הבנקים המרכזיים בשירות הבנקים

בשקט-בשקט חזרו הבנקים לסחור באגרות חוב מגובות התחייבויות

גנט ילן ומריו דראגי / צילום: גושוע רוברטס, רויטרס
גנט ילן ומריו דראגי / צילום: גושוע רוברטס, רויטרס

אם היינו צריכים הוכחה נוספת שהבנקים המרכזיים דואגים קודם כל לחבריהם בבנקים המסחריים ובבנקים להשקעות ורק אחר כך לציבור ולכלכלה, הרי שקיבלנו אותה בשבוע שעבר. בשקט-בשקט, בלי שאף אחד פוצה פה, חזרו הבנקים לסחור באגרות חוב מגובות התחייבויות, במחזורים שאמורים להדאיג את הרגולטורים. המוצר הזה שגרם למשבר הפיננסי הגדול בהיסטוריה ב-2008, המוצר שנגיד הבנק המרכזי של ארה"ב דאז גרינספאן אמר עליו שאפילו הוא לא הבין את מורכבותו, מעולם לא נכחד, אולם לאחרונה שב להיות פופולרי.

כמובן שהבנקים יזדרזו לומר, הביקוש למכשיר מצד קרנות ובתי השקעות גדל ואנחנו בסך הכול צריכים לספק את הסחורה, הבנק המרכזי בוודאי ירגיע אותנו שהבטוחות הנדרשות היום שונות לגמרי מאלו שנדרשו אז. הכול נכון. האם מישהו מהם ייתן לנו ערבות שמשבר כזה או אף חמור ממנו לא יתרחש ? בוודאי שלא. האם מישהו מהם ישלם את המחיר אם חלילה יפרוץ משבר כזה? בוודאי שלא.

בכל העולם ציפו לנאומיהם של הנגידים ילן ודראגי. למי שכבר בקיא ברטוריקה ומבין שהכול משחק לא היו הפתעות. נאומים יבשים, חברי כל ברק, מעוף או חזון. המסר המרכזי הוא מה שהיה הוא מה שיהיה, עטוף בעטיפת צלופן של "צריך לנהוג בזהירות" או במילים אחרות-בואו לא נמשיך לעשות כלום, העיקר לא לזעזע את המערכת במשמרת שלנו.

הדולר החלש משרת את האינטרס האמריקאי. האירו החזק פוגע בגוש האירו ומסנדל את דראגי ובינתיים מי שחוגגים כל הדרך אל הבנק הם הגופים הפיננסיים. הם ימשיכו למנף עד אין קץ את השקעותיהם הפיננסיות בחסות האימפוטנציה של הבנקים המרכזיים.

ואצלנו? עולם כמנהגו נוהג והבנק המרכזי שלנו ממשיך להתעלם ממה שחשוב לכלכלה וממשיך לשמור על הדגים השמנים. בשבוע הפקיעה כמו בהוראת קבע, התחזק השקל לעומת הדולר ב-1.5%. ולא, זה לא בגלל היחלשות הדולר בעולם. כשהדולר נחלש כמובן שגם השקל התחזק לעומתו אולם כשהוא התחזק לא קרה כלום. ושוב הכול קורה בשעות הערב, בסופי השבוע ובסמוך למועדי פקיעה על מנת לשרת את מטרתם של כותבי האופציות וחובבי השקל, שום דבר שקשור להליך מסחר תקין.

רוצים עוד דוגמא? ביום שלישי סמוך לשעה שש בערב שוחח קולגה שלי עם אחד הבנקים הזרים והאחרון הודיע לו שלא יקנה עכשיו כי עוד חצי שעה הדולר ירד באגורה. הפלא ופלא, לא חלפה לה מחצית השעה וזה קרה. איפה בנק ישראל? שאלה טובה.

וכשבנק ישראל לכאורה מופיע ברכישות יום לאחר הפקיעה הוא עושה זאת באופן השבלוני והמוכר, בשעות המסחר כשההשפעה נמוכה. אחרי שהיו עדים למניפולציה שבוצעה בחסות המחזור הדליל רק 24 שעות קודם לכן, לא נכון היה להמתין בדיוק לאותה שעה על מנת להראות שגם בבנק ישראל יודעים לשחק? מה פתאום. אז מה הפלא אם מגיע סוף השבוע ולמרות התחזקות מרשימה של הדולר בעולם סוגר הצמד דולר/שקל ברמת השפל 3.57 שקלים. על מי בנק ישראל שומר כאן? על מי הוא מגן? בטח לא על היצוא וכלכלת ישראל כפי שהתחייב שיעשה.

וכשהמערכה בשוק המט"ח מתנהלת כפי שהיא מתנהלת, מה הפלא שבנק ישראל סופג יותר ויותר ביקורת ומה הפלא שבחדרי המסחר בבנקים ובגופי ההשקעות נשמעים פרצי צחוק רמים לנוכח רפיסות כוחו של הבנק המרכזי.

אין לי ספק כי בסוף ירד האסימון גם בירושלים. השאלה היחידה היא אם זה יקרה אחרי שהתעשייה תקרוס או שקובעי המדיניות יתעשתו ויפעלו קודם לכן.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.