אחת השאלות הכי מעניינות בתהליך חיפוש עבודה היא "מדוע לא קיבלו אותי לתפקיד?". המידע הזה הוא בעל חשיבות עליונה להבנת התדמית המקצועית / ניהולית, המיצוב בהשוואה למועמדים מתחרים, החסמים האסטרטגיים והטקטיים בשווקי העבודה השונים וכו'. היא מעניינת במיוחד כשהדחיות חוזרות על עצמם, מה גם שחלק מהבעיות ניתנות לפתרון מידי, כבר בראיון הבא.
התראיינת? מצבך טוב
נתחיל בבשורה הטובה. מי שמגיע לראיונות עבודה, גם אם נכשל בסדרה ארוכה של ראיונות, אם קורות החיים שלו אמיתיים קרוב לוודאי שהוא סובל מבעיה טקטית בלבד. מדוע? כי החסם הכי גדול בשוק העבודה הוא להגיע לראיונות (ברוב התפקידים סיכוי סטטיסטי של כ-1%), והעובדה שהנ"ל הצליח להתראיין לתפקידים איכותיים פירושה שהוא נהנה ממיצוב גבוה יחסית, וכי מסלול הקריירה שלו ממתג אותו כמועמד בעל ניסיון וכישורים ראויים לתפקיד, לפחות על הנייר. הוא הצליח לעקוף בדרך למשרה גם אנשים מוכשרים ממנו, כאלה שכישוריהם אינם באים לביטוי בארגונים שעבדו ובתפקידים שמילאו, וכעת הסיכוי הסטטיסטי שלו הוא סביב 10% ויותר, תלוי בכמות המתראיינים.
הבשורה הרעה היא שסידרה ארוכה של כישלונות עלולה להפוך לחסם אסטרטגי, הן בהיבט האובייקטיבי - החשש שימותג ככישלון סדרתי בקרב סוכני הקשר (חברות השמה ורשת הקשרים), וגם בהיבט הסובייקטיבי - פגיעה בביטחון העצמי העלולה להפוך לנבואה שתגשים את עצמה, שלא לדבר על המשמעות הפיננסית עבור מובטלים.
לכן חשוב לעשות כל מאמץ להבין את הסיבות לכישלון בראיונות, הגם שלפעמים לא קל להתמודד עם התשובה. מה עושים?
הדבר הראשון - להסתכל על סדרת הראיונות שעברתם "מלמעלה" ולנתח אובייקטיבית את המשרות אליהן זומנתם לעומת אלו שלא: המגזרים (ציבורי, שלישי, עסקי, הייטק, תעשיה מסורתית), סוג החברות (תחום הפעילות, הגודל, התדמית, מקומית/גלובלית), הגדרות התפקיד (תחום, בכירות) וכו'. המידע הזה הוא בעל חשיבות עליונה, והוא מצביע על המיצוב שלכם בשוק ועל פוטנציאל הקריירה שלכם. בהנחה שבתהליך החיפוש קיבלתם גם תשובות חיוביות, חשוב מאד להשוות את המשרות אליהן התקבלתם לאלה שלא, השוואה קריטית להבנת ערך המותג, מעמדכם התחרותי בשוק, ובסיס לקבלת החלטות קריירה עתידיות.
זה לא אתה, זה הניסיון שלך
הצעד הבא הוא איסוף מודיעין לגבי כל אחד מהראיונות אותם לא צלחתם, החל מבירור ישיר מול האנשים שראיינו אתכם, ומול סוכני הקשר למשרות. האם אפשר לסמוך על התשובות שלהם? לפעמים. אנשים לא אוהבים לתת תשובות לא נעימות כשהם לא מוכרחים, הם יעדיפו "למרוח" משהו במקום להגיד "אתה לא מספיק סמכותי/לא תקשורתי/לא אמין" או כל תקלה אישיותית אחרת, אבל כשמדובר בבעיה אובייקטיבית- כזו שאינה קשורה אליכם אלא לניסיון שלכם, סבירות גבוהה יותר שתקבלו תשובה אמינה. "העדפנו מישהו עם יותר ניסיון בתחום הפולימרים" זו תשובה שקל למראיינים לתת, כנ"ל אם בסופו של דבר קידמו מישהו מתוך הארגון, אבל חשוב להצליב מידע עם גורמים שונים.
אל תתעצלו לחפש את התשובה גם אם נדמה לכם שאתם יודעים מהי ואל תסמכו על תחושות בטן. אין לכם מושג כמה פעמים מועמדים בטוחים שהם יודעים מה הסיבה, מספרים לעצמם סיפור שלא קשור למציאות. נסו לתקף את האינפורמציה, כולל זו המגיעה מהמראיינים עצמם, והכי חשוב- בררו מה עלה בגורל המשרה.
מעשה חמורות
אם תדעו את מי בסופו של דבר גייסו תוכלו להשוות את הרקורד שלו - ההשכלה, הניסיון המקצועי/ניהולי ומסלול הקריירה - לזה שלכם ולהבין הרבה יותר טוב מדוע נדחיתם. יתכן שתגלו שאכן קדמו מישהו מהארגון, או לחלופין שהעדיפו על פניכם מישהו עם ניסיון בתחום הפולימרים. מאידך יש מצב שתגלו שבחרו מישהו עם פרופיל מאד מאד דומה לשלכם ללא ידע עודף בפולימרים, מה שיכול להעלות את החשד שמרחו אתכם, שהחסם קשור אליכם ולא לניסיון שלכם.
זה כמובן לא מדע מדויק אבל לא לבדוק מי זכה במשרה אליה התראיינתם (במיוחד כשמדובר בתהליך רציני וממושך שכלל מספר ראיונות) זה מעשה חמורות, מה גם שהמאמץ הנדרש לא גדול.
איך עושים את זה? הדרך הכי פשוטה היא באמצעות הלינקדאין. סביר להניח שזה שזכה במשרה יעדכן את הפרופיל שלו, בוודאי אם מדובר במשרה נחשקת, ואם לא? 2-3 טלפונים לכמה אנשי קשר - ויש לכם את התשובה. בהצלחה
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
