ריבית הליבור הדולרית עולה – לשם שינוי בלי פאניקה

שלא כמו ב-2008 ובמשבר היווני ב-2012, הפעם העלייה בעלויות ההלוואה נובעת מכך שהאוצר האמריקאי מנפיק יותר אג"ח - ולא מחששות בנוגע לבריאותם של הבנקים

ריבית / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ריבית / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשוקי ההלוואות לטווח הקצר בארה"ב, מדד חשוב של מצוקה מצוי ברמתו הגבוהה ביותר מאז משבר החובות האירופי - אבל הפעם, אין סימני פאניקה.

עד לאחרונה, בהלה בשוקי האשראי הקצר אותתה שהבנקים מפסיקים לתת אמון אחד בשני, תוך שהם חוסמים מימון שנחוץ למשקיעים, מה שמוביל למימושים גדולים בשוקי ההון. זה קרה אחרי קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס לפני עשור, ואחרי שיוון הייתה על סף פשיטת רגל ב-2012.

הפעם, הסיבה לעליית המדד הזה של מצוקה, שתיכף נגיע אליו, היא "שקטה" יותר, אומרים אנליסטים ומשקיעים: האוצר האמריקאי מנפיק יותר שטרי חוב קצרי מועד. במקביל, הפדרל ריזרב מוכר חלק מהאג"ח שהוא קנה במסגרת מדיניות ההקלה הכמותית שהסתיימה. פירוש הדבר הוא ששוק הכספים הדולרי העולמי מסתגל לתנאים החדשים של צמצום המעורבות חסרת התקדים של הבנקים המרכזיים, בייחוד הפדרל ריזרב.

המחיר שהבנקים משלמים על הלוואות ללא ביטחונות מבנקים אחרים הוא הריבית הבין-בנקאית שנקבעת בלונדון, ריבית ליבור הידועה (Libor). מאחר שהריבית הזו צמודה למדי לריבית שקובע הפדרל ריזרב, עלייה יחסית בריבית הליבור היא במקרים רבים סימן למתח במערכת הבנקאית, ובשוק הכסף שנשען על הלוואות לטווח קצר.

עלייה בפער בין הליבור לריבית הפד

זהו מדד המצוקה שהזכרנו למעלה: המרווח בין ריבית הליבור הדולרית לשלושה חודשים וציפיות השוק לריבית הקצרה שיקבע הפד בעוד שלושה חודשים. המרווח הזה התרחב לשיא מאז משבר החובות האירופי, מעל 0.5%, 0.1% בתחילת השנה.

עלייה דומה אך קטנה יותר בריבית הליבור נרשמה ב-2016, כאשר נכנסו לתוקף בארה"ב רגולציות חדשות שמעניקות יתרון לקרנות שוק הכסף שמשקיעות רק בשטרי חוב ממשלתיים. הכללים הללו אחראים במידת מה גם לעליית ריבית הליבור כעת, כי הם ממשיכים לעודד קנייה של שטרות (אג"ח קצרות) של האוצר על פני אג"ח קונצרניות (של חברות ועסקים), כך אומרים מנהלי קרנות.

למשקיעים יהיו כעת גם יותר אג"ח אוצר אמריקאיות לקנייה: אחרי חתימת התקציב הפדרלי בפברואר, הנפיק האוצר אג"ח חדשות בסך יותר מ-100 מיליארד דולר. המרווח מול ריבית הליבור התרחב, מפני ש"פעילי השוק התחילו לצפות מהאוצר האמריקאי להגדיל את הנפקת שטרי האוצר, כדי לעמוד בצרכים שלו בטווח הקצר", אמר קסביה גנדן, מנהל השקעות בשוק הכספים (שוק ההון לטווח קצר) בחברת ניהול הנכסים של בנק BNP פאריבה.

אבל אין סימן לכך שהמתח הזה, כביכול, בין הבנקים, משפיע על שוקי הון אחרים. שוקי האג"ח הקונצרניות נשארו שקטים. מניות הבנקים עקפו השנה את ביצועי שוק המניות, ונגזרי האשראי לא משקפים שינוי בתפיסת איכות האשראי של בנקים.

"אני לא יכול לראות בעיית מימון גדולה בשוק", אמר בהאנו באוויה, אסטרטג בבנק UBS. "כשהאשראי נתקע, לא רואים סימפטום אחד, אלא כמה סימפטומים". היצע מוגדל של שטרי (אג"ח) אוצר יכול אפיל להיות שינוי מבורך למשקיעים רבים, שבמשך שנים התלוננו שהם לא יכולים להשיג די ניירות ממשלתיים כדי לאחסן בבטחה את המזומנים שלהם, כאשר הבנקים המרכזיים השתלטו על השוק.

כעת, כשהפד מוכר אג"ח אוצר והאוצר מנפיק עוד שטרי חוב, השוק פשוט חוזר אולי למצבו הרגיל מהעבר.

אז מהי הסיבה לעליית הליבור?

שטרי אוצר נתפסים על-ידי משקיעים כסוג של כסף שמנפיק הבנק המרכזי - אבל אפשר לקנות אותם - ולהשתמש בהם כביטחונות להלוואות - גם מחוץ לארה"ב, מה שיוצר ביקוש נוסף, ודוחף את התשואות שלהם בהרבה מתחת לריבית על כסף.

הציפיות לעוד היצע של שטרי אוצר בשוק העלו את תשואות השטרות לשלושה חודשים מעל הריביות שקובע הפדרל ריזרב, לראשונה מאז שנת 2014. המגמה הזו, ולא החששות לבריאותם של הבנקים, היא הסיבה לעליית ריבית הליבור, אומרים אנליסטים וסוחרים, מפני שהבנקים קובעים בדרך כלל את ריבית ההלוואות ללא ביטחונות מעל ריבית ההלוואות עם ביטחונות בשוק.

הפערים צפויים להצטמצם כאשר הבנקים והמשקיעים ינסו להרוויח מהם, אומרים אנליסטים.

יש, כמובן, כמה משקיעים שחוששים ממצוקת מימון של חברות אמריקאיות שמחזירות את הרווחים שהן צברו בחו"ל לארה"ב, כדי ליהנות מהקלת המס החדשה של ממשל טראמפ. משקיעים אחרים חוששים שמכירת אג"ח על-ידי הפדרל ריזרב תייקר את נטילת ההלוואות עם גידור סיכוני מט"ח.

"לחצי המימון צריכים לעבור הקלה באפריל, כאשר האוצר יצמצם זמנית את היצע שטרי החוב שלו", כתבו מארק קבנה ואוליביה לימה, אסטרטגים של בנק אוף אמריקה מריל לינץ', ללקוחותיהם השבוע. "אבל אנחנו מאמינים שהאי-ודאות בשוקי הכסף קצר-הטווח לא תאפשר חזרה מהירה לרמות התשואה ששררו במשך רוב חודשי הסתיו בשנת 2017".