"הר הכסף": כך תגלו אם יש לכם חשבון או פיקדון לא פעיל

בנק ישראל השיק אתר אינטרנט חדש המכונה "הר הכסף 2", שמאפשר ללקוחות הבנקים לאתר, ללא עלות, חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה, וכן חשבונות של נפטרים

חדוה בר / צילום: אוריה תדמור
חדוה בר / צילום: אוריה תדמור

בנק ישראל ומשרד האוצר השיקו היום (ב') את אתר "הר הכסף 2", המציג מידע על חשבונות ופיקדונות רדומים. פיקדון רדום הוא כזה שהבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליו, חודשיים ממועד הפירעון. לגבי חשבון עובר ושב - חשבון רדום ייחשב ככזה אם לא בוצעה בו פעולה במשך 10 חודשים. בנוסף יכלול האתר גם מידע על חשבונות של לקוחות שנפטרו.

האתר יהיה חלק מהאתר של משרד האוצר לאיתור חסכונות פנסיוניים. לפני 3 שנים הקים משרד האוצר, ביוזמה של המפקח על הביטוח לשעבר עודד שריג, מיזם שעסק באיתור חסכונות פנסיוניים אבודים. האתר זכה להצלחה רבה, ולכן הוחלט להרחיבו גם לתחום חשבונות הבנק עם בנק ישראל.

סיוע ליורשים

"סכומי כסף של לקוחות רבים נמצאים בבנקים, ללא כל תנועה ולעתים אף ללא ידיעת הלקוחות. האתר מנגיש מידע חשוב, בצורה ברורה וידידותית, ללא עלות, ויסייע לכם לאתר פיקדונות ולנהלם טוב יותר", מסרה היום המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. מנתוני בנק ישראל עולה כי נכון להיום, קיימים במערכת הבנקאית 480 אלף חשבונות בנק ופיקדונות רדומים במגזר הקמעונאי, שסך הכספים בהם עומד על 9 מיליארד שקל, כלומר כ-140 אלף שקל בממוצע בכל חשבון. מתוך מספר זה, 64 אלף חשבונות הם של אנשים שנפטרו, ומנוהלים בהם 1.6 מיליארד שקל.

כאמור, בממוצע בכל חשבון ישנם כ-140 אלף שקל, אך נראה כי השונות בכספי החשבונות גבוהה למדי - ב-60% מהחשבונות ישנו סכום נמוך למדי של עד 1,000 שקל, וברבע מהחשבונות יש פחות מ-50 שקל. נראה כי חלק מרכזי מהשימוש באתר יהיה במקרים של לקוחות שנפטרו; האתר ישמש כלי בעבור יורשים לאתר חשבונות אלו, פעילים ושאינם פעילים, ללא עלות. זאת, בשעה שעד היום היורשים נדרשו לפנות לכל בנק ובנק לבירור אם הנפטר ניהל חשבון בסניפיו, דבר שהיה כרוך בטרחה ובעלויות ליורשים.

חשוב להדגיש כי על מנת לשמור את פרטיות הלקוח, תוצאות החיפוש באתר יניבו רק את שמות הבנקים שבהם קיימים חשבונות לא פעילים, ולא יהיה מידע נוסף כגון מספר החשבון או היתרה. לבירור פרטים אלה יצטרכו היורשים לפנות אל הבנקים, ולהציג מסמכים רלוונטיים, כגון צו ירושה, בכדי לקבל את המידע.

נוסף על כך, נקבע כי לקוחות שאינם מעוניינים שפרטיהם יהיו במיזם, רשאים לבקש מהבנק שיפנה לבנק ישראל ויבקש להסירם מהמאגר.הבנקים, מצדם, צריכים להציג באתר האינטרנט שלהם פרטים לגבי הדרכים שבהן ניתן לפנות לבנק ואת המסמכים שיש להציג. במקרים שבהם הכסף שביתרת החשבון עומד על פחות מ-3,000 שקל (יותר מ-60% מהחשבונות הרדומים), יוכל הלקוח או היורש לקבל את הכסף מבלי להגיע פיזית אל הסניף, אך לאחר שהעביר לו את המסמכים הנדרשים.

שאלות ותשובות

- מה קיים באתר הר הכסף 2?

באתר החדש ניתן למצוא מידע על קיומם של חשבונות או פיקדונות לא פעילים על שמכם, שהבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם. כמו כן ניתן למצוא מידע על קיומם של חשבונות בנק הרשומים על שם קרוב שנפטר (חשבונות ביתרת זכות, וגם חשבונות ביתרת חובה).

- אילו פרטי זיהוי נדרשים לצורך קבלת המידע באמצעות מנוע החיפוש?

הפרטים הנדרשים הם מספר תעודת הזהות שלכם ותאריך הנפקתה. בנוסף יש להשיב על כמה שאלות. לצורך איתור חשבון של נפטר קיים גם צורך במספר תעודת הזהות של הנפטר ותאריך פטירה.

- מה אפשר למצוא בחיפוש חשבונות ופיקדונות על שמי?

מידע על קיומם של חשבונות או פיקדונות לא פעילים בבנק. תוצאות החיפוש לא כוללות חשבונות או פיקדונות פעילים, וכן חשבונות או פיקדונות שטרם הגיע מועד פירעונם.

בתוצאות החיפוש תופיע רשימה של בנקים שבהם קיימים חשבונות או פיקדונות לא פעילים, ללא פירוט של מספר החשבון, סוג החשבון, או היתרה הקיימת בו. למידע נוסף על אודות חשבונות או פיקדונות אלו יש לפנות לבנקים המופיעים ברשימה.

- מהיכן מגיע המידע שבמנוע החיפוש, ובכל כמה זמן הוא מתעדכן?

המידע מתקבל מהבנקים, ומתעדכן לפי דיווחיהם אחת לחודש. המידע המתקבל באתר מלמד על אפשרות קיומם של פיקדונות או חשבונות, אך המידע הקובע נמצא אצל הבנקים.

- כיצד באפשרותי להסיר מהאתר חשבונות שלי?

אפשר לפנות אל הבנק שבו מתנהל חשבון, ולבקש ממנו להסיר ממנוע החיפוש את המידע שהוא מעביר עליכם. ההסרה תבוצע בתוך חודש וחצי מיום הבקשה. בחשבון משותף יכול כל אחד מבעלי החשבון לפנות בבקשה כאמור, ואין צורך בהסכמת יתר בעלי החשבון.

- האם חברות ותושבי חוץ יכולים למצוא מידע באמצעות מנוע החיפוש?

לא. זאת, מאחר וקיים קושי לזהותם באמצעות פרטי הזיהוי הנדרשים בעת החיפוש באתר.

- מהם חשבונות או פיקדונות לא פעילים?

חשבונות או פיקדונות שלגביהם עברו עשרה חודשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעליהם. יובהר, כי בהתאם להוראות החוק הבנק נדרש ליצור קשר עם בעל חשבון או פיקדון ללא תנועה סמוך למועד פירעונו. משלא הצליח הבנק ליצור קשר עם בעל הפיקדון תוך חודשיים, עליו להשקיע את הכספים בהתאם לצו הבנקאות (פיקדונות ללא תנועה). בחשבון עובר ושב יראו כמועד הפירעון את היום שבו הפך הפיקדון לפיקדון ללא תנועה, כלומר בתום עשרה חודשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעליו.

- מצאתי באמצעות האתר רשימת בנקים שבהם קיימים חשבונות או פיקדונות על שמי. מה עלי לעשות?

יש לפנות לבנקים המופיעים ברשימה ולברר מולם: 1. כמה חשבונות או פיקדונות קיימים בכל בנק? 2. מהן היתרות הקיימות בכל פיקדון או חשבון? 3. באיזה מסלול השקעה נמצאים הכספים? 4. האם כספי הפיקדון ניתנים למשיכה מידית?

- האם המידע המתקבל בתוצאות החיפוש כולל גם נתונים על אודות חשבונות או פיקדונות ללא תנועה מלפני שנים רבות?

כן. המידע המתקבל בתוצאות החיפוש מתייחס לכלל החשבונות או הפיקדונות ללא תנועה. עם זאת, ייתכן שהמידע המופיע בתוצאות החיפוש אינו מדויק או שאינו כולל את כל החשבונות או הפיקדונות ללא תנועה, כגון בשל טעות שנפלה בעת העברת הנתונים.

השאלות והתשובות - באדיבות בנק ישראל