פרץ רגב, מנכ"ל פייפאל: "מנהלים בית קרייריסטי, הייטקיסטי"

אני: אוהב להתנסות, מונע מטכנולוגיה, לא פוחד משינויים. אני קרוי על שם אחיו של אמא שנפל במלחמת יום כיפור. בצבא קראו לי פרץ כי היו בטוחים שרגב זה שמי הפרטי.

משפחה: סבא וסבתא מצד אמא ברחו בנפרד מפולין לכיוון רוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. הם שהו שם במחנות עבודה ועסקו בכרייה. הם הכירו אחרי המלחמה, הועברו למחנות עולים בגרמניה וב-49' עלו לרמלה עם אמא, שהייתה תינוקת. סבא עבד באגד עד שיצא לפנסיה וסבתא גידלה את הילדים. סבא וסבתא מצד אבא מגיעים גם הם מפולין. הם התחתנו לפני המלחמה וברחו לרוסיה. אחרי המלחמה הם הגיעו למחנות העולים בגרמניה, עלו לארץ, נשלחו למעברה בקריית מוצקין ומשם עברו ללוד. סבא עבד ברכבת כל חייו וסבתא עבדה בלשכת התעסוקה העירונית.

הורים: נפגשו במסיבה במהלך השירות הצבאי, התחתנו והתיישבו בלוד. אבא, רואה חשבון בהשכלתו, עבד במשרד קסירר, אחר כך היה סמנכ"ל הכספים בכלל סחר, סמנכ"ל בחברה לישראל אצל אייזנברג, ניהל חברות בקבוצה וכיהן כיו"ר בכמה מהן, ובמקביל היה נשיא רוטרי בלוד. הוא היה פעיל בפוליטיקה המקומית, היה ממלא מקום ראש העיר ומנכ"ל העירייה.

ילדות: לוד, ארבעה ילדים, חיים מאוד נוחים. לא הייתי מחליף את לוד בשום מקום אחר. נכון, הייתי חשוף לדברים שליליים, כולל פשע, אבל עשיתי את הבחירות שלי. למדתי במגמה ריאלית והייתי במסגרות של מחוננים.

מחשבים: אחרי כמה חודשים בקורס טיס עברתי ליחידה מובחרת בחיל האוויר, במסגרתה נחשפתי בפעם הראשונה לניהול. כשהשתחררתי, התלבטתי מה ללמוד, וכשחשבתי על מחשבים, החלטתי להבין במה מדובר דרך הרגליים והתחלתי לעבוד כאורז בחברת "פי.סי. סופט". מהר מאוד מצאתי את עצמי בתפקיד מציג התוכנה בכל מיני מקומות בחו"ל, מה ששבר לי את הקונספציה כאילו איש מחשבים יושב כל היום מול מסכים, וגרם לי להתאהב בתחום.

לימודים: המרכז הבינתחומי בהרצליה. במקביל עבדתי בסטארט-אפ שעסק במודלים תלת ממדיים. הייתי שם ארבע שנים וכשהחברה סגרה את המשרד שלה בארץ, הייתי צריך להחליט אם לעבור למטה בניו יורק. החלטתי להישאר וללכת למרקורי.

מרקורי: התחלתי כמהנדס תוכנה ובמקביל למדתי MBA במכללה למנהל עם התמחות בניהול חברות הייטק. משם התקדמתי לניהול צוות והתקדמתי עוד ועוד. כשהחברה נמכרה ל-HP הייתי כבר דירקטור אחראי על כמה קבוצות פיתוח, אחראי על כ-150 איש. ידעתי לדחוף מהר לתוצאות, בגלל הניסיון שהיה לי בסטארט-אפ. זה היה בית ספר מעולה לניהול ואחרי 12 שנים הרגשתי שמיציתי וחיפשתי משהו אחר.

עדי: אשתי, מנהלת מוצרים במייקרוסופט, אהבת חיי, האישה הכי מוכשרת שאני מכיר. הכרנו במרקורי כשהייתה בקיוב לידי. אנחנו מנהלים בית קרייריסטי, הייטקיסטי, מגדלים שלושה ילדים בהוד השרון.

פייפאל: הגיעה אליי הצעה להיות ראש מערך התוכנה של ניהול הסיכונים הגלובאליים, שמאתר את הנוכלים שמוכרים מוצרים פגומים או גובים כסף ולא שולחים מוצר. כשהביאו אותי לחברה חיפשו מישהו עם פוטנציאל ניהולי וכשהמנכ"ל פרש, מוניתי במקומו ובמקביל אני ממשיך בתפקידי הקודם. הגיל שלי הוא לא פונקציה, כי אנחנו נמצאים בתקופה שבה המקצועיות היא העיקר.

הונאה: מקצוע. יש אנשים במתפרנסים מזה. התפקיד שלנו הוא למנוע אותה בכל דרך.

קנייה בתשלומים: שירות חדש. הישראלי אוהב לפרוס לתשלומים, אז ענינו על הצורך.

ביטול פטור על קניות מקוונות: יקשה על היכולת להתחרות על המחיר ויעלה את יוקר המחיה.

סגירת משרד בבאר שבע: ראינו צורך לרכז את כל העובדים שלנו במקום אחד, במרכז המו"פ ודאטה סיינס, שמשפיע על כלל העולם - בתל אביב.

מכבי תל אביב: אוהב מילדות. ימי חמישי טאבו - כולם ליד הטלוויזיה, וכשנולדו הילדים זה הפך לבילוי חברתי.

פנאי: סקי פעם בשנה עם הילדים, טיולים בארץ, בישול ואפיה ולראות את הילדים משחקים כדורסל בחוג.

תפיסת עתיד: להיות בכל מקום שבו אני יכול להשפיע, בחברה גלובאלית כמו פייפאל, שהיא בית מדהים עם חזון.