הנחות עונתיות

איך נראה באמת תיאבון הסיכון בעונה זו של השנה?

מסחר- עליות- מניות-בורסה / צילום: שאטרסטוק
מסחר- עליות- מניות-בורסה / צילום: שאטרסטוק

האגדה האורבנית הנפוצה ביותר בשוקי ההון היא שמתחילת הסתיו, ועד התקרבות עונת החגים הלועזיים, אנו נמצאים בתקופה של מימושים וירידות. אמנם היו בתקופות אלו מאורעות היסטוריים, והיסטריים, גדולים במיוחד בתקופה זו (מספיק אם נמנה את שנות 1929, 1987, ו-2008) אבל אין כאן גזירת גורל. רחוק מזה.

אגב, ברור שהתנודתיות בתקופה זו נובעת ממנגנונים של מימוש רווחים, והרבה משיקולי מס שונים, כאשר מה שקרה עד אותה תקופה שבשנה ההונית קובע גם הוא די הרבה. למה הדבר דומה: בלון שהתנפח נתון לסכנה גדולה יותר של פיצוץ מאשר כזה הנמצא במצב רפוי ורגוע. והנמשל: שוק שעלה הרבה עד אותה תקופה יכול להיכנס לבעיה קשה יותר מאשר כזה שלא עשה הרבה רוב השנה.

בדעה של היום אנסה לתת מבט קצת שונה, ונוטה להסתכלות היסטורית, על אותה תקופה שבה אנו נמצאים. הנה לפניכם גרף מעניין אשר יצרתי בכלים של אתר StockCharts:

משה-שלום-עונתיות-24-10
 משה-שלום-עונתיות-24-10

בגרף זה אנו יכולים לראות את ביצועי היתר של מדד המניות הכבד ביותר בארה"ב, מדד ה-Dow Jones Industrial) $INDU) ביחס למדד היותר ספקולטיבי, המקובל כמייצג יותר את החברות הטכנולוגיה והחדשנות, דהיינו מדד Nasdaq100) $NDX).

את הצגת ביצועי היתר אנו מקבלים על פי חודשים, וזאת מאז שנת 1998 ועד 2006. וכך, אנו יכולים לראות בבירור שבתחילת שנה היא תמיד טובה למעדיפי ההשקעות המוכחות, והסולידיות של ה-דאו מול ההשקעות המסוכנות יותר שב-נסדק. למשל ניקח לדוגמא את חודש מרץ: על פי המצב המוצג, ב-58% מחודשי מרץ, בין השנים שציינתי לעיל, היה עדיף להיות ב-דאו מאשר במדד השני. אגב, זה לא אומר ששני המדדים עלו דווקא. ייתכן מאוד שאחד עלה והשני ירד, ואף ששניהם ירדו, אבל העוצמה היחסית מציינת לנו שלדאו, בחודשי מרץ, יש עדיפות סטטיסטית מובהקת.

ומה אנו רואים לגבי התקופה המעניינת אותנו? זו של הסתיו וסיום השנה? באופן מפתיע, אנו רואים יתרון למדד ה-נסדק, וזאת בזהות גדולה בחודשי הסתיו, דהיינו מספטמבר ועד נובמבר, כאשר בחודש האחרון קפיצה של ממש ביתרון לחלק הסולידי יותר של שוק המניות. עבור החלק האחרון יש הגיון גדול בכך. טבעי הוא שסיום שנה יביא זהירות יתר על מנת לא להפסיד מן ההישגים של השנה כולה. אבל, למה בחודשים שבהם אנו מפחדים מירידות יש זהות כה גדולה סביב ה-37%? דהיינו ביצועי יתר קבועים של מדד הנסדק דווקא?

אינני יודע עד הסוף את התשובה לכך אבל אחת מן הסיבות המצוטטות בתחום היא אפקט הנזילות הנמוכה יחסית. הפחד מן התקופה הזו מאט את הפעילות, והאטה זו גורמת לתנודתיות גדולה יותר. תנודתיות בנכסים יותר חדשניים, ופחות ממוסדים, מביא לביצועי יתר במידה, וזה קורה כלפי מעלה. ואז, בסיום השנה, חוזרים הגדולים שבתעשייה, וממלאים את החסר בהשקעות מבוססות דרך המדדים הכבדים יותר כאשר אחד הבולטים בהם הוא , כאמור, יהיה ה-Dow. בכל אופן, זו תמונה מעניינת, ומקיפה מספיק שנים, על מנת לקבל ממנה תובנה.

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.