"תחום מדעי הרוח נמצא בתקופת התחדשות - לא במשבר"

מספר הסטודנטים שלומדים בפקולטות למדעי הרוח נמצא בירידה מתמשכת - כך מאשררים נתונים חדשים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) השבוע. אם בעבר הדעיכה היתה רק בצמיחה איטית יותר של מספר הסטודנטים, ב-12 השנים האחרונות מדובר גם בירידה במספר אבסולוטי של הסטודנטים.

אחת הסיבות לכך היא הצטרפותן של המכללות האקדמיות בשנות ה-90, שם לימודי מדעי הרוח הם שוליים יחסית, אך אי אפשר לתלות את הסיבה רק בכך - הסטודנטים מחפשים מקצועות פרקטיים, ופחות מוצאים את מבוקשם בפקולטות למדעי הרוח. כך, ב-1984 עמד שיעור הסטודנטים למדעי הרוח על 23%, ובתשע"ז (2017) הוא עמד על פחות מ-8%. באוניברסיטאות בלבד - שם כאמור לומדים מרבית הסטודנטים בתחום - הגיע שיעורם ל-14%.

 ירידה במספר הסטודנטים למדעי הרוח

"כבר 100 שנה מדברים על משבר בתחום מדעי הרוח, זה משהו בדנ"א של התחום והשיח עליו. אני בכלל לא חווה היום את המצב של מדעי הרוח כמשבר, אלא כהתחלה של נסיקה", כך אמר פרופ' דרור ורמן, דיקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ל"גלובס".

"בדיקה של שיעור הלומדים במדעי הרוח מכלל הסטודנטים והשוואתו ללפני 20 שנה הוא נתון מטעה מכיוון שהוא מתייחס לתקופה שבה פתחו עוד עשרות מוסדות לימוד. מספר הסטודנטים הוכפל ולכן החלק היחסי יורד. הנתון שרלוונטי יורד הוא הירידה במספרים אבסולוטיים - 20% בעשור האחרון - אבל מדובר בירידה קטנה בכל שנה, ולפחות אצלנו היא נעצרה. אנחנו כן רואים אצלנו באוניברסיטה עלייה של סטודנטים לתארים מתקדמים, כך שהמחקר הולך ומתפתח".

ורמן גם ציין כי פתיחת המכללות הפכה את הסטודנטים למדעי הרוח לאיכותיים יותר. "פעם תלמידים שלא התקבלו ללימודי משפטים באוניברסיטה הלכו ללמוד בפקולטה למדעי הרוח. היום יש להם הרבה יותר אלטרנטיבות, ולכן מי שמגיע למדעי הרוח איכותי יותר".

הנתונים של הלמ"ס מראים כי ב-20 השנה האחרונות נרשמה ירידה במספר הסטודנטים בתחומים כמו ספרות והיסטוריה, אך נרשמה עלייה בתחומים כמו לימודי מזרח אסיה, ולימודי תרבויות ובלימודים כלליים במדעי הרוח. בתשע"ז, אחד מכל שלושה סטודנטים למדעי הרוח למד לימודים כלליים. לעומת זאת, 30 שנה קודם, בסוף שנות השמונים, רק אחד מכל עשרה סטודנטים למד לימודים כלליים במדעי הרוח.

גוגל: ידע מקצועי הוא לא הכי חשוב

מחקר שערכה חברת גוגל, והוצג בכתבה ב"וושינגטון פוסט" בחודש שעבר, בחן את המועסקים בחברה במשך כ-15 שנה - מ-1998 ועד 2013. התובנות היו מפתיעות - דווקא הידע של המועסקים (מתמטיקה, מדע, טכנולוגיה והנדסה) היה מאפיין הניבוי האחרון בחשיבותו להצלחת עובדים שגויסו, מתוך 8 מאפיינים. מאפיינים חשובים יותר היו בין השאר חשיבה מחוץ לקופסה, יכולת הסקת מסקנות, תקשורת בינאישית ותמיכה בקולגות לעבודה.

ורמן סבור כי הסקר הזה הוא אחת העדויות למגמה שתגבר אצל מעסיקים - הם יעדיפו לגייס אנשים שלמדו גם מדעי הרוח, במקביל ללימודים נוספים. "צריך לחשוב על ארגז הכלים שנותנים החוגים בפקולטה למדעי הרוח, וזה לא משנה אם זה היסטוריה או בלשנות. זה לא בהכרח שהסטודנטים מוכווני מטרה בשוק העבודה, אבל הסקרנות מובילה אותם ללימודים דו-חוגיים, וזה בסוף בא לטובתם. כמה המעסיקים כבר מבינים את זה? קשה עדיין לדעת".

המגמה הזאת לא תמנע הכחדה של מקצועות.

"אני כן מוטרד מהירידה בביקושים לתחומים של מדעי היהדות או תרבות עברית. העולם נהיה יותר גלובלי ורואים את זה למשל בביקושים ללימודי אסיה. הלמ"ס הציגה נתון של כמות המחלקות שנסגרה, אבל יש תחומים שנסגרו באוניברסיטה אחת וקיימים באוניברסיטה אחרת - אולי זאת בכלל התנהלות נכונה במדינה קטנה כמו שלנו? לא צריך שיהיה בכל מקום.

"יכול להיות שמספר הסטודנטים יורד בראייה ארצית, אבל אנחנו משקיעים הרבה משאבים כדי לשמר תחומים, לעתים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות אחרות. דבר נוסף שאנחנו עושים זה פיתוח של תחומים חדשים - למשל, פיתוח של תחום מדעי הקוגניציה, שמשלב כמה תחומים. אנחנו היום עושים תיקון של הירידה החדה שהיתה בתקציבים באוניברסיטאות מאמצע שנות ה-90 ולמשך עשור. אני קולט כ-10 חברי צוות חדשים בשנה", אמר ורמן.