גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרנות שמטלטלות את ההנהלות מגלות את ישראל

מהלכי הרכישה במלאנוקס ובבזק מסמנים עליית מדרגה בתחום ■ השקעה של קרן אקטיביסטית מובילה לעיתים למלחמת פרוקסי, במקרים רבים די במאבקים אלה כדי ליצור ערך ■ סטארבורד מעבירה הילוך: דורשת מהפכה בדירקטוריון מלאנוקס 

פול סינגר / צילום: רויטרס - Steve Marcus
פול סינגר / צילום: רויטרס - Steve Marcus

במהלך השנים האחרונות היו כמה וכמה מקרים שבהם קרנות השקעה אקטיביסטיות מארה"ב רכשו מניות של חברות טכנולוגיה ישראליות, והעלו דרישות מסוגים שונים בפני הנהלות החברות. יחד עם זאת, נראה ששני מהלכי רכישה בולטים מהעת האחרונה - במלאנוקס ובבזק - מסמנים עליית מדרגה בתחום.

חודשיים חלפו מאז שנודע כי קרן סטארבורד (Starboard) רכשה כ-11% מהון המניות של חברת הטכנולוגיה מלאנוקס, והפכה לבעלת המניות הגדולה בה, ואתמול פורסם כי קרן אמריקאית אחרת, Elliott, מחזיקה ב-4.8% ממניות קבוצת התקשורת בזק.

המהלכים האקטיביסטיים בבזק ומלאנוקס

בשני המקרים מדובר על השקעות גדולות: סטארבורד רכשה מניות מלאנוקס בסכום מוערך של כרבע מיליארד דולר, ובבזק, על פי מחיר המניה הממוצע בחודשים האחרונים, ניתן להעריך שאליוט הוציאה סכום של קרוב ל-200 מיליון דולר (כ-680 מיליון שקל) כדי לבנות את הפוזיציה הנוכחית בחברה.

קרנות אקטיביסטיות הן קרנות השקעה שמבקשות להשפיע על ניהול החברות שבהן השקיעו, במטרה לייצר ערך ולהביא לבסוף למימוש ההשקעה בחברה ברווח מכובד. קרן אקטיביסטית לרוב רוכשת בשוק הפתוח מניות של החברה שבה זיהתה אפשרות לייצר ערך, וכשהיא מגיעה לרף מסוים היא מודיעה על ההחזקה בה, ומפרטת מהן כוונותיה בהשקעה זו.

מהלכים אקטיביסטיים של קרנות השקעה בחברות מישראל

סימון פרסונלי

הדרישות שקרנות אקטיביסטיות מציבות יכולות לכלול כמעט כל דבר, החל מדרישה לחלק דיבידנד, דרך מכירת נכסים, ניסיון למכור את החברה, התנגדות למהלכים מסוימים שההנהלה מקדמת ועוד. במקרים מסוימים, הקרן מסמנת באופן פרסונלי את הנהלת החברה, או דירקטורים, כמי שצריכים לדעתה לעזוב.

השקעה של קרן אקטיביסטית מובילה לעיתים למלחמת פרוקסי, מאבק שבו הצדדים (הקרן מול החברה) טוענים את טיעוניהם ומעלים דרישות, והכול כמובן גלוי ופומבי לבעלי המניות. במקרים רבים די במאבקים אלה כדי ליצור ערך ולהביא לעליית מחיר המניה, משום שבעלי המניות מעריכים שבקרן זיהו פוטנציאל מסוים, או סבורים שהנהלת החברה תנקוט צעדי מנע ותבצע מהלכים שיציפו ערך. ברוב המקרים, קרן אקטיביסטית לא מגיעה להשקעה לטווח ארוך, ומטרתה היא להשיא לעצמה ערך ולצאת מההשקעה ברווח בזמן מוגבל.

באליוט ניגשו ישר לעניין

לעומת קרן סטארבורד, שטרם פרסמה דרישות קונקרטיות מהנהלת מלאנוקס שאותה מוביל המייסד איל וולדמן, ומסתפקת בינתיים בהבעת חוסר שביעות רצון מההוצאות התפעוליות הכבדות ומהרווחיות הנמוכה יחסית, בקרן אליוט ניגשו ישר לעניין. במכתב שנשלח ליו"ר הנוכחי של דירקטוריון בזק, דוד גרנות, דרשה הקרן את התפטרותם המיידית של כל הדירקטורים שנחשדים בחקירות של רשות ני"ע, או קשורים ליורוקום.

מדובר בשישה דירקטורים - בעל השליטה שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ' ואשתו של האחרון אורנה, מודי קרת, יהושוע רוזנצוויג וטלי סימון. אליוט דורשת כי הללו יוחלפו בדירקטורים עצמאיים ומקצועיים, שייבחרו מתוך רשימת מועמדים שתוצע על-ידי ועדה עצמאית של הדירקטוריון, לאחר היוועצות בבעלי המניות העיקריים, ויאושרו בהצבעת בעלי המניות בהזדמנות הקרובה.

לא רק הסכומים שאותם השקיעו שתי הקרנות גדולים יותר מאלה שהתרגלנו אליהם בעבר. הללו גם שכרו משרדי עורכי דין ויועצי תקשורת בישראל, בצעד שיכול אולי לסמן את הערכתן שהמהלכים שלהן יהיו ממושכים, ושיהיה צורך לתקשר אותם לקהל המשקיעים המקומי, ולא להסתפק בניהול המאבק מרחוק.

עובדה בולטת נוספת היא שבניגוד למקרי העבר שבהם קרנות אקטיביסטיות השקיעו בחברות ישראליות ונאבקו בהנהלות שלהן, בזק היא מקרה ראשון שבו זירת המאבק היא הבורסה בתל אביב. יעדי הקרנות מקרב החברות הישראליות היו עד כה בעיקר חברות דואליות, או כאלו שנסחרות בארה"ב (או בלונדון), ואילו בזק נסחרת בבורסה המקומית בלבד. עם זאת, בזק היא חברה משמעותית בת"א והמשקיעים הזרים בה מהווים נתח לא מבוטל מבעלי המניות.

המשקיעים בבזק, זרים ומקומיים, לא שמחו לגלות בחודשים האחרונים שבזק ובכירים בהנהלתה ובדירקטוריון עומדים במוקד חקירת רשות ניירות ערך. על הרקע הזה צנחה מניית בזק וצמח המאבק שהתניעה אתמול קרן אליוט, ולפי הערכות, הקרן אספה מניות בזק בשוק הפתוח בחודשים האחרונים, שלאחר פרוץ המשבר.

בעלי המניות, למעט בעל השליטה בחברה ומנהליה, יכולים כמובן להיות מרוצים מההתפתחות האחרונה בבזק. השוק הגיב אתמול בחיוב למהלך האקטיביסטי והמניה זינקה ב-5.2%, וגם היום היא נסחרה במגמה חיובית. במלאנוקס כבר ראו המשקיעים עלייה של 27% בחודשיים שעברו מאז שסטארבורד הודיעה על שיעור ההחזקה בחברה, והצביעה על מה שלדעתה יש לתקן במלאנוקס.

כניסת סטארבורד להשקעה הובילה גם אנליסטים שמסקרים את מלאנוקס להעלות מחירי יעד למניה, ובברקליס לדוגמה הועלתה ההמלצה זמן קצר לאחר כניסת סטארבורד, וכלכלני הבנק כתבו כי במלאנוקס יש "חומר גלם" טוב, אך האפסייד ממנו תלוי ב"ניעור" שיכולה סטארבורד לייצר בחברה.

אליוט, שרכשה כאמור 4.8% ממניות בזק, היא קרן השקעות ותיקה, שהוקמה בניו יורק ב-1977. היא נוסדה ומנוהלת על-ידי פול סינגר, וידועה בפעילות אקטיביסטית בחברות שבהן היא משקיעה. סינגר מוכר גם כפילנתרופ שתרם לקידום מטרות יהודיות ופרו-ישראליות וכן לקידום הקהילה הגאה.

אליוט מנהלת נכסים בהיקף של 34.1 מיליארד דולר, והיא נחשבת לאחת הקרנות האקטיביסטיות הגדולות. מנתונים שפורסמו בכתבה נרחבת על הקרן ב-Fortune לפני כחודש עולה, כי בשנת 2017 לבדה פצחה הקרן ב-19 מאבקים אקטיביסטיים. בשנים האחרונות היא נאבקה בחברות גדולות כמו סמסונג, ובחברות קטנות בהרבה, כמו אימפרבה, חברת אבטחת הסייבר שהקים שלמה קרמר.

באימפרבה דרשה הקרן ב-2016 לבחון אפשרויות אסטרטגיות למכירת החברה, ובלחץ הקרן החברה אכן שכרה בנק השקעות שיחפש לה רוכשים. אימפרבה אמנם לא נמכרה בסופו של דבר, אבל באליוט הביעו שביעות רצון מההתקדמות התפעולית בחברה ומכרו לפני מספר חודשים חלק מההחזקה בחברה ברווח.

מאבק מתוקשר אחר שניהלה קרן אליוט היה נגד ממשלת ארגנטינה. הקרן החזיקה בחוב של ארגנטינה, וכשנודע שהממשלה מסרבת לשלם לנושים, יצאה אליוט למאבק עיקש שכלל הטלת עיקולים על רכוש ארגנטיני ברחבי העולם, ולבסוף הצליחה להכניע את הממשלה ולקבל ממנה 2.4 מיליארד דולר.

לפי נתונים שנמסרו על-ידי קרן אליוט, ב-2016 היא הניבה תשואה שנתית של כ-14%, ובחודשים ינואר-ספטמבר 2017 התשואה שלה הייתה כ-7%. מאז הקמתה, הקרן הניבה למשקיעים בה תשואה שנתית נטו של 13.4%, גבוה ממדד S&P 500.

נכון להיום, בזק עוד לא הגיבה רשמית למכתב מהקרן, ואף לא פרסמה דיווח בנושא לבורסה. מלאנוקס גם היא לא הגיבה למהלכי סטארבורד בה, מעבר לתגובה לקונית במועד שבו נודע על ההשקעה, ובה מסרה מלאנוקס, כי החברה שומרת על דיאלוג פתוח עם בעלי המניות ומקדמת בברכה את ההשקעה.

דיאלוג בין החברה לקרן אכן התקיים, וכנראה ממשיך להתקיים, כפי שציין מנהל הקרן פיטר פלד (Feld) במכתב נוסף ששלח למלאנוקס לפני מספר ימים. במכתב זה הטילה הקרן ספק ביכולתה של מלאנוקס להשיג את היעדים שסימנה ל-2018, וטענה שיעדים אלה מציבים ממילא רף נמוך.

על רקע הלחץ מצד סטארבורד, הודיעה מלאנוקס בשבוע שעבר על הפסקת פיתוח קו מוצרים מסוים, סיליקון פוטוניקס 1550nm, שהגיע אל החברה כחלק מרכישת קוטורה ב-2013. המהלך יוביל גם לפיטורי 100 עובדים (לא בישראל) ולחיסכון בהוצאות התפעוליות. בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" התייחס לכך מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, ואמר שהחלטה על כך התקבלה כבר במאי 2017, וכי במלאנוקס ציפו למכתב חריף יותר מצד סטארבורד.

הרקורד הישראלי

אגב, לסטארבורד יש רקורד של השגת לפחות חלק מדרישותיה במאבקיה מול חברות ישראליות. הקרן השקיעה בחברת הטכנולוגיה DSPG ב-2011, ודרשה לנסות למכור את החברה - דרישה שלא הוגשמה, אך בהובלת סטארבורד הודח יו"ר החברה מתפקידו.

סטארבורד הביאה באותה שנה להדחת יו"ר גם בחברה הישראלית צורן, שנמכרה מאוחר יותר. בפריגו הדואלית הוחלפו בשנה שעברה מספר דירקטורים בלחץ סטארבורד, ומונו דירקטורים מטעם הקרן, ובמקביל, בהתאם לדרישות הקרן, הוחלט בחברת התרופות להתמקד בפעילויות ליבה ולמכור פעילויות אחרות.

מלאנוקס מכירה היטב מאבקים מצד קרן אקטיביסטית אחרת. ב-2015 הודיעה מלאנוקס על רכישת איזיצ'יפ הישראלית בעסקה של מעל 800 מיליון דולר. מכיוון שאיזיצ'יפ הייתה חברה ציבורית, נדרש להשלמת העסקה אישור בעלי המניות, והקרן האקטיביסטית Raging הודיעה על התנגדותה והביאה לעיכוב בהשלמת העסקה, לאחר שדרשה מאיזיצ'יפ לבצע תהליך מכירה מסודר ולפנות לרוכשים פוטנציאליים נוספים. רוכשים כאלה לא צצו, ולאחר מאבק, הודיעה הקרן על תמיכתה במכירת איזיצ'יפ למלאנוקס ומכרה את מניותיה ברווח.

בעוד שברוב המקרים הקרנות מגיעות מחו"ל, גם בארץ ניתן למצוא קרן אקטיביסטית, קרן ברוש שהשקיעה בחברות הביומד אלקוברה וקמהדע ובחברת מטומי מתחום טכנולוגיית הפרסום. בלחץ קרן ברוש הוחלפו המנכ"לים באלקוברה ובמטומי.

"בטווח הקצר מדובר בהשקעה לא רעה בכלל"

"מה מחפשת קרן אליוט בבזק?", זוהי הכותרת של סקירה שנערכה בבית ההשקעות פסגות, ושבה מוצגות תשובות אפשריות.

אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות, כותבת כי אתמול זינקה מניית בזק, וכי החברה הוסיפה לערכה כ-600 מיליון שקל, על רקע המכתב ששלחה הקרן ליו"ר בזק, דוד גרנות.

"מחיר המניה אתמול, טרם פרסום ההודעה, שיקף את המחיר הממוצע של המניה בתקופה המדוברת. כלומר, רק הידיעה על ההשקעה של אליוט בבזק הובילה לתשואה של 7% (בהנחה שרכשו במחיר הממוצע בתקופה זו) עבור הקרן, מבלי לעשות כלום - נקרא לזה 'פרמיית אליוט'", כותבת שרף. בחישוב נוסף היא מכניסה את תשואת הדיבידנד מהמחצית השנייה של 2017 ועד 2019 וגוזרת תשואה נוספת של קרוב ל-19%.

"נראה שגם בלי להתערב יותר מדי בטווח הקצר מדובר בהשקעה לא רעה בכלל, אם כמובן יוצאים מנקודת הנחה שהמניה תחזיק מעמד ברמות שבהן היא נסחרת היום", כהגדרתה.

ומה מחפשת הקרן בבזק? "האם מדובר בספין, כי הקרן זיהתה את הפוטנציאל בהשקעה קצרת-טווח נוכח הדיבידנד הצפוי עדיין בבזק, או שבכוונתה באמת לבצע מהלכים כפי שהיא מתארת במכתב?

"חשוב כמובן לציין שלא מדובר במהלך פשוט, שכן הקרן לא יכולה לבצע השתלטות עוינת על החברה (היא חייבת את אישור המדינה להיות בעלת שליטה בחברת תשתיות לאומית), אבל היא כן יכולה לחבור לבעלי מניות המיעוט, הגופים המוסדיים, כדי לייצר שינוי ואולי אף רחוק מכך, להיות חלק מגרעין השליטה תחת הבעלים החדשים בבזק, כפי שאייפקס הייתה חלק מגרעין השליטה לפני שני סיבובים, ואז אולי בכל זאת יש פה סוג של השתלטות עוינת?", היא כותבת.

לדבריה, נשאלת השאלה איך ישפיע המהלך על בזק ובעלי המניות, ובמכתב התייחסה הקרן לצורך בהחלפת כל הגורמים "הנגועים" ולהוביל לממשל תאגידי תקין. "שינוי כפי שדורשת אליוט מחויב המציאות, וכנראה יתבצע במוקדם או במאוחר, שכן צפויה החלפת גרעין השליטה בחברה", מזכירה שרף.

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

לקראת כניסה לישראל: משלחת של קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין נפגשה עם יבואנים

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס" ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כאמור כי הטקס יתקיים כסדרו כמו גם על שלל הזוכים ובהם כאמור איל וולדמן

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?