"תנו לאינפלציה לזחול בשקט בחזרה למעלה"

האנליסטים לא יודעים האם בנק ישראל יעלה את הריבית כבר ב-2018, אבל מסכימים על כך שמדובר בצעד בעייתי

יעלה או לא יעלה את הריבית עד סוף השנה? בין האנליסטים העוקבים אחר בנק ישראל מתנהל לאחרונה ויכוח ער סביב השאלה הזו שלבשה ממדים כמעט שייקספיריים, כאשר כל טיעון ואמירה של הבנק המרכזי זוכים לפירושים מנוגדים. הבנק עצמו מתעטף בשתיקה ואינו מתערב במחלוקת, ככל הנראה מתוך תפיסה שהעמימות משרתת את מטרותיו.

התשובה הראשונית לשאלה נראית פשוטה, אך רק לכאורה: בנק ישראל עצמו "צופה" שהריבית תעלה עד סוף השנה פעם אחת מ-0.1% ל-0.25%, ותסיים בכך שלוש שנים וחצי של קיפאון. אלא שבמחנה הספקנים "לא קונים" את האמירה הזו של הבנק ומציינים כי מקורה בתחזית של חטיבת המחקר ולא בוועדה המוניטרית, שהיא הגוף האחראי על קביעת הריבית. אין לייחס לתחזית שום תוקף מחייב טוענים הספקנים. לעומתם, אנליסטים ממחנה המאמינים בהעלאה אחת, טוענים כי לא מדובר בתחזית אקדמית של חוקרי הבנק אלא בהצהרה שעליה חתומה הנגידה עצמה. הספקנים דוחים זאת ומציינים כראייה כי גם בשנה שעברה הציגה חטיבת המחקר תחזית דומה להעלאת ריבית אחת, שלא התממשה.

הנושא הבא שעליו מתנהלת מחלוקת ערה הוא הסיכוי להיווצרות תנאים להעלאת ריבית. בתדרוך האחרון לתקשורת שנערך ב-16 לאפריל הבהירה קרנית פלוג בתשובה לשאלת "גלובס", מהם שני התנאים שבהתקיימם צפויה להתקבל החלטה על העלאת ריבית: כאשר האינפלציה תיכנס לתוך תחום היעד "קדימה" ו"אחורה". תחום היעד של האינפלציה הוא בין 1% ל-3%. כשהשתמשה בביטוי קדימה ואחורה התכוונה פלוג למצב שבו קצב עליית המחירים ב-12 החודשים שקדמו למועד ההחלטה יהיה גבוה מ-1% ובנוסף גם הציפיות ל-12 החודשים קדימה יהיו באותו מועד גבוהות מ-1%.

נכון להיום שתי הדרישות אינן מתמלאות. נכון למארס, קצב עליית המחירים 12 חודשים אחורה עומד על 0.2% בלבד והציפיות לאינפלציה, כפי שהן מתומחרות בשוק ההון, עומדות על 0.9% בממוצע. ואולם קצב האינפלציה "אחורה" צפוי להתגבר משמעותית בחודשים יולי-אוגוסט מסיבה טכנית: המדדים בחודשים יוני-יולי 2017 היו נמוכים במיוחד, כך שברגע שיוצאו הקצב צפוי לזנק לסביבות 1.2%. במקביל סבור האנליסט יונתן כץ, אסטרטג מאקרו, לידר שוקי הון, כי גם התנאי השני - הציפיות "קדימה" - עומד להבשיל. לדבריו זה יכול לקרות כתוצאה ממתיחות ביטחונית שתביא לפיחות בשקל, המשך התייקרות מחירי הנפט והציפיות לתגובה על העלאות הריבית של הפד.

מעבר לכך מציין כץ כי "אם הציפיות האינפלציוניות זינקו לאחרונה בתוך זמן קצר מאד מסביבות 0.4%-0.5% ל-%0.9 אז אפשר לומר שאנחנו במגמה מאוד ברורה של התגברות בציפיות, מגמה שלא צפויה להסתיים בעתיד הנראה לעין". לעומת כץ, אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של מיטב דש, סבור כי בנק ישראל לא ימהר להעלות ריבית גם אם התרחיש שעליו מדבר כץ יתממש - וזאת מתוך הבנה של הבנק שמדובר בהתגברות זמנית בלבד בקצב האינפלציה (כתוצאה מהוצאת מדדי יוני-יולי 2017) כשבפועל קצב האינפלציה האמיתי עדיין רחוק מ-1%.

מה שמעניין במחלוקת הזו היא ששני הצדדים מסכימים בנקודה אחת: העלאת ריבית השנה תהיה טעות. "העלאת ריבית תהיה צעד תמוה", אומר כץ, "אחרי שבנק ישראל פספס את יעד האינפלציה ארבע שנים ברציפות איזו סיבה יש לו למהר? למה לדכא את הפיחות? למה להתחיל מיד מדיניות מרסנת? תנו לאינפלציה לזחול בשקט בחזרה למעלה".