עתירה נגד שקד: "הגבילה האפשרות להגיש ייצוגית נגד רמ"י"

האם שרת המשפטים, איילת שקד, עושה שימוש מתוחכם בסמכות שניתנה לה להרחיב את תחולת חוק תובענות ייצוגיות, על-מנת לצמצם את תחולתו על רשות מקרקעי ישראל - וזאת בניגוד לכוונת המחוקק? זאת הטענה שעומדת בבסיס עתירה שהוגשה נגד השרה לפני מספר ימים על-ידי עו"ד יאיר אברהם.

לפי הנטען בעתירה, שרת המשפטים חרגה מסמכותה בכך שהגבילה את העילות שבגינן ניתן להגיש תובענות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל, וקיים "חשש ממשי לכך שההחלטה על התקנת הצו התקבלה משיקולים זרים, נסתרים ולא ענייניים".

אברהם, עורך דין העוסק בתובענות ייצוגיות בתחומי המשפט האזרחי והפיסקאלי, ומיוצג על-ידי עורכי הדין דורון לוי ורונית ישראלי ממשרד עמית פולק מטלון ושות', טוען כי צו שהוציאה שקד לאחרונה, המייחד לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עילה ספציפית שבגינה ניתן להגיש נגדה תובענות ייצוגיות, מהווה "שינוי של כללי המשחק בהליכים ייצוגיים".

לשיטת העותר, בעוד שלשרת המשפטים ניתנה סמכות מיוחדת בחוק להוסיף על רשימת המקרים והעילות שבהן ניתן להגיש תובענות, הרי שהשימוש בסמכות על-מנת לייחד לרמ"י עילה ספציפית, תוך החרגתה מכל שאר המקרים המנויים בתוספת לחוק, "נעשתה באופן שרירותי ובחוסר סבירות קיצוני" ומהווה חריגה מהסמכות שניתנה לשקד על-ידי המחוקק.

בעתירה נטען כי מדובר למעשה במהלך מתוחכם מצדה של השרה, שעשתה שימוש הפוך בסמכות שניתנה לה. "ניסוח צו, כך שייחזה כלפי חוץ כאילו הוא מוסיף, אך בפועל גורע - איננו משימה כה פשוטה", טוען עו"ד אברהם. "ניכר כי לצורך השגת מטרה זו הושקעה מחשבה רבה, וכי במהלכה נשברו קולמוסים רבים. יש שהיו אומרים שמדובר כאן בניסוח שהוא בגדר יצירת אומנות. אחרים היו אומרים שמדובר פה בלא פחות ממלאכת מחשבת של הטעיה". ובהמשך נכתב: "שרת המשפטים ביקשה לקנות לעצמה סמכות להרחיב את ההגנות הקבועות בהוראות החוק הראשי ובכך לצמצם את זכות הגישה לערכאות".

רשות ייחודית עם דין מיוחד

חוק תובענות ייצוגיות מקנה לשרת המשפטים סמכות להוסיף לתוספת השנייה לחוק, באישור ועדת חוקה של הכנסת, ולאחר התייעצות עם שר האוצר. התוספת השנייה מונה את רשימת המקרים שבהם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. מאחר שמדובר ברשימה סגורה, לא ניתן להגיש תובענה במקרה שלא נמנה עם רשימת המקרים של התוספת.

במסגרת הצו הנדון קבעה השרה כי יתווסף סעיף נוסף לתוספת, שיקבע כי ניתן להגיש "תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה שלא כדין..."; ובהמשך נכתב כי "תביעה כאמור נגד רמ"י... תוגש לפי פרט זה בלבד" - המשמעות היא החרגת רמ"י מכל האפשרויות האחרות להגשת תובענה ייצוגית נגדה, המנויות בסעיפים האחרים בתוספת.

לטענת העותר, המשמעות של התיקון, ושל החרגת רמ"י מרשימת המקרים הנוספים המנויים בתוספת לחוק, הוא הפיכה של המינהל "לרשות ייחודית, שדין אחד, יחיד ומיוחד יחול עליה", כך לשיטתו, רמ"י תזכה למעשה לפטור גורף בניגוד לכל יתר רשויות המדינה ובניגוד לכל עסק אחר, משורה של מקרים, לרבות מהשבת סכומים שנגבו בגין פעילותה העסקית מסחרית.

לאור זאת, צוין בעתירה כי "התיקון מתמרץ את המינהל לנקוט בפרקטיקות שנויות במחלוקת בניסיון להשיא את רווחיו, וזאת מתוך ידיעה שהוא יהיה זכאי להגנות משמעותיות בכל הנוגע להליכים ייצוגיים. זאת, גם מתוך ידיעה שרבים מהציבור חוששים לנקוט בהליכים נגד המינהל מסיבות שונות, ובלשון ציורית - לא ששים 'לתחוב את ראשם ללוע הארי'".

בהמשך נכתב כי "התנהלות משרד המשפטים, על דרך של מתן 'חסינות' פרסונאלית לרמ"י, בלתי סבירה עד כדי חשש ממשי לכך שההחלטה על התקנת הצו התקבלה משיקולים זרים, נסתרים ולא ענייניים".

לסיום, צוין בעתירה כי קיימת הצדקה לדון בה, שכן היא "מעוררת שאלה עקרונית ובעלת חשיבות ציבורית רבה, שכן היא נוגעת ללב-לבה של התובענה הייצוגית המינהלית ונוגעת לעיקרון חלוקת הסמכויות וההפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת".

עוד נכתב כי התיקון שאותו מבקש העותר לבטל "צפוי להיות תקדים מסוכן וחמור ביותר. הוא עלול להוביל אותנו במדרון חלקלק שבסופו הרשות המבצעת תרוקן מתוכן את מכשיר התובענה הייצוגית".

ממשרד המשפטים נמסר: "העתירה הוגשה לפני ימים אחדים בלבד. תגובתנו תימסר לבית המשפט, כמקובל".