41% מהישראלים: מצב המשק הישראלי "רע"

מדד אמון הצרכנים של ישראל רשם במאי ירידה ■ לראשונה מזה זמן רב ירדו כל רכיבי המדד; כל זאת בצל החרפת המשבר באירופה והירידות בשוקי ההון ■ להורדת חוברת המדד

מדד אמון הצרכנים של "גלובס", בשיתוף PwC Israel, ירד במאי ב-2.7 נקודות ל-81.9 נק' (1996 = 100 נק') לאחר עליות של 3.8 נק' באפריל, ושל 2.4 נק' במארס. שחיקת אמון הציבור בחודש מאי מביאה את רמת המדד לגבול התחתון של מעין רצועה "ברוחב" 82-84 נק' אשר בתוכה נע המדד מאז תחילת 2011, להוציא חריגה כלפי מטה בחודשי המחאה של קיץ 2011.

לפיכך אפשר שאנו בראשיתו של מפנה של הצרכנים בישראל אל עבר הקוטב הפסימי היינו אל מתחת לאותה "רצועת אמון" שבתוכה נמצא המדד כבר תקופה ארוכה. מסקנה זו נגזרת מהעובדה שהחודש ירדו הערכים השוטפים של כל רכיבי המדד במאי; שעה שעל-פי-רוב כיוון התנועה שלהם אינו אחיד חלק יורדים וחלק עולים.

אך כדאי להסתכל גם על נתון המגמה של המדד שמבוסס על ממוצע נע תלת-חודשי. במאי, לדוגמא, מדובר בממוצע מדדי מארס, אפריל ומאי. ובכן, נתון המגמה לא ירד אלא דווקא עלה במאי ב-1.1 נק' ל-82.4 נק', בהמשך לעליות של 0.8 נק', ו-1.2 נק', באפריל, ובמארס, בהתאמה. ומכאן שכדאי להסתייג ולהגיד שמוקדם לקבוע אם אנו חוזרים לפסימיות של קיץ 2011.

מדד האמון מתבסס על שלושה רכיבים שמיוצגים באמצעות שלוש שאלות: 1. מה לדעתך מצב המשק בהווה? 2. מה לדעתך יהיה מצב המשק בעוד חצי שנה? 3. מה לדעתך יהיה מצבך הכלכלי האישי בעוד חצי שנה?

מצב המשק

הנתון השוטף של המאזן נטו של לגבי השאלה אודות מצב המשק בהווה ירד במאי ב-2.1 נקודות אחוז (נ"א; פער בין נתונים שמבוטאים באחוזים) לרמה של מינוס 22.3 נ"א. זאת לפי ההתפלגות הבאה: 18.7% שסבורים שמצבו "טוב" לעומת 41% שסבורים שמצבו "רע". נציין כי המאזנים נטו של אפריל, ומארס, היו מינוס 20.2, ומינוס 25.5, בהתאמה.

ביטחון הצרכנים לגבי מצבם הכלכלי האישי בעוד חצי שנה ירד גם הוא במאי, ומחק את העלייה שנרשמה באפריל. בחודש שעבר רשם המאזן נטו ירידה של 2.7 נ"א לרמה של 4.1 נ"א, לאחר עלייה של 2.6 נ"א באפריל, וירידה של 0.1 נ"א במארס. מאז דצמבר 2011 נתון המגמה של רכיב זה נע בתוך טווח יחסית צר של 6-5 נ"א, כלומר מדובר בתחום אליו התכנסו ציפיות הציבור.

בגיליונות קודמים נטען כי המחאה החברתית בקיץ 2011 סייעה להפוך את נושא יוקר המחייה לגורם החשוב ביותר בעת קביעת הציפיות של הצרכנים לגבי מצבם הכלכלי האישי. למעשה, ככל שניתן להתרשם, הערכות בדבר מצב התעסוקה, או מצב המשק, בהווה ובעתיד, השפיעו על הערכות משקי הבית הרבה פחות מנושאי יוקר המחייה. פרשנות זו תקפה עדיין, כל זמן שערכי המגמה של המאזן נטו לגבי המצב הכלכלי האישי יישארו יציבים.

להורדת חוברת המדד