גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מאוחר להציל מיזם הסיבים

אנלימיטד פשוט צריך בעלי מניות מאוחדים, הנהלה מגובשת וחזקה ואסטרטגיה נכונה

עדיין אפשר להציל את מיזם הסיבים האופטיים. זה עוד לא מאוחר, למרות שנדמה שאבד עליו הכלח. הרציונל שעומד מאחורי המיזם הזה מספיק חזק כדי לייצר את המומנט הנדרש להעלותו מחדש על דרך המלך. בעלי מניות מאוחדים, הנהלה מגובשת וחזקה, אסטרטגיה נכונה והמיזם אנלימיטד עשוי להיות הדבר הכי חשוב בשוק התקשורת בישראל. השאלה עד כמה רוצים והאם למדו את הלקח מהכישלון המהדהד עד עכשיו.

נפל דבר במיזם השבוע. בעלי המניות הגיעו למסקנה שהכסף פשוט עומד להיגמר ובתוך כמה חודשים אם לא יימצא משקיע או יוזרם כסף למיזם הוא פשוט ייסגר. הם הבינו כמאמר הפתגם שאין כמו מראה החבל לזיכוך דעתו של העומד לתלייה. התוכנית החדשה שהגו נועדה להזרים כסף להצלת המיזם כולל שינוי מהותי באופן הפעולה שלו. במלים אחרות מדובר על חישוב מסלול מחדש באופן מלא. מה שאומר בראש ובראשונה החלפת המנכ"ל.

יש קשר ישיר ואדוק בין כישלון המיזם לעובדה שבזק והוט לא משדרגות את הרשת למהירויות גבוהות יותר. לא סתם רואים את בזק נשארת עם מהירות של 100 מגה בלבד ואיננה ממהרת להשקיע. בזק מאז ומעולם ניסתה להמעיט בחשיבות מהירויות הגלישה. האסטרטגיה שלה הייתה להשקיע בפריסה ובאיכות הרשת על חשבון המהירות, וזו אסטרטגיה מאד נכונה למצב השוק.

כאשר הרשת של הוט מקרטעת ומנגד הרשת של בזק מתקתקת, ומחדירה תודעתית לציבור שהוא לא צריך יותר מ-100 מגה, מה שקורה הוא קיבעון. בזק כבר כמה שנים משווקת עד 100 מגה והוט שמסוגלת לשווק גם 500 מגה ללקוחות, מעדיפה לא להיכנס לתחרות מול בזק. שתי החברות חיות בשלום עם הקצבים הקיימים והציבור מקבל בהכנעה את מה שהוא מקבל. תחרות הפכה להיות כמעט מילה מגונה היום בשוק התקשורת, אבל אין מה לעשות תחרות בריאה מעודדת השקעות.

לפיכך די ברור שאם מיזם הסיבים היה מתחרה ראוי, היו בטוחים שבזק הייתה "מדליקה" מזמן את רשת הסיבים שלה, והוט הייתה משווקת קצבים הרבה יותר גבוהים. בהיעדר איום אמיתי הדואופול מפרכס זה את זה. כאן הכישלון הגדול של אנלימיטד. במקום לבוא עם הצעה של 1 גיגה סימטרי לבית שרק היא מסוגלת להציע, ובמחיר של 50 שקל לחודש, ולהסתער על השוק, המיזם המשיך למכור חבילות של 100 מגה במחיר של 100 שקל.

זה פשוט לא אטרקטיבי. למה לקנות שירות באותו קצב ובאותו מחיר עם אפשר לקחת אותו מבזק או מהוט? במיזם תשתית שנבנה לאורך שנים ארוכות, אין הרבה הזדמנויות לחדירה וליצירת זעזוע בשוק. בסוף, המתחרות בזק והוט יגיעו עם 1 ג'יגה לבית. זה יקרה בתוך זמן קצר, אז איך יכול להיות שבוזבזו שנתיים עם הצעות שיווקיות לא רלוונטיות, עם מודל שיווקי מוטעה מיסודו ועם פריסה בקצב בעייתי?

איך אמר אחד הגורמים המעורבים: "אנלימיטד עשתה הכל על מנת לא למכור. פשוט לא רצו למכור".
סביב הטכנולוגיה של המיזם התקיים דיון סוער מרגע הקמתו. המעורבות של סיסקו הכתיבה טכנולוגיה מסוימת (P2P) שיש לגביה חילוקי דעות האם היא מתאימה למיזם או שעדיפה טכנולוגיית PON. ובכן, למרות שיש המוכנים לשים את כל יהבם על טכנולוגיה זו או אחרת, יש מי שסבורים שהוויכוח לא רלוונטי משום שההחלטה מתי להשתמש באחת השיטות נעוצה באזור שבו פורסים וזו החלטה כלכלית גרידא.

כלומר באזור מאוכלס מעל אחוז מסוים של חדירה ללקוחות בבניין עדיף להשתמש בשיטה א' ובאזור עם פריסה בשטח בבנייה לא רוויה, השיטה השנייה תהיה יותר כלכלית. כך או כך, כדאי להשתמש בשתי הטכנולוגיות אבל סיסקו מוכרת רק P2P, ולכן הדיון הוא רלוונטי מאד בהתחשב בכך שהמיזם נולד כמיזם של סיסקו, שנותנת לו אשראי ספקים ושולטת בו דרך ויה אירופה.

עכשיו כאשר ברור שצריך כסף, מה אתם חושבים תהיה עמדת סיסקו לגבי שאלת הטכנולגיה? האם היא תסכים להזרים כסף או לדחות תשלומים אם היא לא תהיה ספק בלעדי? סיסקו היא נעלם גדול ותשובות לשאלות הללו אין.

אז מה יהיה מכאן והלאה? ראשית נשאלת השאלה האם מדינת ישראל רוצה את הפרויקט. אחרי שהתחילה אותו בקול תרועה רמה, אבל בנתה מודל עקום במכרז שהוליד את יצור הכלאיים הזה, השאלה הרלוונטית היא האם המדינה עומדת מאחוריו. אין הכוונה להזרמה נוספת של כספים מעבר ל-150 מיליון שקל שהוזרמו.

ניתן לעזור למיזם כזה בהרבה דרכים פשוטות ללא כסף. למשל לפתור את הסחבת הנוראית ביוזמה להעברת שידורי עידן פלוס דרך האינטרנט. סתם רעיון שיחסוך את האיוולת הכרוכה בהקמת מערך משדרים מיותר כאשר ניתן להעביר את כל הערוצים דרך האינטרנט. או למשל לפתור אחת ולתמיד את האיוולת שאוסרת על המיזם להשתמש בתשתיות קוויות של בזק והוט כדי להיכנס לבתים.

תארו לעצמכם ש-yes לא הייתה יכולה להשתמש בתשתיות הכבלים בבתים כאשר נכנסה לשוק, האם היא יכלה לחדור לשוק כאשר היא חייבת בתיול הבית מחדש? אז למה לא מאפשרים למיזם להשתמש בתשתיות קיימות כדי לפרוס תשתיות? למה שימוע כזה תקוע חודשים על גבי חודשים במשרד התקשורת? ככה המדינה עוזרת למיזם? ומה בנוגע לשאלת חיוב מוסדות המדינה להשתמש בתשתיות המיזם לתקופה מסוימת? גם זה יכול לעזור. בקיצור, יש הרבה מה לעשות השאלה רק אם רוצים. 

אבל אם לא תהיה הזרמה של כספים סביר להניח שבתוך חצי שנה המיזם ייעצר. יש כאלה האומרים אפילו קודם. בכל תסריט אחר השאלה היה מי יהיו המשקיעים וכיצד ידוללו יתר בעלי המניות. לא בטוח שכינוס נכסים יהיה רע לחברה. בהיעדר מימון מצד בעלי המניות, או משקיע רציני, מפרק או כונס יוכלו למכור את הפעילות לגורם חדש שיתחיל הכל מהתחלה. הרעיון הוא טוב רק צריך ניהול בהתאם.

עוד כתבות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו