קולנוע | "הנוקמים: מלחמת האינסוף" הוא אפוס מורכב וסוחף

סרט אחד, עשרה גיבורים, לפחות חמישה קווי עלילה שונים, ובתוך כל זה איזון של קומדיה ואקשן, רגש וקידום העלילה • חבל שיש רק תחושה של פחדנות בסוף • ביקורת

הנוקמים: מלחמת האינסוף / צילום: באדיבות פורום פילם
הנוקמים: מלחמת האינסוף / צילום: באדיבות פורום פילם

לפני הכול צריך להבין כמה הדבר הזה מורכב לעשייה. האחים אנתוני וג'ו רוסו, שהתקבלו ליקום גיבורי העל של דיסני-מארוול בסרט "קפטן אמריקה: חייל החורף", כאשר מאחוריהם ניסיון קולנועי דל למדי, התבקשו להביא בסרט החדש, "הנוקמים: מלחמת האינסוף", נקודת שיא למהלך קולנועי שמתגלגל במשך 18 סרטים המתפרסים על פני עשור.

השניים לקחו על עצמם משימה להרים סרט אחד שבו מאוגדים מעל לעשר מהדמויות הפופולריות בתרבות העכשווית, לפחות חמישה קווי עלילה שונים, ובתוך כל זה לאזן את הקומדיה ואת האקשן, את הרגש ואת קידום העלילה. כך שגם אם מזמן איבדתם עניין בגיבורים האלו, או שמעולם לא היה לכם כזה, גם אם אנחנו מבינים שמדובר בפס ייצור של להיטי פופ - אי אפשר שלא להעריך את היכולת של האחים רוסו לבנות אפוס קוהרנטי וסוחף.

מאירועי הפרקים הקודמים: קבוצת גיבורי העל הידועה כ"הנוקמים" עברה משבר לאחר שהממשל נלחץ מהכוח שלהם ורצה לכפוף אותם לרגולציה פוליטית. איירון מן היה בעד, קפטן אמריקה התנגד וירד למחתרת עם האלמנה השחורה והפלקון; האל הנורדי ת'ור איבד את כל ממלכתו ויחד עם הענק הירוק ושארית הפליטה של עמו החל להסתובב בחלל ולחפש מקום מקלט; תלמיד בית ספר מברונקס התגלה כספיידרמן; באפריקה, יורש העצר של וואקנדה הפך להיות הסרט הכי מצליח של השנה עד כה ("הפנתר השחור"); ועכשיו כל חלקי הפאזל הזה - יחד עם שומרי הגלקסיה ודוקטור סטריינג' - התנקזו למלחמה באיום הגדול ביותר: ת'אנוס, יצור סגול עור בעל שיגעון גדלות קטלני, שהתקדם בחיפושיו אחר שש אבני האינסוף, שיהפכו אותו לדבר העוצמתי ביותר ביקום.

בניגוד למוניטין הצבעוני והקליל מדי שצברו הסרטים עד כה, "הנוקמים: מלחמת האינסוף" נפתח באחת הסצנות האפלות בתולדות מארוול: היוצרים מנסים לשכנע אותנו שהכול יכול לקרות ושאף אחת מהדמויות איננה בטוחה במשחק הזה. זה אחד הדברים המרכזיים שהופכים את הסרט למסעיר באופן יחסי, אבל עדיין זכור לנו שהמותג הזה יקר וחשוב מדי לדיסני בשביל פשוט להתחיל לחסל את הגיבורים שמניבים רווחים של מיליארדי דולרים בכל שנה. זאת, והעובדה שבסרט משובצת אבן ששולטת בזמן, לא מייצרים תחושה של סיכון גבוה מדי. בנוסף לכך כמה מהנוקמים האהובים לא מקבלים זמן מסך מספיק (איך האלמנה השחורה שוב נדחקת הצידה?) ויש כמה קווי עלילה שחוזרים על עצמם: נסו לספור, למשל, כמה דמויות בסרט עומדות בפני הדילמה אם להקריב את יקיריהן למען מטרה נעלה; אני ספרתי ארבעה, ויכול להיות שפספסתי.

בגלל העומס של "הנוקמים: מלחמת האינסוף" המעידות הקטנות נאבדות בשצף הרב. אומנם יש תחושה של פחדנות תאגידית בסוף, אבל הדרך לשם מהנה במיוחד, ות'אנוס הוא ללא ספק הרשע המארוולי הטוב ביותר שהיה לנו.