הפקדונות עושים קאמבק: החיפוש אחר חוף מבטחים מחזיר את המשקיעים המקומיים היישר לזרועות הבנקים

הירידות החדות בשווקים הפיננסים הניסו את המשקיע הישראלי מכל השקעה שמגלמת בתוכה אפילו מרכיב קטן של סיכון. החיפוש אחר חוף מבטחים החזיר את המשקיעים המקומיים היישר לזרועות הבנקים, שם דאגו מצידם לרענן את הפיקדונות ותוכניות החיסכון, ולשווקן מחדש. המוצרים המוקצים והזנוחים של שנות הגאות, התעוררו לפתע לחיים, וחזרו בגדול.

"הצורך של ציבור המשקיעים בפיקדונות זוהה על ידינו כבר לפני חודשיים", אומר דני כהן, סגן ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי. "הפיקדונות הם חלק מהרכיב הסולידי של המשקיעים, ובדומה לנהירה למק"מ הם נוהרים גם לשם".

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות, מסביר את השינוי בטעם הצרכנים, שנובע, כאמור, בעיקר מהירידות החדות בשווקים. "היום באופן כללי הלקוח פחות מתעניין בניצול מצבי שוק משתנים כדי להגדיל את הרווחים שלו", הוא אומר. "רוב הלקוחות בוחרים את הפיקדון שמעניק להם תשואה נמוכה, אבל שומר על הקרן בהסתברות של 100% - זו ברירת המחדל".

הרפורמות שבוצעו בשנים האחרונות בשוק ההון, נעשו בין היתר מתוך מטרה להגדיל את המודעות בקרב ציבור המשקיעים לאפשרויות ולתשואות שגלומות בשוק ההון. באופן טבעי, הדבר בא גם על חשבון הפיקדונות הבנקאיים. בשנות הגאות, דאגו בתי ההשקעות להציג את קרנות הנאמנות שלהם, כאלטרנטיבה להשקעות סולידיות מסוימות (למשל, בכל פעם שאחד המק"מים הגיע לפדיון).

המגמה התהפכה

התבוננות בהתפלגות תיק נכסי הציבור לפי סוג הנכסים משנת 2004 ועד היום, כפי שהיא מוצגת באתר בנק ישראל, מראה כי אכן נוצרה תנועה של משקיעים מהפיקדונות לתוך שוק ההון. עם זאת, לאורך המשבר הפיננסי ניתן לראות איך משתנה לה המגמה. גם ללא נתוני ספטמבר ואוקטובר, שעדיין לא פורסמו רשמית, ניתן להבחין כי לאחר שלוש שנים בהן קטן היקף הפיקדונות והמזומנים שבידי הציבור, בחודש אוגוסט האחרון כבר נרשם קיפאון במגמה. אם להסתמך על נתוני הבנקים שנוגעים לחודשים האחרונים, הרי שהמגמה כבר התהפכה והיקף הפיקדונות שב לעלות.

"יש גידול בביקושים לפיקדונות ולתוכניות חיסכון במקביל לפידיונות מאפיקים קצרי טווח וארוכים", אומר יורם סירקיס, ראש אגף נכסי הלקוחות בבנק הבינלאומי. "הביקוש העיקרי הוא לתוכניות חיסכון קצרות מועד של שנתיים עד שלוש".

הכסף הגדול שנכנס לפיקדונות מגיע בעיקר מפידיון קופות הגמל. המשקיעים מתפתים לקחת כספים שמיועדים לחיסכון ארוך טווח, ולהעבירם לפיקדונות קצרים בטווח של עד שלוש שנים, למרות פערי התשואה, שנוטים כמובן לכיוון הפיקדונות הארוכים. "מי שמסתכל על פיקדונות כתחליף לאפיק הפנסיוני יכול לנצל את הריביות הגבוהות בתוכניות החיסכון הארוכות", אומר סירקיס.

לדבריו, בטווח הארוך, עבור סכומי הפקדה גבוהים, מדובר בריביות בשיעור של 4.5%. "אבל למרות שיש היגיון כלכלי רב בתוכניות ארוכות הטווח, הנזילות עדיין חשובה במיוחד למרבית הציבור, וזאת למרות שחלקו לא באמת צריך אותה". הוא מתאר את מה שאולי מעיד במעט על הבהלה של חלק מהמשקיעים.

אז הציבור אולי נוטה היום לפיקדונות קצרי טווח, אבל בבנקים מנצלים את המשבר הפיננסי כדי לנסות ולכבול את הלקוחות לתוכניות לטווח ארוך, באריזה מפתה במיוחד.

כאן, הבולט ביותר, הוא המזרחי-טפחות שעד לפני מספר שבועות פרסם במודעת ענק בעיתונים פיקדון ל-10 שנים שהבטיח למשקיעים בו תשואה פנטסטית של 75%. בימים בהם המשקיעים רואים את תיק ההשקעות שלהם נחתך בעשרות אחוזים, תשואה כזו, למרות שהיא נפרסת על פני עשר שנים, נראית נוצצת במיוחד.

התוכנית של המזרחי-טפחות נחשבת לחריגה במקצת לעומת התוכניות הסטנדרטיות שמציעים הבנקים לתקופות של 2-5 שנים. חנה פרי-זן, מנהלת החטיבה לניהול נכסי הלקוחות בבנק הפועלים, מאשרת, כי למגינת ליבה, הציבור מעדיף את הטווח הקצר, אם כי ישנה עלייה יחסית בפיקדונות לטווח ארוך. כהן, מצידו, מסביר כי משקיעים שמחפשים נזילות משתמשים בדרך כלל באפיקים אחרים, כמו המק"מים או הקרנות הכספיות.

זה מביא אותנו לתחליפי הפיקדונות, אפיקי השקעה שמבהירים היטב כי הבנקים אינם המפלט היחידי, ואולי אפילו לא המשתלם ביותר, גם בעבור מי שמעוניין להימלט מהבורסה מבלי להביט לאחור.

האלטרנטיבה הבולטת בתחום היא הקרנות הכספיות שהושקו בתחילת השנה בקול תרועה רמה. 11 חודשים לאחר השקתן של הקרנות הכספיות הראשונות, ניתן בהחלט לומר כי הן הצליחו לחולל מיני מהפכה בטעמי הציבור.

בניגוד למגמה בענף הקרנות כולו, הצליחו הקרנות הכספיות לגייס השנה 29 מיליארד שקלים מהציבור, והן מהוות היום 29% מכלל נכסי קרנות הנאמנות. אם בתחילת הדרך דובר על מלחמה בין הקרנות הכספיות לפיקדונות, הרי שלפחות לעת עתה המגמה מראה כי שני המוצרים מתקיימים בשלום זה בצד זה, כשלמשבר הפיננסי חלק גדול בהצלחה של שניהם.

הטייה בייעוץ?

כהן מלאומי, מעריך כי נכסי הקרנות הכספיות ימשיכו לגדול, על גבם של אפיקי השקעה מסוכנים יותר. מנחם מצידו מציין כי הנטייה של המשקיעים לוותר על כל תשואה נוספת תמורת הפחתת הסיכון פועלת נגד הקרנות הכספיות, וההערכה שהן יעלו בקרוב את דמי הניהול שלהן, משחקים נגדן. היתרון הגדול שהן מציעות, מנגד, הוא הנזילות הגבוהה.

"הקרנות הכספיות הן הצלחה מבחינה שיווקית, כשגם הציבור וגם היועצים רוכשים בהיקפים מאוד גדולים", טוען סירקיס. אך לדבריו, אסור להציגן כתחליף של אחד לאחד לפיקדון. "מי שמשקיע בקרן כספית שמשקיעה בניירות ערך מסחריים (CP) חייב לדעת שהוא לוקח על עצמו סיכון מסוים. לאור המשבר, גם הקרנות הכספיות צריכות להכיל פחות נכסים מסוכנים".

ואכן, ברבות מהקרנות הכספיות הקדימו תרופה למכה, ומיהרו להיפטר מניירות הערך המסחריים, על מנת להצטייר כאלטרנטיבה שמרנית במיוחד. לשמרנות הזאת יש כמובן גם מחיר בדמות אובדן עודף התשואה על פני הפיקדונות.

"בימים כאלה, כשניירות הערך המסחריים אינם מהווים פקטור, היתרון של הקרנות הכספיות על פני הפיקדון הולך וקטן. קשה להן ליצור יתרון ברור בלעדיהם", מסכם מן.

כך או כך, ההטיה הברורה של הציבור לטובת הפיקדונות, עליהם מרוויחים הבנקים כ-2%-3% מגובה ההפקדה, מעוררת תהייה לגבי מידת האובייקטיביות שלהם בכל הנוגע לייעוץ, במיוחד לנוכח הפאניקה בה שרוי חלק גדול מהציבור.

שלא לייחוס אומרים מקורות בשוק ההון כי האובייקטיביות הזאת אכן מוטלת בספק גדול. "מה יעדיף הבנקאי לעשות? להעביר את כספי הלקוח לפיקדון עליו הבנק מרוויח 2% או להמליץ לו על קרן נאמנות, עליה הוא ירוויח עמלת הפצה של 0.25%? ההטיה ברורה", אומר אחד מהם. בבנקים מדגישים כמובן כי הלקוחות מקבלים ייעוץ מלא, וכספם מופנה אל המוצר המתאים להם ביותר, לפי פרופיל הסיכון שלהם, ובהתאם לצרכיהם הכספיים. *

מה מציעים הבנקים? תוכניות נבחרות

בנק לאומי

* פיקדון שקלי לתקופה של עד חמישה חודשים עם ריבית קבועה ונקודות יציאה אחרי שלושה וארבעה חודשים.

* חיסכון צמוד מדד לשמונה שנים.

* חיסכון על בסיס משכנתאות ל-10 שנים.

בנק הפועלים

* חיסכון עולה - שתי תוכניות חיסכון ל-5 שנים, תוכנית צמודה או תוכנית שקלית. כל אחת מהתוכניות נושאת ריבית העולה ותחנות יציאה בכל שנה.

* תוכניות חיסכון לכל עת - תוכניות חיסכון למגוון תקופות החל מ-24 חודשים ועד 120 חודשים לפי סוג ההצמדה.

בנק דיסקונט

* יתרון שקל-מדד - פיקדון לשנתיים שמבטיח את הגבוהה מבין החלופות: מענק שקלי או הצמדה למדד המחירים לצרכן בתוספת מענק תקופתי צמוד למדד.

בנק מזרחי-טפחות

* פיקדון "מדורג ועולה ל-5 שנים" - פיקדון שקלי, צמוד לעליה/ירידה במדד, עם ריבית גבוהה יותר בכל שנה לאחר השנתיים הראשונות * פיקדון צמוד מדד ל-10 שנים - פיקדון שקלי, המבטיח מראש ריבית כוללת של 50%, נוסף על ההצמדה למדד.

הבנק הבינלאומי

* תוכנית חסכון ברירה מדד/שקל - תוכנית חיסכון לתקופות של שלוש או ארבע שנים. בתום תקופת החיסכון מובטח לחוסך הגבוה מבין הסכומים הבאים: סכום ההפקדה כשהוא צמוד למדד או סכום ההפקדה בתוספת ריבית שיקלית קבועה לפי גובה ההפקדה.