדת, כי ישנה עלייה בשיעור התלונות המוצדקות על התמשכות ההליכים ועיכובים במתן פסקי-דין (‭39%‬ לעומת ‭ 25%‬ בשנת ‭ .(2016‬ בתחום זה לא ניתן אפוא מענה די הצורך להקל מעל השופטים את העומס".

ליקויים מערכתיים

12 מבין התלונות שנמצאו מוצדקות הובילו לקביעה של הנציב ריבלין, כי המקרה מעיד על ליקוי מערכתי. כך לדוגמה, תלונה על שופטת משפחה מסוימת הממנה באופן תדיר עורך-דין ספציפי כאפוטרופוס בהליכים שהיא מנהלת, הוביל את הנציב לגילוי כי בית-המשפט שבו מכהנת השופטת מחזיק רשימה של עורכי-דין וגופים שאיתם עובדים השופטים באופן תדיר, בלי שישנה אפשרות לבצע מעקב אחר שכיחות המינוי של בעלי תפקידים מסוימים על-ידי בתי-המשפט.

בהקשר הזה נכתב בדוח: "התברר, כי בידי בתי-המשפט לענייני משפחה במחוז שבו מכהנת השופטת הנילונה (ואולי גם במחוזות אחרים), מצויה רשימה של גופים ועורכי-דין, שמספרם וזהותם אינם ידועים לציבור, ולא ברור מדי כמה זמן היא מתעדכנת". לכך נוספה גם רמיזה, שמוטב שהנהלת בתי-המשפט תתחיל לבצע מעקב ממוחשב אחרי מינוי של אותם עורכי-דין וגופים שונים, כבעלי תפקיד מטעם בתי-המשפט: "בשל היעדר נתונים במערכת המחשוב של בתי-המשפט, אין מידע על שכיחות המינוי של עורכי-דין מסוימים או של גופים מסוימים, ואף לא על שכיחות מינויים של הגורמים שברשימה לעומת מינויים של בני משפחה". עוד צוין בדוח, כי בעקבות פניית הנציב בנושא, החליטה נשיאת בית-המשפט העליון להקים שני צוותים שיפעלו להסדרת הנושא.

סחבת בהליכים

ליקוי מערכתי נוסף שמצא הנציב, עוסק בבעיה המערכתית המוכרת של התמשכות בטיפול בהליכים, וכדוגמה הוצגו שתי תלונות מהשנה האחרונה:

במקרה הראשון נמצא, באמצע שנת ‭ ,2017‬ כי בקשה לביצוע שטר שהוגשה ב-‭2014‬ והועברה להכרעה של בית-המשפט, עודנה ממתינה למתן החלטה. זאת, לאחר שעניינה נדון על-ידי מספר מותבים שונים. במקרה השני, הוגשו מספר תלונות על אותו השופט, שכיהן במספר ערכאות שונות. באחד מהמקרים גרם שופט לעיכוב של שלוש שנים וחצי בפסק-הדין, ובשבעה מקרים נוספים פסק-הדין ניתן רק לאחר שהצדדים הגישו תלונה לנציבות, על אף שהשופט כתב בכל פעם כי הוא יינתן "בהקדם האפשרי".

בהקשר הזה נכתב כי "הנציב הגיע לכלל מסקנה, כי מדובר בתופעה של עיכוב במתן פסקי-דין של אותו שופט בערכאות השונות שבהן כיהן, וכי השופט אינו מפנים את הערות הנציבות בהחלטות שניתנו בעניינו. התלונה נמצאה מוצדקת, והעתק מן ההחלטה הועבר לגורמים הרלבנטיים, לגיבוש עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה".

 התפלגות תלונות

התבטאויות חמורות

מבין הליקויים הפרטניים שמצא הנציב בבירור התלונות לאורך השנה, צוינו מספר מקרים בהם נקטו השופטים בלשון בוטה כלפי הצדדים שהופיעו לפניהם, ועורכי דינם. כך במקרה אחד נמצא ששופט מחוזי אמר לאחד מעורכי הדין המייצגים בתיק: "מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך", בדוח נכתב כי "חרף הכחשתו של השופט קבע הנציב כי השופט אכן השמיע את ההערה הבוטה כלפי עורך הדין".

במקרה אחר, נמצא כי שופטת שדנה בבקשה לביטול צו הריסה של בית כנסת, ענתה לשאלת המתלונן היכן יניח את הריהוט שהזמין לבית הכנסת: "תכניס את זה לסלון בבית שלך".

מקרה נוסף של התבטאות תמוהה ולא ראויה של שופט הייתה בבית משפט לענייני משפחה, כאשר שופט שדן בהסכם ממון "העיר לצדדים, ובמיוחד למתלוננת, הערות פוגעניות" ובסיום הדיון אמר לבעל: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה... אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי".

חותמת גומי

אחד המקרים החמורים יותר שהוצגו בדוח עוסקים בשופטת שדנה ונענתה לבקשת המשטרה לעצור מספר חשודים שהשתתפו באותו האירוע, אשר עיון בפרוטוקולים של ההחלטות שהתקבלו, מעלה חשש כי השופטת היוותה למעשה 'חותמת גומי' לבקשות המשטרה: "הנציב קבע בהחלטתו כי מעיון בפרוטוקולי הדיונים ובהחלטות בית המשפט בעשרת התיקים עולה כי מדובר בפרוטוקולים מנוסחים באופן זהה לחלוטין, והשוני היחיד הוא בשם החשוד ובמספר התיק. גם נוסח ההחלטה לפיה ישנו חשד סביר ועילת מעצר הוא נוסח זהה, למעט בתיק בודד אחד. עובדות אלה יוצרות זהות שיש בה בכדי ליצור את הרושם (המוטעה - כך יש לקוות), שמא שימש בית המשפט "חותמת גומי" לבקשות המשטרה. על-מנת למנוע רושם כזה, ראוי היה שבית המשפט ייצור שוני מאבחן בין התיקים השונים".

הקלדנית שמציעה פשרות

מקרה נוסף שהוצג בדוח עוסק במקרה מוזר מאוד, בו רשמת הסמיכה את הקלדנית שלה לפנות בשמה לצדדים לפני תחילת הדיון, ולהציע להם למצות אפשרות של פשרה או הסדר. "הרשמת ציינה כי בפועל אישרה להתחיל לכתוב את דברי הצדדים בפרוטוקול ולהודיע לה כי הושגה הסכמה בין הצדדים", נכתב בדוח, אך הנציב קבע, מטבע הדברים, כי "העלאת הצעה לפשרה והסמכת הקלדנית לרשום הסכם פשרה של בעלי הדין בפרוטוקול מסורים אך ורק ליושב בדין, ואין קלדנית יכולה לשמש כעין 'שופטת-זוטא' לעניין הליכי פשרה, או לנהל הליכים של קדם משפט".

תלונה אחרת עוסקת במצב של עורך דין שמונה להיות שופט, ודן בעניינים הקשורים ללקוחותיו לשעבר. בהקשר הזה נכתב כי "הבירור העלה כי השופט ישב בדין בענייניו של לקוחו לשעבר ולא רק בעניינו של המתלונן אלא אף בתיקים נוספים". יחד עם זאת, הנציב מצא כי אין בידיו תשתית מספקת להצדקת התלונה הספציפית, אך העיר כי "בעיני המתבונן החיצוני מצטיירת תמונה מטרידה המצביעה פעם נוספת על האחריות המוטלת על שופט לבחון בשבע עיניים את זיקתו האפשרית לתיק שנדון בפניו"

התלונות במספרים

מהנתונים המוצגים בדוח עולה כי במהלך שנת 2017 הוגשו 834 תלונות, ובאותה תקופה נבחנו בנציבות 855 תלונות (חלקן הוגשו לפני 2017). מבין התלונות שנבחנו, נמצא כי רק 534 בסמכות הנציבות, ולכן רק הן בוררו באופן מלא.

מתוך התלונות שבוררו, רובן (68%), נמצאו כתלונות לא מוצדקות. דחיית תלונות נעשית על-פי רוב מנימוקים שלא נמצא ממש בטענות עובדתיות המועלות בה; או כאשר הנטען נכון מבחינה עובדתית, אך אין בעובדות כדי להוות פגם נורמטיבי אתי; או כאשר עומדות שתי גרסאות סותרות, ואין לאחת מהן תמיכה אובייקטיבית.

81 מהתלונות, המהוות 15% מהן, נמצאו מוצדקות באופן חלקי או מלא. חלק נכבד מהן, 31 תלונות, מופנה לשופטי בתי משפט שלום, לרבות תביעות קטנות, נוער, תעבורה ועניינים מקומיים. הנתון על בתי משפט השלום נראה אולי גבוה, אך בהשוואה לעובדה שכ-71.8% (כ-330 אלף תיקים) מכל ההליכים המשפטיים שהתנהלו במערכת המשפט בשנת 2017, היו בבתי משפט השלום (לפי הדוח השנתי של הנהלת בתי המשפט), מדובר למעשה בנתון נמוך יחסית, ככל שבוחנים את כמות ההחלטות המוצדקות ביחס לכמות התיקים המתנהלים בבתי משפט אלה.

16 מהתלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות לדיינים של בתי הדין הרבניים, גם נתון זה הינו נמוך יחסית ביחס לכ-95 אלף תיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים במהלך שנת 2017 (כך הדוח השנתי של הנהלת בתי הדין הרבניים שהתפרסם לאחרונה).

הדוח השנתי מספק אבחנה גם בין העילות בגינן הוגשו התלונות שנמצאו מוצדקות, וכן השוואה לעילות בגינן נמצאו תלונות מוצדקות בשנתיים שלפני כן. מעיון בנתונים עולה כי בשנת 2017 חלה ירידה בכמות התלונות שנמצאו מוצדקות על רקע התנהגות בלתי ראויה של שופטים - 15% השנה, לעומת 24% בשנת 2016, ו-22% בשנת 2015. כן חלה ירידה בכמות התלונות שנמצאו מוצדקות על רקע טענות העוסקות בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (9% השנה, לעומת 13% בשנת 2016 ו-20% בשנת 2015). המקרים שנכנסו להגדרה של פגיעה בצדק הטבעי כוללים בעיקר ליקויים של פגיעה בזכות הטיעון של אחד הצדדים להליך וכן מקרים של מראית-עין של ניגוד עניינים או משוא-פנים.