מהשוואת נתוני חברת שב"א, המפעילה את מערכת הסליקה המרכזית של כרטיסי האשראי בישראל, עולה כי חלה לפני ובמהלך ימי ראש השנה תשע"ז עלייה מתונה של 2.3% בפעילות העסקית ובשימוש באשראי על-ידי הציבור הישראלי בהשוואה לימי העסקים לפני ובמהלך ראש השנה תשע"ו.
בין הימים 29 בספטמבר עד 2 באוקטובר נרשמו על-ידי שב"א עסקאות בסכום כולל של 3.09 מיליארד שקל. בראש השנה אשתקד הסתכם סכום הוצאות החג ב-3.02 מיליארד שקל.
בכמות העסקאות באשראי דווקא נרשמה ירידה קלה לעומת ראש השנה אשתקד: בעוד בערב החג נרשמו השנה 14.33 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי, הרי שבראש השנה אשתקד נרשמו 14.52 מיליון עסקאות - ירידה של כ-1.3% לעומת השנה שעברה.
בסכום העסקה הממוצע בכרטיס אשראי נרשמה השנה עלייה מרשימה של 17.2%: 216.03 שקל בערב ראש השנה תשע"ז לעומת 183.3 שקל בערב ראש השנה תשע"ו. בשנת תשע"ה עמדה ההוצאה הממוצעת על 226.8 שקל, ובשנת תשע"ד עמדה ההוצאה הממוצעת על 240 שקל.
השעות העמוסות ביותר בהן נרשם שימוש גבוה בכרטיסי אשראי לפני ראש השנה תשע"ז חלו ביום ראשון, 2 באוקטובר 2016, ערב החג, בין השעות 10:00 ל-14:00, אז הוציאו הישראלים סכום של 383.76 מיליון שקל וביצעו כ-2.1 מיליון עסקאות.
גם ביום חמישי שקדם לו, 29 בספטמבר 2016, נרשם שיא נוסף, כאשר בין השעות 10:00 ל-14:00 נרשמו עסקאות אשראי בהיקף של 358.3 מיליון שקל בכ-1.36 מיליון עסקאות.
מדובר בנתונים נמוכים לעומת השיא שנרשם בערב ראש השנה תשע"ו, ביום שישי 11 בספטמבר 2015, אז הוציאו הישראלים בין השעות 11:00 ל-15:00 סכום של 436.6 מיליון שקל בכ-2.1 מיליון עסקאות שנסלקו בכרטיסי אשראי.
שעת השיא בגיהוץ כרטיסי אשראי בערב ראש השנה תשע"ז נרשמה ביום ראשון, 2 באוקטובר, בין 11:00 ל-12:00 לפני הצהריים, אז הוציאו הישראלים סכום של 107.68 מיליון שקל וביצעו 570,044 אלף עסקאות. בכל דקה בשעה זו הוציאו הישראלים סכום של כ-1.8 מיליון שקל וביצעו 9,500 עסקאות באשראי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.