יצרני המלט: העלאת הבלו לא תתרום לשיפור איכות הסביבה

האוצר מתכוון להעלות את הבלו על הפטקוק בשיעור ניכר, בטענה שמדובר בחומר מזהם וכן כדי להמריץ את תעשיית המלט המקומית לעבור להשתמש בגז טבעי במקום בפטקוק ■ לדברי יצרני המלט, הגז מחליף את המזוט ולא את הפטקוק בתהליך הייצור של המלט

התוכנית של משרד האוצר למסות את הפטקוק, חומר בערה המשמש בתהליך הייצור של מלט, נועדה לתמרץ את יצרניות המלט המקומיות, נשר והר-טוב, לעבור לגז טבעי. זאת למרות שמחיר הגז הטבעי גבוה יותר ולמרות שרוב תעשיות המלט באירופה ובארה"ב עושות שימוש נרחב בשריפת פטקוק.

על רקע כוונת האוצר להעלות את הבלו על הפטקוק מ-46 שקל לטון ל-216 שקל לטון מינואר 2019, הודיעה לאחרונה חברת מלט הר-טוב כי היא תיאלץ לסגור את המפעל שלה ליד בית שמש ולפטר את 120 העובדים שהיא מעסיקה. לטענת הנהלת החברה, בדיקה שעשתה העלתה כי חיבור המפעל לרשת הגז הטבעי יתאפשר לכל המוקדם בעוד כשנתיים, וממילא הגז הטבעי שיזרום אליה לאחר השקעה של עשרות מיליוני שקלים מצדה - יוכל להוות תחליף לשריפת מזוט ולא לשריפת פטקוק במסגרת תהליך הייצור. "כל תעשיות המלט בעולם עדיין משתמשות בפטקוק כחומר עיקרי להפעלת הכבשנים בתהליך הייצור, ובאף מקום אין מיסוי אגרסיבי כל כך כפי שעומד להיות בישראל. בכלל, מי שמנסה להציג את הגז הטבעי כחלופה לפטקוק - טועה ומטעה", טען בכיר בחברה.

"שיקולים לא סביבתיים"

באוצר מנמקים את ההחלטה להעלות את הבלו על הפטקוק בכך שמדובר בחומר שמזהם את הסביבה, ותחשיבים שעשה המשרד להגנת הסביבה העלו כי העלות לטיפול בפליטות של 2CO היא 405 שקל לטון - כך שהבלו על כל טון של פטקוק עדיין נמוך ביחס לנזק הסביבתי שהוא גורם.

גורמים בתעשיית המלט דוחים את ההסבר בתוקף וטוענים כי מס ייעודי שיושת רק על תעשייה זו לא ישיג תועלת סביבתית. גורם מקצועי בתעשיית המלט הסביר ל"גלובס" כי בתהליך הייצור הייחודי של מלט, גופרית וחומרים אחרים שנמצאים בפטקוק נספחים בתוך כבשן ביחד עם חומרי גלם אחרים - כך שאין כל חשיבות לפליטות של מזהמים לאוויר. "מישהו באוצר רוצה לסגור פינה בתוכנית התקציבית ומשית על תעשיית המלט עלויות נוספות של 50 מיליון שקל בשנה. שלא יספרו לנו אגדות ושלא יגידו שהשיקולים הם שיקולים סביבתיים", אמר הגורם ל"גלובס".

גורמים בתעשייה הזהירו כי בעוד שהמדינה לא תשיג כל הישג משמעותי בתחום הסביבתי בזכות ייקור הפטקוק, הטלת המס תסב נזק ישיר ועקיף למפעלים. כך, כושר התחרות שלהם תיפגע אל מול היבוא הנרחב של מלט שהולך ומתרחב ומאיים ממילא על מלט הר-טוב, ופוגע בשיעור של עשרות אחוזים גם בנשר.

יצרניות המלט הישראליות טוענות שגם כך יש יבוא בהיצף של מלט מטורקיה ויוון, על ידי חברת סימנט איי.אס, שמשווקת את המלט בישראל במחירים נמוכים, המאיימים על הייצור המקומי. על רקע החשדות האלה, הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה מנהל חקירה מקיפה בחשד ליבוא בהיצף של מלט מטורקיה ומיוון - מדינות שבהן היצרנים לא נדרשים לשלם מס גבוה על פטקוק.

ממשרד האוצר נמסר: "הפטקוק הוא אכן חומר מזהם ולפי נתוני המשרד להגנת הסביבה העלות החיצונית האמיתית של פליטת גזי חממה עומדת על יותר מ-400 שקל לטון. עם זאת, הצעת האוצר היא להעלות את הבלו מ-46 שקל ל-216 שקל לטון פטקוק. במדינות רבות שיעור השימוש בגז טבעי כחלק מסל הדלקים בהליך ייצור המלט גבוה משמעותית משיעור השימוש של חברת נשר בגז טבעי.

"לעניין מלט הר-טוב, חברת חלוקת הגז מעריכה כי ביכולתה לספק לה גז טבעי בתוך שנה וחצי מיום חתימת המפעל על הסכם חלוקה. המס מיועד לעלות רק בינואר 2019, פער הזמנים שבו יאלץ המפעל לצרוך פטקוק בלבד ולא גז טבעי אינו ממושך. עם זאת, המפעל טרם חתם על הסכם צריכת גז טבעי - משיקוליו".