משה כחלון בכנס לשכת רואי החשבון / יוד צילומים יהודה בן יתח
"המס הכי לא חברתי", כך מכנה שר האוצר משה כחלון את המע"מ. כחלון גם הוריד את המע"מ באחוז (מ-18% ל-17%) באוקטובר 2016. בעיני כלכלנים, המע"מ הוא הדוגמה הבולטת למס רגרסיבי, כלומר מס שפוגע יותר בבעלי הכנסה נמוכה מאשר בעשירים.
הסיבה היא שהמע"מ הוא מס עקיף, כלומר מס שמוטל על כסף שמוציאים לצריכה של מוצרים ושירותים, ולא על הכנסה. ככל שהכנסתה של משפחה נמוכה יותר, כך היא מוציאה באופן יחסי יותר כסף על צריכת מוצרים ושירותים וחוסכת באופן יחסי פחות כסף - ומשום כך היא חשופה יותר למע"מ.
להחליף את המדד
ההיגיון הזה עמד גם לנגד כלכלני אגף הכלכלן הראשי באוצר במחקר שמתפרסם היום (א'), המנסה לערער את התדמית השלילית של המע"מ. אפשר להאשים את הכלכלנים שהם "מדברים מהפוזיציה": המע"מ נחשב מס מוצלח במיוחד בעיני האוצר וכל אחוז בו תורם כמעט 5 מיליארד שקל להכנסות המדינה.
דוחים את הצריכה
כנקודת פתיחה מציינים הכלכלנים שלפי נתוני ההכנסה השוטפת של משפחה בישראל - המע"מ מגדיל את האי-שוויון במדינה ב-6%. זוהי השפעה בעוצמה דומה להשפעת המע"מ במדינות כמו בריטניה, אירלנד, הונגריה ויוון, למרות שבמדינות אלה שיעור המע"מ גבוה יותר מבישראל. אלא שבישראל מוטל מע"מ על 80% מההוצאה של משק בית, בעוד שביתר המדינות מוטל מע"מ מלא על 40%-60% מההוצאה מע"מ חלקי או פטור ממע"מ על יתרת ההוצאה המשפחתית.
בדיקת האוצר לא נעצרת כאן: באוצר מציעים להחליף את המדד המקובל (ההכנסה השוטפת) במדד אחר שבודק את ההכנסה הקבועה או המצטברת לאורך כל החיים. מיישום המדד של הכנסה פרמננטית עולה כי המע"מ איננו מס רגרסיבי או רע אלא מס נייטרלי.
הסיבה: האפקט של "החלקת צריכה": משקי בית שנמצאים בתקופה שבה הכנסתם נמוכה פשוט דוחים הוצאות גדולות עד לתקופות שבהן הכנסתם תהיה גבוהה יותר. אז מה התשובה הנכונה? לדעת האוצר במקרה זה יכולות להיות שתי תשובות נכונות.
"קיימות שתי גישות שונות לבחינת רגרסיביות המע"מ", מסכמים באוצר, "מצד אחד ניתן לראות את המע"מ כמס רגרסיבי המגדיל את האי-שוויון, ומצד שני אפשר לראות את המע"מ כמס נייטרלי רגרסיבי מעט שאינו משפיע באופן משמעותי על האי-שוויון, וזאת כתלות במדד לרווחה כלכלית שבו משתמשים".