הנקראות ביותר

ביטוח ישיר בוחנת הקמת בנק דיגיטלי בעקבות פנייה מבנק ישראל

מדובר בבדיקה ראשונית ● בנק ישראל פנה בנושא גם לישראכרט וללאומי קארד לפני מכירתן ● הגוף שיוקם עשוי לקבל הקלות רגולטוריות נוספות ● ביטוח ישיר: "הנושא טרם נבדק"

מוקי שניידמן / צילום: תמר מצפי
מוקי שניידמן / צילום: תמר מצפי

קבוצת ביטוח ישיר, שבשליטת משפחת שנידמן, קיבלה הצעה מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להקים בנק דיגיטלי והחלה בבחינות ראשוניות בנושא, כך נודע ל"גלובס". מביטוח ישיר נמסר בתגובה כי "הנושא טרם נבדק". עוד נודע כי בבנק ישראל נחושים להביא לכך שיוקם בנק דיגיטלי בישראל, וגורמים בפיקוח על הבנקים אף פונים באופן אקטיבי לגופים נוספים בעלי פוטנציאל שכזה, נוסף על קבוצת ביטוח ישיר. ככל הידוע מדובר בשלבים מוקדמים מאוד של בחינת הנושא.

ביטוח ישיר מחזיקה באיי.די.איי ביטוח - חברת ביטוח מצליחה שפועלת בשיווק ישיר ושנחשבת לחדשנית וטכנולוגית, כשהיא גם מחזיקה במימון ישיר - פעילות אשראי צרכני חוץ בנקאי מצליחה. במימון ישיר גם בוחנים התפתחות של הפעילות הפיננסית, ושם החברה הוזכר כמתמודדת פוטנציאלית אפשרית לרכישת לאומי קארד.

ביטוח ישיר ומימון ישיר נוצרו מאפס בהובלת משפחת שנידמן, שהוכיחה גם במקרים נוספים, שהיא יודעת להקים ולקדם בעצמה פעילויות פיננסים. אגב, לאחרונה נודע שהקבוצה מצרפת לשורותיה בכיר מהמערכת הבנקאית: קובי הבר, ראש החטיבה העסקית-מסחרית בבנק לאומי, שימונה למנכ"ל איי.די.איי ביטוח.

עוד נודע כי גישושים שכאלה נעשו גם עם חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד, שאמורות להיות מופרדות מהבנקים בשנתיים הקרובות. בעבר כבר הצהירה המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר שתשמח כי חברות אלו יהפכו לבנקים, אך נראה כי עוד לפני המכירה של הבעלות בהן כבר נעשו בדיקות ראשוניות מולן. יחד עם זאת, ככל הידוע אין בכוונת החברות לקדם מהלכים שכאלה, בוודאי כל עוד קיימת אי וודאות בנוגע לזהות בעלי השליטה החדשים שלהן.

מוקי שנידמן / איור: גיל ג'יבלי
 מוקי שנידמן / איור: גיל ג'יבלי

בנק חדש יוקם תוך שנה?

בנוסף נבדקו אופציות גם עם בנקים דיגיטליים בחו"ל לפתח פעילות בישראל, אולם ככל הידוע אין כרגע אופציה שכזו על הפרק. הפיקוח על הבנקים הקים צוות ייעודי לבחינת הקמת בנקים דיגיטליים, המקיים כיום שיחות עם מספר גופים ישראלים - מדובר הן בגופים שיש להם כיום פעילות עסקית משמעותית והן עם יזמי פינטק. אתמול אמרה בר בכנס של "כלכליסט" כי להערכתה בתוך שנה יקום בנק דיגיטלי חדש, וזאת ימים אחדים לאחר שלראשונה בישראל ניתן רישיון לחברת ביטוח דיגיטלית, כשרשות שוק ההון אישרה ל"ליברה" שבשליטת אתי אלישקוב להתחיל במכירת ביטוח לציבור הרחב.

עוד בנושא שוק ההון


ההצהרה של בר מגיעה בימים רגישים במערכת הבנקאית בה רשות הגבלים עסקיים צפויה להכריע בסוגיית המיזוג בין מזרחי טפחות לבנק אגוד. אתמול פורסם ב"גלובס" כי הרשות צפויה לדחות את בקשת המיזוג, וזאת על אף התמיכה הנלהבת של בנק ישראל. תמיכתה של בר במיזוג עוררה ביקורת על כך שבר מעודדת הפחתת שחקן במערכת הבנקאית הריכוזית (גם אם מדובר בשחקן שולי). כעת רוצה בר להראות שלא רק שהיא אינה מתנגדת לריבוי שחקנים, ואף פועלת באופן אקטיבי להקמת בנק המותאם לעולם החדש.

מלבד קיום פגישות וניסיון לעניין גופים רלוונטיים, בר גם מבצעת הקלות בדרישות הרגולטוריות הנוקשות שיש כיום לבנקים מסורתיים. ראשית היא הקטינה את דרישות ההון לבנקים חדשים ל-50 מיליון שקל (בעבר הדרישות לבנק חדש הגיעו ל-100 מיליון דולר). עוד נודע ל"גלובס" כי בר גם נוטה להעניק הקלות נוספות הקשורות בממשל תאגידי, כמו למשל לאפשר לבעלים של המיזם לכהן בתפקיד פעיל כגון יו"ר, זאת בעוד הדבר אסור כיום בבנקים רגילים. ההקלה הזו תינתן לפחות למשך השנים הראשונות של המיזם, על מנת לאפשר ליזמים להיות מעורבים בקידום ופיתוח הבנק הדיגיטלי.

בר מודעת לכך שגם אם יקומו בנקים דיגיטליים בישראל, סביר כי ייקח זמן עד שיגיעו להיקף פעילות משמעותי במשק. לשם השוואה, חברות כרטיסי האשראי שהן חברות חזקות וותיקות מהוות כיום פחות מ-10% משוק האשראי הצרכני, וזאת על אף מאמצים משמעותיים שעשו לצמיחה אגרסיבית בשנים האחרונות.

בר מאמינה שעצם הקמת בנק דיגיטלי שיביא עימו בשורה יהווה לחץ תחרותי בעבור הבנקים המסורתיים. דוגמה שכזו ראתה בר בסיור שערכה באחרונה בלונדון, שם ראתה שהבנקים הדיגיטליים הקיימים גם אם הם נישתיים ולא בעלי נתח שוק דרמטי, מהווים איום בעבור הבנקים המסורתיים, ומכריחים אותם להתאים את עצמם למצב החדש.

מעבר לקוחות הוא תהליך סיזיפי

השאלה העולה היא האם אכן יקום בנק דיגיטלי בישראל כפי שבר מבטיחה שיקרה (בעבר היו לא מעט יזמים שבחנו את הסוגיה לעומק וקיימו דיונים עם הרגולטורים, אך בסוף החליטו שלא לקום). בנק דיגיטלי אמנם נהנה ממבנה הוצאות רזה לעומת הבנקים המסורתיים, שכן הוא אינו כולל סניפים ומספר העובדים בו אפסי לעומת בנק מסורתי. יחד עם זאת הקמת בנק דיגיטלי כרוכה בלא מעט השקעה טכנולוגית. די לראות את פפר של בנק לאומי. לפי הערכות בפפר הושקעו מעל ל-300 מיליון שקל. לכך יש להוסיף את דרישות הרגולציה בנושא הון, הלבנות הון ועוד, שמכבידות על ההוצאות. אמנם בנק ישראל מנסה ללכת כמה שיותר לקראת היזמים, אבל גם לו יש גבולות. לצד ההוצאות יש לבחון גם את שורת ההכנסות - הבשורה המרכזית של הבנק הדיגיטלי היא מחירים נמוכים- בפפר למשל יש פטור מעמלות עו"ש. התוצאה היא שהמודל העסקי של בנק דיגיטלי אינו פשוט לפיצוח.

לכך יש להוסיף פרמטר נוסף - אמון הציבור. האם הציבור יסכים להפקיד את כספיו בגוף חדש ולא מוכר? התשובה לכך אינה טריוויאלית. יחד עם זאת, אם הגוף שיקים את הבנק הדיגיטלי יהיה גוף ותיק ומוכר כגון אחת מחברות הביטוח, אז אולי חסם זה יוסר. אולם בכל מקרה בנקאות אינה סלולר, אחוזי המעבר בין בנקים נמוכים, וגיוס לקוחות הוא תהליך סיזיפי, שידרוש מהגוף החדש להציג ערך מוסף אמיתי ללקוח.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמת"לא נכון להדיר בעלי שליטה במוסדיים מהגופים שבשליטתם"