פרשנות: הדרג הפוליטי מתעלם מהנכים, בינתיים

למרות הפקקים הארוכים, נראה שמחאת הנכים עוברת מתחת לרדאר

עילית ושמחה שמואלי / צילום: בני שמואלי
עילית ושמחה שמואלי / צילום: בני שמואלי

עילית שמואלי נכה בכיסא גלגלים (עברה לפני כשנה וחצי שלושה אירועים מוחיים ומאז שותקה ברגליה ובאחת מידיה) ואמא לשמחה, צעירה נכה מלידה, יצאה השבוע להפגין בצומת מגידו והשתתפה עם כיסא הגלגלים שלה בחסימת הצומת. זו הייתה אחת משלוש חסימות צמתים ראשיות רק ביום רביעי. בימים אחרים נחסמו צמתים אחרים. פקקים ארוכים, פה חצי שעה, שם שעה, במדינה גדושת כלי רכב ועם תחבורה ציבורית דחוקה ועומסים לכל כיוון שאליו נוסעים, הופכים את הפגנות הנכים למשמעותיות ביותר. הן מגיעות ומשפיעות כמעט על כל אדם במדינה. אז איך זה שהדרג הפוליטי אדיש למאבק?

שמואלי, אשת מפלגת העבודה, היא פעילה ותיקה במחאות הנכים. בעבר הייתה על הרגליים, מתרוצצת עם שמחה הילדה, מפורסמת בזכות הבלונד הקצוץ והאנרגיות שלה. היום שמואלי יושבת על כיסא גלגלים בעצמה ועוברת פיזית את כל מה שעברה בתה הצעירה במשך שנים. שמואלי רואה את הדברים בפרספקטיבה ארוכת טווח. למחאות הנכים, כך היא סבורה, יש מספיק כוח להוריד מפלגה מגדולתה.

"18 שנה אנחנו דורשים להשוות את הקצבה של הנכים לשכר מינימום בפעימה אחת. מאבקי הנכים משפיעים על הציבור, את זה הוכחנו כבר בעבר. נתניהו למוד מאבקי נכים, הוא מכיר את הכוח הציבורי שלנו. אחרי הפגנת הנכים הגדולה של 2001 - מפלגת העבודה התרסקה. כאשר סילבן שלום היה שר האוצר תחת אריאל שרון (2003), היה לנו מאבק נכים גדול. בקדנציה שמיד לאחר מכן, הליכוד ירד ל-12 מנדטים. אני הובלתי והייתי בהפגנות האלה. יש משהו במאבק הנכים שהוא א-פוליטי ומאוד חברתי".

שמואלי, נמצאת באירועים עם קבוצות חזקות מאוד, כמו "נכה, לא חצי בן-אדם", "מטה מאבק הנכים" ו"נכים הופכים לפנתרים". ביום שני הקרוב בכינוס הפגרה המיוחד של הכנסת (לבקשת 25 ח"כים) היא וחבריה מתכוונים לבוא בקבוצה גדולה ולהפעיל לחץ רב תוך כדי הדיון.

אבל בינתיים ראש הממשלה נתניהו נמצא בדרום אמריקה ושר האוצר כחלון נמצא בסין. פרופ' אבי שמחון, מי שמונה על ידי נתניהו לפתור את המשבר מול קבוצות הנכים, יצא לנסיעה עם נתניהו. רק בין ראש השנה ליום כיפור קבועה לו פגישת גישוש עם חלק מן הקבוצות שממשיכות להתנגד להצעה שגיבש בעניין הנכים. בינתיים, ראשי המשק נחשפים לפקקים בבואנוס איירס ועריה הצפופות של סין. את הנכים שלנו הם לא רואים.

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, מקבל לקראת ראש השנה מחמאות מקיר לקיר מכל כלי התקשורת בישראל כ"אחד האנשים הכי חזקים במדינה". הוא מככב בכל הרשימות וממשיך להיות הפוליטיקאי המושמע ביותר. עם כל העוצמה הפוליטית הזו, כיצד קורה שהרשות המבצעת מתעלמת מביטן, שהודיע לפני פחות משלושה חודשים במסיבת עיתונאים חגיגית, כשח"כ אילן גילאון ממרצ לצידו, שהוא סגר מתווה ובו העלאת קצבת הנכים ל-4,000 שקל, תוך הצמדת הסכום הזה להעלאות עתידיות של שכר המינימום? נתניהו, באמצעות פרופ' שמחון, וכחלון, באמצעות פרופ' זליכה ואגף התקציבים, מתעלמים מאותן ההסכמות. תחת זאת, מוצעת הצעת חוק ממשלתית עם העלאה דיפרנצילאית של קצבאות הנכים, ללא הצמדה לשכר מינימום ומבלי שכל הנכים יקבלו את הסכום עליו הוסכם.

- האם ביטן הוא לא באמת אחד האנשים הכי חזקים במדינה? הוא לא מספיק חזק כדי לסייע לאוכלוסיה הכי חלשה במדינה?

גילאון אומר לנו שההתעלמות של נתניהו וכחלון מן המתווה אותו סגר ביטן היא השפלת חברי הכנסת. "מסמוטריץ" ועד אוסמה, כל חברי הכנסת למעט אחד - נתניהו, היו איתנו בהסכמה על מתווה ה-4,000 שקל. הצעתי המקורית היתה הצמדה לשכר מינימום בגובה 5,300 שקל, אבל הסכמתי להתפשר על 4,000 שקל ובלבד שהסכום יהיה בהצמדה להעלאות עתידיות של שכר מינימום - וגם בתנאי שלא יקזזו זאת מהכנסה מעבודה של נכים, אם הם יכולים לעבוד".

אז איפה ביטן והכוח שלו? קשה לי מאוד לראות נכים מחרפים את נפשם מול מכוניות נוסעות, אבל נתניהו וכחלון לא מבינים שמדובר באנשים אשר לחלקם אין מה להפסיד. "חשבתי שהוא האיש החזק במדינה, שהוא גבר-גבר. אבל נתניהו עושה ממנו סמרטוט ומעדיף את שמחון עליו". אנשים נוספים עמם דיברנו מציינים שברקע ניצב קרב קרדיטים ואגו ענק. נתניהו רוצה להראות הישג אישי שלו בכנס החורף והכנסת נושא הנכים לתקציב החל מינואר 2018. כחלון רוצה שזה יהיה הישג שלו ויכלל במסגרת המיני תקציב, כשהסכום המוצע כרגע (4 מיליארד שקל) מגיע מתוך הסכום שהוקצה לשינויים תקציביים. הנכים המפגינים לא מוכנים לשמוע על פתרונות חלקיים וממשיכים לעצור את התנועה בכל המדינה. גם בקרב קבוצות הנכים השונות יש פילוג.

"אני במאבקים האלה שנות ה-90", אומרת שמואלי, "ואני יודעת מה נתניהו עושה קודם כל. הוא מאוד מנוסה. דבר ראשון הוא יודע איך לשבור את המאבק. לעשות הפרד ומשול בין מנהיגי הקבוצות השונות המפגינים, לפרק אותנו לקבוצות נפרדות ואז להציע דברים לכל אחד מן הצדדים. אני עם הקבוצה המובילה בשטח, ואנחנו לא מוכנים לשבת ולדבר עם שמחון או כל נציג אחר, אלא אם יביאו את כל ארגוני המאבק ביחד למשא ומתן".