ככה לא בונים הסברה

ההסברה הישראלית שקעה אל שגרה מנומנמת, והיא עייפה ועצלה מכדי לעשות עבודה יצירתית

בנימין נתניהו / צילום: shutterstock
בנימין נתניהו / צילום: shutterstock

נראה כי ההסברה הישראלית, במידה שיש כזאת, שקעה אל תוך שגרה מנומנמת, והיא עייפה ועצלה מכדי לעשות עבודה יצירתית. זו במידה רבה תוצאה של מינוי אנשים נטולי כישורים בתחום זה (ואחרים).

הסברה מסבירה, לא סיסמאות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להתנפלות של ארדואן באמירה כי ישראל לא תפקיר את בטחון אזרחיה. זו תגובה יפה, מצוחצחת ודיפלומטית, אבל לא הולמת את המצב. אין לי מושג מי קובע אצלנו את מדיניות ההסברה, אבל מתוך ההתייחסויות השונות לגינויים עלינו, נראה שאין יד מכוונת. יש הרבה ידיים, ואלה מניבות הסברה מתנצלת ובנאלית, או לחלופין מגוחכת (גלנט).

אמירות יפות ובנליות

כשנתניהו אומר לארדואן שאין לו את הזכות להטיף לנו, זו אמירה יפה לכנס פוליטי באחד מסניפי הליכוד. במציאות העכשווית אמירות כאלה לא עושות דבר באמת כדי להדוף את הגינויים של טורקיה ואחרים.

הבילוי הפלסטיני

הנימה העולה מההסברה המתנצלת היא שיש לנו על מה להתנצל. אני למשל לא חושב כך. אני בדעה שכל מה שקורה לפלסטינים הוא מעשה ידיהם, ובעיקר ידי מנהיגיהם הדתיים והחילונים. לא הרבה מזמנם, אם בכלל, מוקדש לקידום העם הפלסטיני, תנאי חייו ועתידו. העם הפלסטיני מתחנך להרבה מהומה, על כל דבר קטן מוציאים את ההמונים, גברים נשים והרבה טף, אל הרחובות עם אבנים, וזה בעצם הבילוי המוצע להמונים, במקום עבודה ויצירתיות.

המציאות הלא ידועה

המציאות הזאת לא ידועה, או שמתעלמים ממנה, בבירות העולם בכלל, ובאירופה בפרט. להם יש את המנטרה שלהם שנקראת ה"כיבוש" והסבל שאנחנו גורמים לפלסטינים. לא טורחים לחפור קצת מעבר לרמה השטחית הזאת ולגלות את השורשים האמתיים, הן של הכיבוש. לכן עלינו לעשות זאת.

ההיפך הוא הנכון

הקו המוביל בתגובות שלנו צריך להיות הפניית אצבע מאשימה אל ההנהגה הפלסטינית-ערבית ואל בני-בריתם הנבערים מידיעת העובדות, כמו נורבגיה, איסלנד וגם צרפת ובריטניה ואחרים. אלה אימצו את הבנלייה של כיבוש נוגש ואכזר. ואנחנו לא משכילים להסביר כי הכיבוש הוא אכן שלנו, אבל הוא תוצאה ממעשיהם של הפלסטינים ומנהיגיהם.

"אתם אשמים"

אני לא שייך לאלה המתנגדים להתנצלות באשר היא, כמו נפתלי בנט, למשל, אבל אני מאוד נגד הגישה של "אני לא אשם". צריך להחליף אותה בדרך חדשה: "אתם, הפלסטינים, אשמים. אתם אחראים להרג אנשיכם. אתם, מלאי השנאה ותאוות ההרג, אחראים למצבכם". אני לא מציע זאת כטקטיקה אלא כאמת העובדתית שאלה המגנים עלינו צריכים ללמוד אותה.