באיזה שער נכנסים הפרשי מט"ח

איך רושמים השקעות במט"ח, מה קורה כששע"ח משתנה, ולמה יש הפרשים שלא נרשמים ב"רווח והפסד"?

 הכנת דוחות כספיים תקופתיים /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכנת דוחות כספיים תקופתיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

רוב החברות הנסחרות פועלות במספר שווקים ובמספר מטבעות חוץ. החברות המייבאות רוכשות את המוצרים במטבע חוץ (דולר, אירו, ליש"ט) ומוכרות אותם בארץ בשקלים; החברות המייצאות מוצרים - משלמות בארץ על עלות המוצרים בשקלים, ומקבלות תמורה במטבע חוץ.

החברות המחזיקות בנכסים בחו"ל, פועלות כמובן במטבע המקומי (היכן שהנכסים); חברות שמחזיקות בחברות בחו"ל באופן דומה פועלות גם הן במטבע מקומי (היכן שהחברות פועלות); חברות שמשקיעות כספים בחו"ל (השקעה בדולר, השקעה בניירות ערך שונים בבורסות בעולם) משתמשות במטבע חוץ.

וגם חברות שלכאורה אין להן זיקה לשווקים זרים, פועלות במט"ח (אם כי כנראה בהיקף יחסית נמוך): זה יכול להיות הלוואות במט"ח, פיקדונות במט"ח, תשלומים על נסיעות לחו"ל של עובדי החברה, רכישת מוצרים דרך אתרים בחו"ל, ובכלל - יש שורה ארוכה מאוד של פעילויות במט"ח.

ואיך המט"ח הזה נרשם בדוחות הכספיים? נתייחס לחברות שהמטבע העיקרי שלהן, שמשמש גם לדוחות הכספיים, הוא השקל. החברות האלו פועלות לצורך המחשה גם בדולרים, אז איך מתרגמים את הדולרים לשקלים, ומתי? ולמשל, נניח שנרכשה מכונה בעלות של 1 מיליון דולר ב-20 באפריל - איך רושמים את המכונה הזו בדוחות הכספיים?

התשובה כאן יחסית פשוטה - בביאורים של כל החברות הציבוריות (כמעט) נכתב כך: "עסקאות במטבע חוץ מתורגמות למטבעות הפעילות הרלוונטיים של חברות הקבוצה, לפי שער החליפין שבתוקף בתאריכי העסקאות". ובמילים פשוטות, בודקים מה היה שער הדולר ביום הרכישה - 20 באפריל, ומתרגמים זאת לשקלים. נניח שהדולר היה בשער של 3.6 שקלים, אזי המכונה תירשם במאזן ב-3.6 מיליון שקל.

ואם יש לחברה פעילות בחו"ל (בארה"ב), ובמסגרת הפעילות הזו יש מכונה שרשומה בסוף הרבעון הראשון ב-2 מיליון דולר - איך אז רושמים אותה בדוחות החברה? גם כאן הביאורים מספקים תשובה: "נכסים והתחייבויות כספיים הנקובים במטבע חוץ במועד הדיווח, מתורגמים למטבע הפעילות לפי שער החליפין שבתוקף לאותו יום". כלומר, בודקים מה שער המטבע בסוף הרבעון ומתרגמים את ערך המכונה בדולרים לשקלים. נניח שבסוף הרבעון הדולר היה 3.7 שקלים, אזי המכונה נרשמה ב-7.4 מיליון שקל (2 מיליון דולר כפול שער חליפין של 3.7 שקל לדולר).

 - למה לא נזקפים להוצאות מימון?

כך נוהגים ביחס לכל רבעון, והשאלה היא מה עושים בעצם עם הפרשי המט"ח? הרי שער המטבע על פני התקופה זז, כך שכאשר יבואו לתרגם בסוף הרבעון הבא, יקבלו ערך מכונה אחר מאשר בסוף הרבעון השני. נניח ששער הדולר יהיה 3.5 שקל, והמכונה תירשם ב-7 מיליון שקל (2 מיליון דולר) בסוף הרבעון השלישי - נוצרה כאן בעיה "חשבונאית"; נעלמו 400 אלף שקל מערך המכונה בין סוף הרבעון השני לסוף השלישי. מדובר בהפסד כלכלי שנובע מהפרשי שער, ועל פי החשבונאות - מספרים לא יכולים להיעלם סתם כך, הם צריכים להיות רשומים בדוח הרווח והפסד.

שוב הפתרון מצוי בביאורים: "הפרשי שער בגין הפריטים הכספיים הם ההפרש שבין העלות המופחתת במטבע הפעילות לתחילת השנה, כשהוא מתואם לריבית האפקטיבית ולתשלומים במשך השנה, לבין העלות המופחתת במטבע חוץ מתורגמת לפי שע"ח לסוף השנה. הפרשי שער הנובעים מתרגום למטבע הפעילות מוכרים בדרך כלל בדוח הרווח והפסד". כלומר, לרוב ההפרשים האלו ייזקפו להוצאות מימון בדוחות הכספיים, ונראה שזה המקום הטבעי והנכון להוצאות הללו.

אבל, יש חריגים. החשבונאות מגדירה הפרשי שער שלא ייזקפו כהוצאה (או הכנסה) בדוחות הכספיים, אלא יירשמו רק בדוח על הרווח הכולל. דוח הרווח הכולל מופיע אחרי דוח הרווח והפסד והוא במקרים רבים "נשכח", כלומר קוראי הדוחות מדלגים עליו. אחרי הכל, הם מסתמכים על הרווח (רווח לבעלי המניות) כפי שהוא מופיע בדוח רווח והפסד, ובזה לכאורה תם העניין. אז זהו - שממש לא. הדוח על הרווח הכולל מכיל סעיפים שמבטאים הפסד כלכלי.

החשבונאות הגדירה כאמור מספר סעיפים שידלגו מעל דוח הרווח והפסד ויירשמו בדוח על הרווח הכולל, וישפיעו על ההון העצמי. הרשימה הזאת מכילה בעיקר שני סעיפים: הפרשי שער כתוצאה מגידור, והפרשי שער כתוצאה מהחזקה בחברות מוחזקות.

ההפרשים כתוצאה מגידור לא נרשמים בדוח רווח והפסד, למרות שהם דווקא באים לקזז הפרשי שער כתוצאה משינויים במט"ח. כלומר, למרות שגידור ברמה הכלכלית אמור לצמצם את החשיפה של החברה, הרי שהחשבונאות מפרידה את הפרשי השער שנוצרים באופן שוטף (כמו ההפסד כתוצאה מההחזקה במכונה), לבין הגידור שנעשה כדי לצמצם את החשיפה, שהוא נרשם (בחלקו) בדוח על הרווח הכולל (כלומר לא ב-"רווח והפסד").

בין אפריקה לישראל

הסעיף השני שנרשם במסגרת הרווח הכולל הוא שינויים במט"ח כתוצאה מהחזקה בפעילות חוץ. מדובר על החזקה של החברה בחברות בחו"ל. החברות המוחזקות "מדברות" במט"ח, למשל ליש"ט, ואז החברה למעלה בעצם מתרגמת את ההחזקה בחברה המוחזקת לפי שער הליש"ט. אם נניח שהחברה המוחזקת היא בעלת הון של 100 מיליון ליש"ט, וההון הזה נשאר גם בשנה העוקבת, כלומר החברה עצמה לא הרוויחה ולא הפסידה - אז השיטה היא לתרגם את ההחזקה לפי השער היציג.

נניח שבתחילת התקופה הליש"ט הייתה 5.5 שקלים ובסוף התקופה בשער 4.6 שקלים. תרגום לשקלים בתחילת התקופה יעמיד את ההחזקה בספרים על ערך של 550 מיליון שקל (100 מיליון ליש"ט כפול 5.5 שקל); ובסוף התקופה תעמוד ההחזקה על ערך בספרים של 460 מיליון שקל (100 מיליון כפול שע"ח של 4.6 שקל). כלומר, יש כאן הפסד כלכלי של 90 מיליון שקל.

ולמרות ההפסד הכלכלי הזה, החשבונאות טוענת כי זה אינו הפסד בליבת העסקים, אין בו משהו שוטף, תפעולי, הוא אקראי. ולכן נרחיק אותו לרווח הכולל, והוא לא יירשם בדוח הרווח והפסד. אז נכון, הוא לא מבטא הפסד עסקי, אלא הפרשי מט"ח, אבל מה ההבדל בינו לבין ההפסד בגין המכונה? מה ההבדל בינו לבין הפסד כתוצאה מהחזקה של ליש"ט שערכן ירד? במהות, כל הסעיפים הללו הם סעיפי מימון. ההרחקה שלהם מדוח הרווח והפסד רק מבלבלת את הקוראים, ובעיקר מטעה אותם - יש חברות לא מעטות שמדווחות על תוצאות שרחוקות שמיים וארץ מהתוצאות האמיתיות, וזה בולט בחברות שמחזיקות בנכסים מעבר לים. אפריקה ישראל, לדוגמה, חייבת חלק מהכישלון שלה להפסדים כתוצאה מתרגום החזקותיה בחו"ל - על פני השנים ההפסדים האלו במקרים רבים עלו על ההפסדים השוטפים (בדוח רווח והפסד).

אז להבא - אל תעצרו בדוח הרווח והפסד, המשיכו כמה שורות נוספות לדוח על הרווח הכולל, ואז תקבלו את התמונה הנכונה יותר.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.