נתן לטבע הטבות מס בעשרות מיליארדים - ועבר לעבוד עבורה

אבו-ראזק היה סגן מנהל ר' המסים ונחשב לרוח החיה מאחורי התיקון לחוק שהקנה הטבות מס גם לטבע ■ כשנה וחצי לאחר מכן, עבר לפירמת רואי החשבון PwC, שטבע היא מלקוחות הדגל שלה

אבו ראזק אוסקר - תמר מצפי
אבו ראזק אוסקר - תמר מצפי

סערת טבע המתחוללת בימים אלה סביב פיטוריהם של 1,750 עובדים וסגירת חלק מהמפעלים, מעלה אל קדמת הבמה, שוב, את שאלת השאלות: מדוע החברה מקבלת כל כך הרבה מהמדינה? מדוע חוק עידוד השקעות הון לא מציב תנאים בפני אלה הנהנים מהטבות והנחות מס בהיקפי עתק, כדי שהמדינה תרוויח משהו מהסיפור הזה. וגם - שאלה לא פחות חשובה - מי האחראים לחלוקת המתנות הנדיבה מהמדינה לחברה שהוכיחה פעם אחר פעם שהיא לא יודעת "להחזיר טובה"?

כדי לענות על השאלות האלה צריך לחזור עשור ומשהו אחורה, ולטפס בפירמידת מקבלי החלטות עד לקודקודים שיצרו את השיטה שהובילה לכך שטבע נהנתה מעשרות מיליארדי שקלים כהטבות לאורך שנים.

המקור להטבות המס בכלל ואלו המפליגות שקיבלה טבע לאורך השנים הוא חוק עידוד השקעות הון, ותיקונים שנעשו בו בשנת 2005, אשר אפשרו בפועל לחברה יצואנית לשלם שיעורי מס אפסיים בלי תנאים, בלי מגבלות ובלי דרישות סף, כמו תעסוקת עובדים (התנאי היחיד היה - ייצוא 25% ומעלה מההכנסות לשוקי יצוא גדולים). במסגרת התיקונים לחוק נקבע גם "המסלול הירוק", המפחית דרמטית את הביורוקרטיה לקבלת הטבות המס ו"המסלול האסטרטגי", שממנו נהנתה טבע (עד 2013), עם שיעור מס של 0%.

בין האחראים המרכזיים לכך שחוק עידוד השקעות הון היטיב ומטיב עם הפרות השמנות ממילא, היו ראש הממשלה דאז אריאל שרון, סגנו דאז, ראש הממשלה ושר התמ"ת אהוד אולמרט, ומנהל רשות המסים דאז איתן רוב. אבל אחד השמות המעניינים בפירמידה הזאת הוא מי שכיהן אז כסגנו המקצועי של מנהל רשות המסים - אוסקר אבו-ראזק. ברשות המסים אומרים שהוא היה "המוח" מאחורי התיקונים שאפשרו לטבע לחגוג על חשבון המדינה. התיקונים היו תפורים למידותיה של טבע.

החבורה המכובדת שתפרה את החליפה היוקרתית עבור טבע - שהעניקה לה מעין פטור ממס עד שנת 2020 - כוללת ראשי ממשלה ושרים, אז למה דווקא אוסקר אבו-ראזק מעניין מבין כל מקבלי ההחלטות? בגלל הפוזיציה שבה הוא התמקם רגע אחרי שהיה מעורב בתפירת החליפה. זמן קצר לאחר פרישתו מרשות המסים הצטרף אבו-ראזק לפירמת רואי החשבון קלסמן וקסלמן, מהפירמות המובילות בארץ. ומי נמנה עם לקוחות הדגל של הפירמה? טבע.

האם העובדה שמי שהעניק לטבע הטבות מס מפליגות הצטרף דווקא לפירמה שמייצגת את טבע היא מקרית? אוסקר אבו-ראזק לא חזר אלינו כדי להשיב על השאלה הזאת, ואולם גורמים בכירים ברשות המסים בעבר וכיום, אשר עבדו עמו על תיקוני החקיקה שבמחלוקת, אומרים שזה בכלל לא רלוונטי. "אוסקר אבו-ראזק בנה תשתית, חקיקה, ובמקרה הצטרף למשרד שמייצג הרבה מאוד לקוחות, וגם את טבע. צריך להיכנס לפרופורציה. זה בטוח לא היה שיקול. הוא היה מעורב בדברים שהשפיעו על הרבה חברות, אז מה אם אחת מהן היא טבע?", אומרים גורמים ברשות.

 

"תכנון מס הוא דבר לגיטימי"

לאורך השנים נדמה כי גם אבו-ראזק עצמו לא התרגש מהטענות כי חילק הטבות לא מידתיות. אבו-ראזק, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים והמשנה למנהל רשות המסים וכיום שותף בקסלמן וקסלמן, התבטא לא פעם בכנסים על הצורך בהטבות ובתכנוני מס בחברות. כך, בכנס שבו השתתף ב-2012, אמר כי "מורכבות דיני המס מחייבת תכנוני מס... כי תכנון מס הוא דבר לגיטימי ונורמטיבי, במיוחד במשטר דמוקרטי".

באותה תקופה התעורר דיון במשק על רקע המחלוקות בין רשויות המס לחברות טבע, צ'ק פוינט ואינטל, עקב תכנוני מס שונים שבמסגרתם הוציאו החברות או ביקשו להוציא כסף מהמדינה בלי לשלם את שיעור המס על כך, בניגוד להוראות חוק עידוד השקעות הון (כך לטענת רשות המסים). על רקע זה ציין אבו-ראזק כי אחת הטכניקות הלגיטימיות לתכנון מס היא ניצול פרצות בחוק. "לדוגמה", אמר, "כניסה לחוק עידוד השקעות הון גם היא תכנון מס לגיטימי, וגם יציאה מסעיפים מסוימים היא תכנון מס לגיטימי - לא להיכנס במתכוון לתחולה של סעיפים מסוימים. לדוגמה. לא לחלק דיבידנד בתקופת זמן מסוימת אם אתה מחויב במס על החלוקה".

בין השורות אמר אבו-ראזק כי תכנוני המס שביצעו אותן חברות ענק, בהן טבע - שנזכיר כי היא לקוחה במשרד שבו הוא עובד - הם לגיטימיים, ואין לדרוש מהן את המס בגינם.

כבר ב-2013, אחרי ש"גלובס" חשף את המספרים הגדולים והשערוריות הגדולות שמאחורי החוק לעידוד השקעות הון, חשף פרשן "גלובס" אלי ציפורי את הקשר אבו-ראזק-קסלמן-טבע והעלה את התהייה אם אמנם מדובר בצירוף מקרים.

"גלובס" פרסם אז חלק מההפרוטוקולים שליוו את הדיונים בתיקון החקיקה הנדיב בוועדת הכספים. כך, למשל, ב-8 במארס 2005, שעה 13:30, עלה על סדר היום: פרק י', עידוד השקעות הון, מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה). בישיבה השתתפו, בין היתר, היו"ר יעקב ליצמן וחבר הוועדה אברהם שוחט, והוזמנו אליה גם אוסקר אבו-ראזק, אז סמנכ"ל ברשות המסים, וגיא פרמינגר ואבנר וקנין, מפירמת ראיית החשבון קסלמן וקסלמן (לימים PwC ישראל), ובין היתר נאמרו שם הדברים הבאים:

גיא פרמינגר: "כדי להיכנס לחוק ולקבל את ההטבות במסלולים השונים, צריך לעמוד בתנאי סף מסוימים. המטרה הייתה שכל מי שמייצא מעל 25%, וניסחו זאת בצורה מסוימת. בדקנו כל מיני דוגמאות והגענו למסקנה שבכל מיני דוגמאות אפשר להגיע למצב שחברה מייצאת 100% ויש לה גידול במחזור, והיא עדיין לא מצליחה להיכנס לחוק. וזאת, בייחוד אם יש חברה שנניח מייצאת 50% לארצות הברית ו-50% לסינגפור, ויש גידול בשניהם. אפשר להגיע לאבסורד שלחברה כזו לא מגיעות הטבות כלל. יש לי פה דוגמה, אם רוצים לראותה".

אוסקר אבו-ראזק: "אם יש דבר כזה והבעיה איננה בהגדרת 'שוק', נתקן".

פרמינגר: "זה בלי שום קשר להגדרת 'שוק'".

אבו-ראזק: "אנו חושבים שהנוסחה בסדר, אבל אם זה לא קשור להגדרת 'שוק' וזה כמו שאתה אומר, ואם אתה אומר שהנוסחה לא בסדר - תראה לי וזה יתוקן. לא הייתה שום כוונה כזו".

הפינג-פונג המילולי בין פרמינגר לאבו-רזאק חזר על עצמו במהלך הדיונים לא פעם ולא פעמיים. פרמינגר ירד איתו לדקויות של החוק ולניסוחים של הפרטים הכי קטנים, אפילו ברמת המילים הבודדות. ונזכיר: פירמת ראיית החשבון קסלמן וקסלמן, שנציגיה היו מעורים בתיקון, היא רואת החשבון ומתכננת המס של טבע, כמובן, וגם של ישקר ומוטורולה. שלוש חברות בולטות שנהנות מחוק עידוד השקעות הון. קסלמן וקסלמן קיבלה מטבע בשנת 2012 כ-22 מיליון דולר עבור שירותיה המצוינים בביקורת ובתכנון מס, הרבה יותר ממה ששילמה טבע למדינה כמס באותה שנה (5 מיליון דולר).

"לא ידעו מי ייכנס להגדרות החוק"

אוסקר אבו-ראזק, הרוח החיה מאחורי התיקון לחוק, מצא את עצמו שנה וחצי אחרי אותו דיון (בתווך הוא שימש מנכ"ל משרד הפנים) במחלקת המיסוי של קסלמן וקסלמן.

בעת הפרסום ב-2013 פנה פרשן "גלובס" אלי ציפורי לאבו-ראזק, וזה נעתר לנהל עמו שיחה על כך, ונראה היה כי אינו מבין על מה המהומה. בין היתר אמר אבו-ראזק ל"גלובס", כי "התיקון לא היה בשביל טבע"; הודה כי "לא נעשה ניתוח כמותי של ההטבות שהוענקו, והמשמעות הכספית שלהן", וכן השיב לשאלה איך מצא את עצמו בקסלמן שנה וחצי אחרי שפרש מרשות המסים: "יש חוק צינון, ובטוח שהכל נעשה כחוק". אבו-ראזק הסביר כי בעקבות בחירות שנערכו נאלץ לפרוש לשוק הפרטי, ואז הצטרף לקסלמן.

ציפורי התעקש והסביר: "אתה היית הרוח החיה מאחורי חוק שהיטיב עם טבע ואחר כך מצאת את עצמך בפירמת ראיית החשבון שמטפלת בטבע", ואבו-ראזק השיב: "אבל לא עשו את החוק הזה למישהו, לא ידעו מי בכלל ייכנס להגדרות החוק... מי בכלל ידע מי ייכנס ומי לא ייכנס להגדרות החוק?".

אתמול והיום, כאמור, למרות פניותינו, לא חזר אבו-ראזק אל "גלובס" על מנת לתת התייחסות למה שקורה בטבע בימים אלה, ולהשיב לשאלה האם החברה זכאית ליהנות מחבילת הטבות מפנקת מהמדינה גם כאשר היא מפטרת אלפי עובדים ופוגעת במשק.

מ-PwC Israel נמסר בתגובה: "במהלך הדיונים על חקיקת תיקון לחוק עידוד השקעות, הופיעו בפני הרגולטור גורמים רבים, ביניהם גם רו"ח פרמינגר ווקנין, שהגיעו כנציגי התאחדות התעשיינים מתוך מטרה לייצג את האינטרסים של חברות הייטק קטנות. הדוגמאות המובאות מתוך הפרוטוקול הן לנושאים שרלוונטיים פחות לטבע, ואין להן כל רלוונטיות ייחודית לחברה ספציפית. חוק עידוד השקעות הון נחקק במטרה לעניין חברות רב-לאומיות בהשקעה בישראל. באופן טבעי הקריטריונים בחוק הם להשקעה ולמחזור בסדרי גודל שאינם רלוונטיים למרבית החברות המקומיות. הניסיון ליצור חיבור בין גיבוש החוק וחברת טבע אינו במקום.

"הניסיון לקשור את הליכי החקיקה שבהם השתתף אוסקר אבו-ראזק במסגרת תפקידו המקצועי דאז והיותו עובד החברה כיום מופרך מהיסוד ותמוה ביותר.

"העובדות פשוטות: לאחר תפקידו ברשות המסים, עבר אבו ראזק לשמש בתפקיד מנכ"ל משרד הפנים לקדנציה מתוכננת של ארבע שנים. רק בעקבות נפילת הממשלה והקדמת הבחירות, סיים את תפקידו כעבור למעלה משנה, ובהתאם לחוק הצינון החל לעבוד ב-PwC. נדרשת מידה רבה של חוסר תום לב על מנת להניח שמר אבו-ראזק תכנן מעבר למשרד הפנים, בחירות מוקדמות ומעבר ל-PwC, ומשום כך נקט עמדה אשר לפי הטענה מיטיבה עם לקוחות PwC.

"אדם בעל שיעור קומה ועם ניסיון כמו של אבו-ראזק אינו נזקק לתת טובות הנאה כדי להצטרף לתפקיד בכיר בפירמת ראיית חשבון. ההפך הוא הנכון - טובי פירמות ראיית החשבון התחרו עליו (ודווקא משום ששמו כמקצוען בעל יושרה שמעל לכל ספק, הלך לפניו). הטיעון שהחוק נחקק עבור טבע הוא מופרך לחלוטין ומנותק מהעובדות הפשוטות, כפי שאלו אשר היו מעורבים בתהליך בוודאי יודעים".

טבע / צילום: רויטרס
 טבע / צילום: רויטרס

20 מיליארד שקל ב-8 שנים

הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות בין 2006 ל-2011 נחשפו ביולי 2013, בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט. העיתון דרש למסור לידיו את נתוני הטבות המס של החברות המוטבות לפי חוק עידוד השקעות הון, לאחר שמשרד האוצר ורשות המסים סירבו לעשות כן בטענה של חיסיון על-פי פקודת מס הכנסה.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קיבלה את עתירת "גלובס" וחייבה את רשות המסים ומשרד האוצר לחשוף את הטבות המס באופן גורף. מהנתונים שנמסרו אז עלה שטבע קיבלה במשך 6 שנים (2006-2011) הטבות מס חסרות תקדים בהיקף של 11.8 מיליארד שקל.

בהמשך חשף "גלובס" גם את ההטבות לשנת 2013 ולשנת 2012, שהגיעו ל-3.2 מיליארד שקל בכל שנה. מדובר בהטבה הגדולה ביותר שקיבלה חברה יחידה בישראל מאז ומעולם.

הסכום הכולל של הטבות המס מהן נהנתה טבע במשך כ-8 שנים עומד על כ-20 מיליארד שקל. המשמעות היא שטבע נהנתה בפועל באותן שנים ממס בשיעור 0%.

הטבות המס של טבע
 הטבות המס של טבע