רשות המסים: זו עמדתנו בנוגע למיסוי הנפקות בשיטת בלוקצ'יין

עפ"י הטיוטה שפרסמה הרשות, שלבי ההכרה בהכנסות של חברות המנפיקות אסימונים ומתחייבות להעניק בעתיד שירותים או מוצרים בתמורה לאותם אסימונים שהונפקו, לצורכי מס, יהיו בהתאם לאופי פעילותה של החברה ולפי המודל העסקי שלה

ביטקוין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ביטקוין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

רשות המסים פרסמה היום (ד') טיוטת חוזר מקצועי להתייחסויות הציבור, המסדירה ומפרטת את היבטי המיסוי בכל הנוגע לחברות אשר מגייסות כספים בדרך של ICO על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

על-פי הטיוטה, שלבי ההכרה בהכנסות של חברות המנפיקות אסימונים ומתחייבות להעניק בעתיד שירותים או מוצרים בתמורה לאותם אסימונים שהונפקו, לצורכי מס, יהיו בהתאם לאופי פעילותה של החברה ולפי המודל העסקי שלה.

בין היתר נקבע כי התמורה המתקבלת מהנפקה תירשם כהכנסות נדחות או הכנסות מראש (מעין מקדמה מלקוח) בחברה המנפיקה - ואלה ירשמו על-פי שווי התקבולים שהתקבלו ביום ההנפקה (במזומן ו/או שווה מזומן, וזאת על-פי שוויים ביום ההנפקה). זאת, בניכוי הוצאות שיש לייחס במישרין להנפקת האסימונים אך ללא ההוצאות ששימשו בפיתוח עצמי של הפלטפורמה.

במקרה שהחברה מעניקה שירותים או מוכרת מוצרים בתמורה לאסימונים המונפקים, נקבע בטיוטה כי ההכנסות מראש יוכרו כהכנסה בהתאם לקצב מתן השירותים או הספקת המוצרים. 

"רשות המסים עוקבת אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות". משה אשר. / איור: גיל ג`יבלי
 "רשות המסים עוקבת אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות". משה אשר. / איור: גיל ג`יבלי

בלוקצ'יין-נסיקת ערך

הנפקת אסימונים וריטואליים (Tokens) לציבור (Initial Coin Offering - ICO) היא דרך לגייס מימון למיזמים עסקיים. הנפקת האסימונים ומעקב אחר העסקאות שנעשו בהן, מתאפשרת באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) - טכנולוגית אבטחה ממוחשבת המאפשרת פעילות עסקית מאובטחת באינטרנט ואימות של טרנזקציות עסקיות בין צדדים שונים ללא צורך בישות ניהול מרכזית. את הגורם המנהל מחליפים "בלוקים" מוצפנים של מידע הנוצרים באמצעות שיתוף מבוסס רשת תקשורת מסוג עמית לעמית.

בחודשים האחרונים הכריזו עשרות חברות על כניסה לפעילות בתחום, או שהוסיפו לשמן את המילה "בלוקצ'יין" - ורובן נסקו מיידית.

התופעה הכניסה את הרגולטורים במדינה למרוץ להסדרת התחום. כך, לאחרונה פרסמה רשות ניירות ערך טיוטת הוראה לציבור, הכוללת צעדים דרמטיים בנוגע לחברות בורסאיות הפועלות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. על-פי ההצעה של רשות ניירות ערך לתיקון זמני לתקופה של שנתיים בתקנון הבורסה, מניות של חברות שעיקר פעילותן הוא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות קריפטוגרפים, כמו ביטקוין, את'ר ומטבעות דיגיטליים אחרים, שההון העצמי שלהן נמוך מ-100 מיליון שקל ושאינן מחזיקות בדוחות כספיים לתקופה של לפחות 3 שנים אחורה - לא תוכלנה בכלל להיסחר בבורסה, ומניות של חברות כאלה אף יימחקו מהמסחר.

כעת הגיע תורה של רשות המסים להסדיר את ההיבטים המיסויים של כריית והנפקת מטבעות ואסימונים וירטואליים. טיוטת החוזר של רשות המסים מבהירה את אופן המיסוי שחל על חברה המנפיקה אסימונים וירטואליים (TOKENS) ועל המשקיעים שרוכשים את האסימונים, ומאפשרת להם ודאות מיסויית הן בהיבטים של ההנפקה והן בהיבטים של המסחר המשני והשימוש באסימונים. הטיוטה מתייחסת להיבטי מס הכנסה, לרבות חוק עידוד השקעות הון, וכן להשלכות חוק מע"מ.

ברמת החברה המנפיקה, טיוטת החוזר מסדירה את מקור ההכנסה במסגרת ההנפקה ואת אופן ההכרה בהכנסה וכן קובעת את המועדים לכך בהתאם לנסיבות השונות ולמודלים העסקיים המוכרים בתחום. נוסף על כך, טיוטת החוזר מפרטת את אופן הדיווח לצורכי מס במקרים של הענקת אסימונים לעובדים. כך למשל, טיוטת החוזר קובעת כי כספי ההנפקה מהווים הכנסה בידי החברה המנפיקה, אך מועד הכרת ההכנסה במקרים מסוימים יידחה למועד הספקת המוצר ו/או השירות. אותה קביעה חלה על-פי הטיוטה גם לגבי החיוב במע"מ במקרה של הספקת מוצר, אשר נקבע כי יוטל במועד הספקת המוצר, למעט חריגים.

באשר למחזיקים במטבעות הווירטואליים, כבר בינואר 2017 פורסמה טיוטת חוזר רשות המסים בנושא "מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים". עם זאת, טיוטת החוזר מפרטת את השלכות המס ואירועי המס השונים אשר יכול וינבעו למחזיקי האסימונים לרבות במסחר המשני שיכול ויתפתח; וכן נקבעו המועדים להכרה בהכנסה ובהוצאה - עלות בידי המחזיק.

בין היתר מציינת הרשות גם בטיוטה כי "מכירת האסימונים בשוק המשני תהווה הכנסה הונית או הכנסה פירותית, בהתאם להוראות הפקודה, ובהתאם לכך יש לסווג את הרווח או ההפסד מהמכירה". עוד נכתב כי "אדם אשר הכנסותיו ממכירת אסימונים מגיעות לכדי עסק, יסווגו הכנסותיו כהכנסה פירותית" (עליה חלות מדרגות מס בשיעור שעשוי להגיע ל-50%).

עוד קובעת רשות המסים כי עסקאות בהן התמורה משולמת באסימונים אחרים, כדוגמת הביטקוין, יטופלו לצורכי מס כעסקת חליפין (ברטר) על-פי שווי הנכסים המוחלפים במועד העסקה.

מנהל רשות המסים, משה אשר, אמר היום כי "רשות המסים עוקבת אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות ופועלת על-מנת לתת מענה בכל הנוגע להשלכות המיסוי הנובעות מפעילות במטבעות וירטואליים והנפקות של אסימונים דיגיטליים. בכך יש כדי להגביר את הוודאות והשקיפות המיסויית למי שפועל בתחום".

טיוטת החוזר של רשות המסים מתפרסמת בימים פחות מלהיבים בשוק המטבעות הווירטואליים, בהם נרשמו ירידות ערך משמעותיות במחיריהם. מחירו של הביטקוין, המטבע הראשון והמוביל בשוק המטבעות הדיגיטליים, המשיך לצנוח היום, ובשעות הצהריים נסחר במחיר של כ-10,300 דולר.

הביטקוין איבד כמעט 50% משוויו בחודש האחרון, אחרי שבאמצע דצמבר נסחר במחיר של כ-20 אלף דולר. שווי השוק הכולל של הביטקוין מוערך כיום בכ-174 מיליארד דולר. מלבד הביטקוין, כל 20 סוגי המטבעות הדיגיטליים המובילים בעולם צנחו גם הם בעשרות אחוזים ביומיים האחרונים. 

בשנת 2017 גויסו יותר מ-3.7 מיליארד דולר ב-235 הנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים (ICO) בעולם. סוגיות הרגולציה והמיסוי מביאות חברות שיוצאות להנפקה, לעשות זאת במדינות כמו שווייץ, גיברלטר, איי קיימן או סינגפור, שנחשבות לנוחות לפעילות בתחום. בישראל, עד היום בוצעו הנפקות ICO בודדות בלבד, נוכח קשיים ומכשולים רגולטוריים ומיסויים, לרבות מיסוי כספי ההנפקה מ"השקל הראשון" - וזאת בשונה מהליך סטנדרטי של גיוסי הון.