הרוקחים נגד הרופאים: "טובת הציבור חשובה משמירה על גילדה"

ההסתדרות הרפואית מתנגדת לחוק שיאפשר לרוקחים לתת במקרים דחופים תרופות ללא מרשם ■ ליצמן: "אם זה לא מוצא חן בעיניהם, שיחליפו משרד"

בית מרקחת / צילום: רויטרס
בית מרקחת / צילום: רויטרס

ארגוני הרוקחים השיבו היום (ד') מלחמה מול ההתנגדות של ההסתדרות הרפואית לחקיקה שמוביל משרד הבריאות, שלפיה רוקחים יורשו במקרים דחופים לתת תרופות מרשם גם ללא מרשם רפואי. "במהלך עבודתי עליתי על המון טעויות שעשו רופאים ואני כרוקח שימשתי כמי שעומד בשער ומונע מחולה לקבל תרופה לא מתאימה", אמר שי שבת, נציג סופר-פארם, בדיון שקיימה היום ועדת הבריאות של הכנסת. לדבריו, כל ניסיון "להלך אימים על הציבור" ולטעון שהרוקח יכל לגרום נזק אינו עולה בקנה אחד עם המציאות ונובע מאינטרס זר.

"הרוקחים יודעים טוב מאוד מה הם עושים, ויש להם שיקול-דעת רציני מאוד. טובת הציבור עולה על כל שיקול של שמירה על גילדה מסוימת", אמר.

ההתבטאות החריפה של נציג סופר-פארם נשמעה בעקבות דבריו של פרופ' אליעזר רחמילביץ' מההסתדרות הרפואית, שאמר בדיון: "אני מפחד מאסון. ברוב המקרים הרוקח בכלל לא מכיר את הבן אדם. זה יכול להיות מסוכן. חייב להיות רופא שמעורב בעניין הזה. אתם מבינים אילו תביעות יוגשו? כבר קרו מקרים כאלה בעבר. לא יכול להיות שחולה יגיע באמצע הלילה לבית מרקחת ויקבל חס וחלילה תרופה לדילול דם (קומדין) רק כי הוא ביקש. אותו חולה עלול לחזור הביתה ולדמם מהמוח. בשביל זה צריך להיות איש מקצוע".

הסיפא של דבריו הקפיץ לא רק את נציגי הרוקחים אלא גם את חברי הכנסת ובהם ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), ששאלה: "כשאותו חולה מגיע בלילה לחדר מיון וסטאז'ר לרפואה נותן לו תרופה, הוא כן מכיר את הבן אדם? הרוקחים הם אנשי מקצוע וצריך לסמוך עליהם". גם שר הבריאות יעקב ליצמן, שהגיע במפתיע לדיון בוועדה, פנה לפרופ' רחמילביץ' והשיב אש משלו: "אני אומר לך גם כבן אדם וגם כשר שבדק את הנושא מכל הכיוונים והביא בחשבון את כל הסיכונים - אני עומד מאחורי החקיקה הזאת. "אנחנו נעשה את זה, ואם זה לא מוצא חן בעיני ההסתדרות הרפואית היא יכולה לחפש לעצמה משרד אחר".

"היסטריה שמגיעה מייעוץ משפטי"

הרוקח הראשי של משרד הבריאות, ד"ר אייל שוורצברג, הסביר שההצעה לתקן את פקודת הרוקחים נועדה לאזן בין טובת החולה כצרכן לבין הצורך להגן עליו, ועל כן היא כוללת מגבלות רבות. לדבריו, ההצעה גובשה בהתאם לניסיון בעולם ולמעשה היא כתובה "כמעט מילה במילה לפי המודל הבריטי". גם שוורצברג ביקש למתן את הקולות שהשמיעה ההסתדרות הרפואית והסביר: "אנשים לא מסתובבים ברחובות ומחפשים לצרוך תרופות. ברוב רובם של המקרים אלה אנשים שבאמת זקוקים לתרופה מסוימת. התיקון לחוק נועד עבור אותה אמא לילד חולה שנגמרו לה למשל בקבוקי המוקסיפן (אנטיביוטיקה), ואין באותה עת רופא בסביבה שיכול לחדש את המרשם". לדבריו, "חולה אסתמה יכל להגיע היום לבית מרקחת באמצע התקף ולהראות לך את המשאף שנגמר, ואתה כרוקח לא יכל לנפק לו משאף חדש כי אם תעשה את זה אתה פורע חוק".

ח"כ מועלם חיזקה את הדברים: "יש פה איזו היסטריה שמגיעה גם מהייעוץ המשפטי. אני לא רואה אנשים מסתערים על בתי המרקחת באיזו בקשה למוקסיפן, ואני מזכירה שהחרגנו מההצעה תרופות פסיכיאטריות ואחרות. אמא שרוצה לשפוך לגרון של הילד שלה ארבעה בקבוקי מוקסיפן תעשה את זה עם מרשם או בלי מרשם. אני גם לא מכירה חולה שרוצה לקבל קומדין (דילול דם) אם הוא לא צריך קומדין. כל הדיבור הזה על דימום במוח נשמע לי כמו התנגדות לא עניינית".

נציגי קופות החולים שהשתתפו בדיון ציינו שהקופות תומכות מאוד בעיקרון של ההצעה, אולם יש לדאוג לכך שלא יהיה ניצול לרעה שיביא לגידול בבקשות של המבוטחים לקבל החזר עבור תרופות שנרכשו במחיר מלא. נציג שירותי בריאות כללית, למשל, טען שלקופה אין שום בעיה ליישם את התיקון לחוק בבתי המרקחת שלה, אולם הבעיה עלולה להיות בבתי המרקחת הפרטיים.

התיקון לפקודת הרוקחים כולל כאמור לא רק את האפשרות שרוקח יספק "מרשם המשך" בגין מרשם רפואי שפג תוקפו, אלא גם למכור תרופות מרשם במקרים חריגים ללא כל מרשם. למשל, במקרה שבו אדם מגיע לנופש בנהריה ונזכר כי שכח בביתו בתל-אביב תרופות חשובות לטיפול במחלה כרונית. על-פי המצב החוקי הקיים, רוקח שימכור לאדם כזה תרופה ייחשב עבריין. לעומת זאת, על-פי התיקון לחוק, במקרים חריגים כאלה הרוקח יורשה למכור את התרופה אולם רק לאחר ששוחח עם החולה ותחקר את מצבו הרפואי בתוך תיעוד הדברים. כמו כן, על החולה להמציא בדיעבד לרוקח מרשם רפואי בתוך 72 שעות.

הר"י: "הפרה של עיקרון מקודש"

בהסתדרות הרפואית לא אהבו היום את הדברים שהשמיע בוועדה השר ליצמן, בלשון המעטה. "אנו מצפים ממשרד הבריאות למקצועיות ולא לאמירות תמוהות", אמרו בארגון ל"גלובס". "מדובר כאן בטעות שתעלה בכספים וגרוע מזה - בבריאות. אין להכניס אינטרסים כלכליים להחלטה שצריכה להיות מבוססת על בסיס רפואי מקצועי גרדא. מדובר כאן על עיקרון מקודש ומשרד הבריאות מפר את העיקרון הזה".

הדבר הבא? שר הבריאות יקדם כרטיס או אפליקציה לאחסון מידע רפואי אישי

שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע היום בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שהוא מקדם תוכנית שתביא לכך שלכל תושב יהיה "כרטיס אישי" ובו כל המידע הרפואי על אודותיו. ל"גלובס" נודע כי לא מדובר בהכרח בהנפקה של כרטיס מגנטי או מה שמכונה "דיסק און קי", אלא ככל הנראה פיתוח אפליקציה שתאפשר שמירה של מידע רפואי על גבי "ענן" אחסון באינטרנט.

הכוונה מאחורי הרעיון הזה היא לאפשר למבוטחי קופות החולים גישה לכל המידע הרפואי שלהם, הכולל את כל השחקנים במערכת הבריאות, כלומר קופות חולים, בתי חולים, מכוני דימות ומרכזים רפואיים אחרים - לפחות הציבוריים שבהם. איחוד המידע יאפשר נוחות לא רק למבוטחים, אלא גם ואולי בעיקר לצוותים הרפואיים. כבר היום פועלת מערכת בשם "אופק" בכל קופות החולים ובתי החולים המאפשרת להם לשתף מידע בין הגופים השונים בכל מקרה שבו נדרש שיתוף וייעוץ כזה, אולם עדיין קיימים פערים טכנולוגיים בין המערכות הפנימיות של הגופים השונים המקשים על שיתוף חלק מהמידע.

"מידע הוא כבר חצי מהטיפול הרפואי", אמר היום ליצמן. "אם יש כל המידע, קל יותר לרפא אנשים ולכן אעשה כל שביכולתי לקדם את התוכנית, בתוך התחשבות בפרטיות ובזכויותיהם של החולים".