סוף המהפכה של סטיב באנון

האסטרטג הראשי ויועץ הסתרים של דונלד טראמפ נופל על חרבו

סטיב בנון / צילום: רויטרס
סטיב בנון / צילום: רויטרס

כתבנו כאן פעמים אחדות על "משבר הנשיאות האמריקאית". המשבר "אינו מוטל עוד בספק, ואינו משאלת-לב. הוא נמצא בעיצומו, ובמרכזו עומד אי-אמון מעמיק ביכולתו של דונלד טראמפ לנהל את הזרוע המבצעת של ארה"ב", הביע בעל הטור הזה את דעתו בדיוק לפני שבוע.

קצב המאורעות והדרמטיות שלהם עוצרים את נשימת המתבונן. פרשנים בארה"ב חותמים כמעט כל שבוע בחיווי, "זה היה השבוע הגרוע ביותר בתולדותיה של נשיאות טראמפ", שהיום מלאו לה שבעה חודשים. אבל הציון הזה מאבד את תוקפו במרוצת השבוע הבא.

סוף השבוע שעתה זה הסתיים הניב את פרישתו של סטיב באנון. הוא החזיק בשבעת החודשים שעברו בתואר "האסטרטג הראשי" של הבית הלבן. סילוקו מתרחש שבוע אחד לאחר התפרעות הימין הקיצוני בעיר שרלוטסוויל, במדינת וירג'יניה, שהנשיא סירב תחילה לגנות במפורש, ואחר כך גינה בחצי פה, ואחר כך חזר בו פחות או יותר. זה קרה שבועיים לאחר שהנשיא איבד את מנהל התקשורת שלו, רק 11 יום לאחר מינויו; שלושה שבועות לאחר שהנשיא איבד את ראש הסגל של הבית הלבן; חודש לאחר שהנשיא איבד את דוברו.

 

הבלון מתרוקן מאוויר

מה הנשיא עושה, מה הוא רוצה, לאן הוא הולך, לאן הוא הגיע - אלה אינן שאלות שרק יריבים פוליטיים מציגים. נשיאות טראמפ משולה עכשיו לבלון המתרוקן מאוויר.

אין זאת אומרת שהבלון מתפקע. נסיון העבר מלמד אותנו שנשיאים הצליחו להתאושש מהתחלות כושלות. חילופי גברי שירתו אותם בהצלחה. אבל נשיאים כאלה היו זקוקים לדרגה ניכרת של משמעת ושל ענווה. היה עליהם לקבל שיעורים בפוליטיקה מעשית מידי ותיקים ומנוסים מהם. היה עליהם לשנות כיוון, לפעמים במידה רדיקלית.

ביל קלינטון היטיב בכך במיוחד בשנתיים האחרונות של תקופת כהונתו הראשונה, לאחר אסונות כבדים. אבל קלינטון היה בראש ובראשונה פרגמטיסט. הוא גם גדל בתרבות ובאווירה, שהעניקו משקל מיוחד להודאה בטעות, להתנצלות ולתיקון דרך. כנותו תמיד הועמדה בספק, אבל הוא לא היסס לעורר את הרושם של חרטה עמוקה, פוליטית ואישית.

קשה מאוד להעלות על הדעת נסיבות שבהן דונלד טראמפ יכה על חטא. כל ניסיון להעמידו על טעות מביא אותו לרקיעת רגל. הוא אינו משנה את דעתו, אלא עומד עליה ביתר תוקף. ואף כי הוא פיטרבזה אחר זה כמעט את כל בכירי הסגל שלו, האשמה הייתה תמיד בהם.

"לייבש את הביצה"

סטיב באנון הצטרף אל מטה הבחירות של טראמפ רק חודשיים לפני הבחירות. אבל הוא הביא איתו שורה של מסרים נועזים, שלזכותם נזקפת במידה לא מעטה הצלחתו הסנסציונית של טראמפ להטות את הכף בשלוש מדינות מפתח. באנון הוא האיש שהוסיף לאוצר המלים של טראמפ את ההבטחה "לייבש את הביצה" בוושינגטון. הסיסמה הזאת הקלה על מאות אלפי מצביעים דמוקרטיים במדינות הקריטיות לחצות את הקווים. באנון הגיע אל טראמפ מאתר הרשת הימני הרדיקלי breitbart.com. הוא הפך אותו לשופר רב השפעה של השקפות עולם, שמקומן הטבעי במרוצת השנים העמידן בסביבות השוליים הסהרוריים. ברייטבארט הטיף נגד סחר חופשי ונגד חוקי הגירה ליברליים, נגד מדיניות חוץ אידיאליסטית ונגד התערבויות צבאיות מעבר לים.

באנון הציע לטראמפ משהו שמעולם לא היה לו: בסיס אינטלקטואלי. ההתגרויות הרטוריות של טראמפ היו זקוקות לבשר. טראמפ לא היה איש של בשר. הוא לא קרא ולא הגה. רעיונות מופשטים והקשרים היסטוריים היו ממנו והלאה. באנון, שעשה מיליונים בעולם העסקים לפני שנכנס לעסקי ברייטבארט ופוליטיקה, היה שקוע בקריאה ובמחשבה. התואר "אסטרטג ראשי" כמו נולד בשבילו.

החזקים והכשירים

לרוע מזלו, הבית הלבן של טראמפ לא היה סמינר מחלקתי או סדנת יוצרים. הנשיא מעולם לא החשיב הרמוניה. אדרבה, הוא האמין בתהליך כמעט-דרוויניסטי: מאבק בלתי פוסק בין יועצים ועוזרים, שבו ידם של החזקים והכשירים תהיה על העליונה. לא דיברה אל לבו המסורת רבת השנים, שמכוחה יועצים משתפים פעולה, כדי להניח נוסחה מוסכמת על שולחנו של הנשיא.

באנון מצא את עצמו בלב מאבק פוליטי ואישי, שהסיכוי היחיד להשתייר בו היה תמיכה בלתי מסויגת של הנשיא. היו נחוצים לו חודשיים וחצי כדי להבין שתמיכה כזאת לא תינתן. הסימן הראשון לבאות ניתן בתחילת אפריל, כאשר באנון הודח מן המועצה לביטחון לאומי, הפורום המצומצם שבו נידונים הסודות הכמוסים ביותר.

האסטרטג הראשי הורד בדרגה. הוגבלה יכולתו להשפיע על מדיניות החוץ והביטחון. תסכולו בעניינים האלה נעץ פחות או יותר את המסמר האחרון בארונו בסוף השבוע שעבר, כאשר הכריז ש"אין פתרון צבאי" למשבר צפון קוריאה. כשלעצמה זו דעה סבירה ורציונלית, שרוב המומחים ורוב יועצי הנשיא נוטים לה. אבל לא זה מה שאמר הנשיא, ולא זה הרושם שניסה ליצור.

באנון קיווה להטות את הנשיא אל יעד היסטורי מרחיק לכת: הוא רצה לפרק את הסדר העולמי, שארה"ב ובעלות בריתה במערב כוננו לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא רצה להתפרק מבריתות וממוסדות על-לאומיים, הוא רצה לסיים הסכמים של סחר חופשי; הוא רצה לגמול את אמריקה מנטיות רומנטיות ומשיחיות, שנבטו בה לפני 200 שנה ויותר.

אינטרס עצמי, הוא חשב, הוא האינטרס היחיד המחייב נאמנות.

השפעת הרעיונות האלה על טראמפ שכנעה מספר ניכר של מתבוננים, שבאנון הוא הכוח העיקרי מאחורי הקלעים. תוכנית סאטירה בטלוויזיה הלבישה אותו בבגדי מלאך המוות. צייצן טוויטר אחד פתח חשבון פופולרי תחת השם "הנשיא באנון".

השבועון "טיים" שאל, אולי רק רטורית, אם באנון הוא "האיש השני בעוצמתו בעולם", ותיאר אותו כ"ארכי מניפולטור" (טראמפ כעס, חשד ולא סלח).

שעות אחדות לאחר הדחתו, ביום ו', באנון אמר לשבועון ימני בוושינגטון, "נשיאות טראמפ, שלמענה נלחמנו וניצחנו, הסתיימה... עדיין יש לנו תנועה עצומה, ואנחנו נפיק תועלת כלשהי מנשיאות טראמפ. אבל הנשיאות ההיא הגיעה אל קיצה. [מעכשיו ואילך] היא תהיה משהו אחר. יהיו כל מיני מאבקים, ויהיו ימים טובים וימים רעים, אבל הנשיאות ההיא הגיעה אל קצה".

זו הכרזה מדהימה למדי, הראויה לכל סימן קריאה. מוטב לזכור שסימן קריאה הוא מסימני הפיסוק החביבים על באנון. הוא אוהב להדהים ולזעזע.

הוא האיש שהגה את נאום ההשבעה של הנשיא, שבו אמריקה תוארה כ"שדה קטל" של "בתי חרושת מחלידים", של מערכת חינוך מטפחת בורות, ושל פשע אלים המשתולל ברחובותיה.

למחרת הדחתו, באנון הודיע שהוא חוזר ונוטל את הנהלת ברייטבארט. משם הוא מתכוון לנהל מלחמה כללית נגד כל אויבי טראמפ, כולל מנהיגי המפלגה הרפובליקאית. אבל האיש שחדר העבודה שלו היה צמוד אל הלשכה הסגלגלה בבית הלבן, האיש שנועד להיות מדריכו של הנשיא ויועץ הסתרים שלו, האיש שעמד לחולל מהפכה לאומית, יתקשה להתנחם בכורסת המנהלים של אתר רשת ימני קיצוני.

סטיב באנון

גיל: 63

מגורים: נורפוק, וירג'יניה

מצב משפחתי: נשוי בשנית 3 ילדים

השכלה: בית הספר למינהל עסקים של הרווארד, וירג'יניה טק, אוניברסיטת ג'ורג'טאון

תפקיד: איש עסקים אמריקאי שניהל את האתר הימני קיצוני ברייטבארט עד שמונה למנהל הקמפיין של טראמפ לנשיאות. לאחר הבחירות, מונה לאסטרטג הראשי של הבית הלבן. בסוף השבוע האחרון הודח, והודיע שיחזור לעסוק בענייני האתר

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny