המידע על בריאות הציבור בישראל - סוג של משאב טבע

למרות הביקורת עליו, מיזם הבריאות הדיגיטלית שמקדם נתניהו הוא הזדמנות ■ דעה

בריאות / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בריאות / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לפני כמה שבועות חשף ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, בכנס הכלכלי העולמי בדאבוס את מיזם הבריאות הדיגיטלית שהוא מוביל. הנושא עלה לכותרות סביב טענות על עבירה על חוק המכרזים - שאלה משפטית שאינה במוקד המאמר הזה. ברמה המהותית, הביקורת מפספסת מגמה עולמית שהמכרזים כיום מתנהלים הפוך. יזמים וחברות טכנולוגיה ענקיות, כגון גוגל, אמזון ועוד, מנהלים מכרזים וירטואליים בין מדינות כדי לבחור איפה כדאי להם לפעול. ישראל צריכה לעמול ולחדש כדי לנצח במכרזים הללו ולמשוך את יוזמות העתיד כדי שיהיו מבוססות אצלנו. בריאות דיגיטלית היא דוגמה מצוינת לכך.

בכל העולם, מדינות וערים מתחרות על משיכת חברות. למשל, אמזון מנהלת בימים אלה תחרות בין 20 ערים בארה"ב על מיקום המשרדים המשניים שלה. ישראל, בעזרת המדען הראשי, אוכלוסייה משכילה, ותרבות יזמית הצליחה לבנות מרכז טכנולוגי עולמי שמייצר מחצית מהיצוא שלנו. אבל כמו בכל שוק תחרותי, קמים חקיינים - בדמות מדינות שסוגרות את הפער, נותנות הטבות מס מעולות - וישראל המובילה צריכה לחדש כדי לשמר את הפער האיכותי בינה לבין מדינות אחרות.

מיזם הבריאות הדיגיטלית שנחשף עכשיו הוא דוגמה לחידוש כזה. בעיניי, הבריאות הדיגיטלית היא הגז הטבעי הבא של ישראל. האוצר האמיתי של ישראל טמון לא בקרקעית הים, אלא בבסיסי הנתונים של קופות-החולים - שהם מהגדולים ביותר בעולם. הדאטה (מידע ונתונים) של קופות-החולים בארץ הוא משאב עולמי אדיר, בשל מבנה המערכת הציבורית בארץ. בניגוד לרוב העולם, אצלנו מבטח גדול אחד מטפל ברוב "לקוחותיו" מיומם הראשון ועד האחרון. המבטח הזה גם מכסה טיפול מונע בקהילה, רפואה ראשונית בקליניקות, ואשפוז במערכת אחת אינטגרטיבית. כך התגבש תחת ידינו אוצר יקר בדמות מאגר נתונים אחודים שאין לאף גוף אחר, על מיליוני מטופלים לאורך עשרות שנים. הנגשת בסיס הנתונים הזה מעלה גם שאלות של פרטיות והגנות סייבר, שעל מובילי המיזם להתמודד איתם ובלעדיהם אסור להניע אותו קדימה. אבל יש כיום פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים לקלף כל פרט מזהה מבסיס הנתונים, ולתת הגנת פרטיות חזקה מאוד.

פתיחת בסיס הנתונים האדיר הזה ליזמים, לחוקרים ולחברות גדולות מאפשרת האצה בפיתוח רפואה דיגיטלית - בין שזה התאמת טיפול אישית לשיפור תוצאות הטיפול, ובין שזה פיתוח חיישנים ואלגוריתמים לזיהוי מוקדם של בעיות במהירות כפולה לפחות על-ידי גישה לנתונים.

פתיחת הנתונים תייצר גם הכנסות נוספות למי שיספק אותם - מערכת הבריאות הציבורית. נדרשת כאן בנייה מדוקדקת של מערכת תמלוגים שתייצר הכנסות משמעותיות ללא הכבדה מוגזמת על החברות. ישראל כבר הוכיחה יכולת לעשות זאת ב"רשות החדשנות", ומצליחה לייצר הכנסות של מאות-מיליוני שקלים לשנה ויותר. במקרה זה, למשל, לטובת הגדלה משמעותית של סל התרופות בתמורה לדאטה. כך שהנהנים ממיזם הבריאות המוצע לא יהיו רק אנשי ההיי-טק, אלא כלל האוכלוסייה שנסמכת על מערכת הבריאות הציבורית.

היות שאין לנו כיום גלי עלייה של מהנדסים כפי שהיו בעבר, מערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת בתחרות עולמית קשה, ואפילו את מודל המדען הראשי המבריק שפותח מחקים במדינות אחרות - אנחנו חייבים להמציא את עצמנו מחדש, ולייצר בכל כמה שנים יתרון תחרותי משמעותי לתעשיית ההיי-טק שלנו. פתיחת בסיסי הנתונים הרפואיים תחת הגנת פרטיות חזקה, היא הזדמנות ליצר תעשיית בריאות דיגיטלית מובילה, ובו-זמנית להביא הכנסות למערכת הבריאות הציבורית המשוועת למימון.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת ארליסנס ומרצה באוניברסיטה העברית.