אל-על לא דאגה לנוסעים שנתקעו בציריך - ותפצה ב-100 א' ש'

חברת התעופה תפצה 10 נוסעים ב-10,000 שקל כל אחד, אחרי שטיסתם מציריך לת"א המריאה בעיכוב של כ-15 שעות ■ הפיצוי נפסק לאחר שנקבע כי אל-על לא סיפקה לנוסעים תנאי המתנה ניאותים, לרבות לינה ומזון

אל על נחיתה  787 / צילום: סיון פרג'
אל על נחיתה 787 / צילום: סיון פרג'

חברת התעופה אל-על תפצה 10 נוסעים ב-10,000 שקל כל אחד, אחרי שטיסתם מציריך לתל-אביב המריאה בעיכוב של כ-15 שעות - כך פסק בית משפט השלום בתל-אביב. הפיצוי נפסק לאחר שנקבע כי אל-על לא סיפקה לנוסעים תנאי המתנה ניאותים, לרבות לינה ומזון.

מדובר על מקרה שאירע בשנת 2014. טיסת הנוסעים שהייתה אמורה להמריא בשעה 21:00 בוטלה, וטיסתם החלופית המריאה ביום המחרת מציריך בשעה 12:15. הנוסעים, בהם ילדים ומבוגרים, נאלצו להמתין בנמל התעופה וללון בו את הלילה בתנאי שטח.

עוד טענו הנוסעים כי גם הטיסה החלופית המריאה בעיכוב, וכי בעת ההמתנה הממושכת לא סופקו להם מזון ומשקאות כפי שקובע החוק - לא כל שכן סידורי לינה למעט מזרנים ללינה על רצפת שדה התעופה (מזרנים שלא סופקו לכל הנוסעים).

אחת הנוסעות ציינה, למשל, כי נאמר לה שלא נותרו עוד מקומות בבתי המלון, ושובר מזון שנמסר לה ניתן היה למימוש רק למחרת בבוקר, משום ששדה התעופה האמור נסגר לפעילות מהשעה 23:00 ועד לשעות הבוקר. הנוסעת הזו לנה על רצפת שדה התעופה בציריך על גבי מזרן שסיפקה אל-על לה ולנוסעים האחרים. עוד טענה הנוסעת כי בשעה שש בבוקר היא ושאר הנוסעים פונו ממתחם הלינה שאולתר להם, בטענה כי הם מפריעים לפעילות הסדירה של השדה.

בפניות הנוסעים לאל-על בדרישה לקבל פיצוי כספי כקבוע בחוק, הוצע להם לקבל שוברי הנחה לטיסות עתידיות באל-על - ומכאן קצרה הדרך להגשת תביעה.

את הנוסעים ייצגה עו"ד מיטלס חניתה, כשסכום התביעה הכולל עמד על 324 אלף שקל בתחשיב של 3 רכיבי פיצוי (בסכום המרבי בחוק): פיצוי לפי החוק הישראלי לביטול טיסה (2,070 שקל לנוסע); פיצוי לדוגמה ללא צורך בהוכחת נזק (10,350 שקל לנוסע); ועוד סכום של 20,000 שקל אותו דרשו הנוסעים בגין נזק שאינו ממוני (עוגמת-נפש).

אל-על לא הכחישה את ביטול הטיסה כאמור, אלא שבאותה נשימה טענה כי החוק לא חל עליה במקרה הזה, משום שהביטול נבע מאילוצי מזג-אוויר שהובילו לביטולן של טיסות רבות באותו היום. לאור זאת טענה אל-על כי התעורר קושי למצוא סידורי לינה לנוסעים.

השופטת כוכבה לוי קיבלה את נימוקי אל-על לביטול וקבעה כי הטיסה אכן בוטלה לאור תנאי מזג-אוויר קיצוניים. מכאן היא פסקה כי הנוסעים לא יקבלו את הפיצוי המגיע להם לפי החוק לעניין ביטול הטיסה.

עם זאת, השופטת קבעה כי כל נוסע יקבל פיצוי של 10,000 שקל לפי התחשיב הבא: 4,000 שקל כפיצוי לדוגמה, כשהיא הגדירה את הנוסעים שהיו בבחינת "שבויים" של חברת התעופה בכל הנוגע למזון ולמשקאות ולמידע באשר למועד היציאה המיוחל של הטיסה החלופית.

באשר ללינה על גבי מזרנים שלא הספיקו לכל הנוסעים, מתחה השופטת ביקורת: "האם אין ידה של אל-על משגת לקנות די מזרנים? שמא אזלו כל המזרנים בציריך רבתי?".

עוד טענה השופטת כי היות שמזג-האוויר הסוער היה ידוע לאל-על מראש, היה עליה להיערך עם שירותי לינה, אותם הגדירה כמחדל ביודעין. מכאן פסקה כי על כל נוסע לקבל בנוסף פיצוי של 6,000 שקל, בין היתר כסכום שאמור להרתיע את אל-על מביצוע הפרות שכאלה ובמטרה לעודד נוסעים לפעול למימוש זכויותיהם.

גם בנושא המזון והמשקאות שאמורה חברת התעופה לספק במקרה של ביטול טיסה, השופטת התרשמה  כי אל-על לא מילאה את מחויבותה.

סך הפיצוי שקבעה השופטת לכל אחד מהנוסעים הוא 10,000 שקל ובסך-הכול סכום כולל של 100 אלף שקל. אל הסכום הזה היא הוסיפה 17,550 שקל כשכר-טרחת עורכי דין (ת"א 64298-03-15).